איסור מניין שאינו לצורך מצווה (חלק י"ב)

מרן "החת"ם סופר" בתשובתו המפורסמת בעניין זה (לעניין רשימת מקבלי התמיכה מארגון הפקידים והאמרכלים באמסטרדם בראשות ר' צבי הרש לערען) קובע את הגדרים הבאים וז"ל:

אם נסכם את הדברים בלשון זמננו מתקבלות המסקנות הבאות:
א. מניין שאינו לצורך אסור בין במניין ישיר ובין במניין עקיף (באמצעות דבר אחר).
ב. מניין שמטרתו לברר את כמות הנמנים, לצורך מצווה, מותר אך ורק באמצעות מחצית השקל.
ג. מניין שמטרתו איננה גילוי הכמות אלא מטרה אחרת כמו למשל במקרה של בירור על ידי הגורל מי הכהן שיזכה בתרומת המזבח או מניינו של שאול בטלאים כדי למנות מפקדים ולחלק את המתפקדים למחלקות ופלוגות, מותר רק בצורה עקיפה, כלומר באמצעות דבר אחר (כגון אגודלים או טלאים).

המפקד בהלכה (13)

הרב יוסף כרמל

add_alert

11 - מניין בעת הכרעה בבית דין (חלק י"א)

12 - איסור מניין שאינו לצורך מצווה (חלק י"ב)

13 - מניין לצורך השגת המטרה (חלק י"ג)

טען עוד

ד. עריכת רשימת שמות או רשימת חפצים גם לפי המשתמשים בהם מותרת ללא כל פקפוק. לפי מסקנתו אכן אין לערוך מפקד אוכלוסין במדינת ישראל ללא שימוש במחצית השקל.

מו"ר מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל עם כל הכבוד וההערצה שרחש ל"חת"ם סופר" מביא את הקושיות הבאות על שיטתו.
1. בעל פאת השולחן הקשה, מילא במניין שמנו את אגודלי הכוהנים ניתן לבאר בפשטות שהמניין כלל לא עניין את המונה, אבל במפקד של שאול הפשט הוא ששאול רצה לברר את מספר החיילים שהתגייסו לעזרת ד' בגיבורים.
2. מו"ר מקשה, שהרי גם אם נקבל את טענת ה"חת"ם סופר" שהכהן הסופר ומונה לא רצה למנות אלא להפיל גורל, אבל סוף סוף כיון שהכהן היה מכריז על מספר גבוה כדי שאי אפשר יהיה לחשב על מי הגורל ייפול הרי ברגע שהסיבוב הראשון הסתיים המניין ממילא ידוע. לכן למרות מעמדו ההלכתי החשוב של ה"חת"ם סופר" פסק מו"ר שלא כדבריו.