ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. לפני כחצי שנה קראנו בתורה
קטע קצר מתוך הסדרה.
באותו יום הקדמנו לקטע זה ונקרא
פרשיה נוספת מפרשת השבת שעברה.
השבת גם נקרא את אותה הפטרה
שנקראת בשבת הסמוכה לאותו מאורע.
התדע מדוע פעמיים בשנה,
נבחרה קריאה והפטרה דומה?
ב. גם לפני יותר משמונה שבועות,
קראנו קטע מפרשתנו זאת.
הקטע עוסק במי שמחמת ריחוק וטומאה,
מצווה חשובה וגדולה ממנו נמנעה.
ג. בפרשתנו מתחברת
התפילה הקצרה ביותר בתנ"ך.
על מי היא נאמרת,
ומדוע קצרה היא כל כך?
ד. בנסוע העם – מבוגרים, ילדים וילדות,
היו, בודאי, רבים שאבדו בדרך אבידות.
מי היה הממונה למצוא ולהחזיר,
לכל אחד את אשר החסיר?
ה. תפריט העם במצריים היה לדוגמא.
נזכר הוא פעמיים, כרקע לתלונה.
בפרשת "בשלח" נזכרים שני מאכלים,
ובפרשתנו שישה - להם כמהים ומייחלים.
ו. חניה ארוכה הגיעה לקיצה
והעם שוב יוצא למסע.
כמה זמן חלף מהנסיעה האחרונה,
ומה עשה העם בכל העת אשר חנה?
התדע מדוע הנסיעה בפרשתנו מכונה
(בפרק י', פס' י"ג) - הנסיעה הראשונה?
ז. פעמיים אצלנו בפרשה
ציווי לעשיית "מקשה".
כלי אחד תפקידו למקרא,
והשני מיועד לתאורה.
ח. שני פסוקים סמוכים בסדרה,
נאמרים בשני מקומות שונים בתפילה.
האחד בעת "פתיחה",
והשני בעת "הכנסה".
ט. עשר פעמים מופיע בסדרה,
השורש אסף בהחלפת צורה.
התמצא את כל הנאספים הרבים,
כולם - במחציתה השניה של הפרשה נזכרים?
י. טובה גמלה מרים לאחיה הקט,
בשומרה עליו ביאור ללא חת.
על זה המעשה - כפל כפליים,
גמלה העם בחכות לה רבוא רבותיים.
י"א. כלל גדול ביחסי חברה
למדנו רש"י על הסדרה.
כלל גדול לאדם המביע חרונו,
שלא יכעס על חברו עד שיודיענו סרחונו.
מדוע חשוב כלל זה לזכור,
והיכן נמצא לו בפרשה מקור?
י"ב. "העברת תער" - פעמיים נזכרה בתורה,
אצלנו בפרשה ובסדרה שעברה.
איסור העברה - ב"נשוא",
ומצווה – בפרשתנו זו.
האיסור רק על ראשו,
והמצווה על כל בשרו!
תשובות
א. ביום השמיני של חנוכה קוראים את קרבנות הנשיאים שבסוף פרשת נשא ואת ארבעת הפסוקים הראשונים בפרשת בהעלותך. בשבת חנוכה ובשבת בהעלותך מפטירים בזכריה פרק ב' העוסק בנבואה על מנורה.
ב. ביום השישי של פסח קוראים את פרשיית פסח שני.
ג. משה מתפלל על מרים בצרעתה 'א-ל נא רפא נא לה', וברש"י- 'מפני מה לא האריך משה בתפלה- שלא יהיו ישראל אומרים אחותו נתונה בצרה והוא עומד ומרבה בתפלה, דבר אחר שלא יאמרו ישראל בשביל אחותו הוא מאריך בתפלה אבל בשבילנו אינו מאריך בתפלה'
ד. 'ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות' (י', כ"ה) וברש"י- 'לפי שהיה שבטו של דן מרובה באוכלוסין היה נוסע באחרונה וכל מי שהיה מאבד דבר היה מחזירו לו'.
ה. 'בשבתנו על סיר הבשר באוכלנו לחם לשובע' (שמות ט"ז, ג'), 'זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, את הקישואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים' (י"א, ה').
ו. עם ישראל הגיע למדבר סיני בא' סיון בשנה הראשונה לצאתם ממצרים 'בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני' (שמות י"ט, א'), ונסעו בכ' אייר לאחר כמעט שנה. בחנייה זו היו מעמד הר סיני, חטא העגל, שלושת העליות של משה להר סיני ונתינת לוחות ראשונות ושניות, בניית המשכן וחניכתו, מניין העם וסידור המחנה לפי דגלים.
ז. המנורה והחצוצרות.
ח. 'ויהי בנסוע הארון ויאמר משה... ובנחה יאמר שובה ה'...' נאמרים בפתיחת הארון ובהחזרת ספר התורה.
ט. 'ונסע דגל מחנה דן מאסף לכל המחנות', 'והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאוה', 'אספה לי שבעים איש מזקני ישראל', 'אם את כל דגי הים יאסף להם', 'ויאסוף שבעים איש מזקני העם', 'ויאסף משה אל המחנה', 'ויאספו את השליו', 'הממעיט אסף עשרה חומרים', 'תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה אחר תאסף', 'והעם לא נסע עד האסף מרים'.
י. 'והעם לא נסע עד האסף מרים' וברש"י- 'זה הכבוד חלק לה המקום בשביל שעה אחת שנתעכבה למשה כשהושלך ליאור שנאמר ותתצב אחותו מרחוק וגו''.
י"א. לאחר דיבור מרים ואהרן במשה הקב"ה מודיע להם שחטאו ורק אח"כ מענישם. 'ויחר אף ה' בם וילך – מאחר שהודיע סרחונם גזר עליהם נידוי, קל וחומר לבשר ודם שלא יכעוס על חבירו עד שיודיענו סרחונו' (רש"י י"ב, ט')
י"ב. הנזיר נצטווה בימי הנזירות 'כל ימי נדר נזרו תער לא יעבור על ראשו' (ו', ה'), ובסיום הנזירות 'והעבירו תער על כל בשרם' (ח', ז').
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













