ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

פרק יג - האורג

בית מדרש גמרא שבת Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

5773

פרק יג - האורג


נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

האורג כל שהוא חייב בבלי קה.‏ • פי"ג ה"א [עא:]‏
האורג שני חוטין על גבי אימרא אפילו כל שהוא חייב (הקרבן העדה לא גרס "אפילו כל שהוא", אך הפני משה השאיר את גירסא זו).
בבבלי השיעור הוא שני חוטים, ולרבי אליעזר אפילו אחד. אך אין דעה שכל שהוא.
מחלוקת בכתב אות בחול ואות בשבת בבלי קה.‏ • פי"ג ה"א [עא:]‏
כתב אות אחת בחול ואות אחת בשבת - רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר, למה? או משום קיום מלאכה או משום שאינו ראוי להצטרף עמו וכו'. כתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה - רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר.
בבבלי בכריתות טז: דנו בכתב אות אחת בשבת זו ואות אחת בשבת הבאה. אך לגבי אות אחת בחול ואות אחת בשבת לא הובא בבבלי.
חילוק בין קורע בשבת לאוכל מצה גזולה בבלי קה:‏ • פי"ג ה"ג [עב:]‏
הכא לא יצא ידי קירעו? (בתמיה, שהרי כן יצא) וכו'. בעון קומי (לפני) רבי יוסה: לא כן אמר רבי יוחנן בשם רבי שמעון בן יוצדק מצה גזולה אינו יוצא בה ידי חובתו בפסח? אמר לון: תמן גופה עבירה, ברם הכא הוא עבר עבירה.
בבבלי לא הביא חילוק זה. והמפרשים האריכו בביאור חילוק זה (הובאו בשדי חמד ח"ד מערכת מ כלל עז אות א עמוד 146).
מחלוקת במצוה הבאה בעבירה בבלי קה:‏ • פי"ג ה"ג [עב:]‏
תני: מצה גזולה אסור לברך עליה. אמר רב הושעיה: על שם ובוצע ברך נאץ ה' וכו'. רבי יונה אמר: אין עבירה מצוה (מצוה הבאה בעבירה פסולה). רבי יוסה: אמר אין מצוה עבירה (מצוה הבאה בעבירה כשרה). אמר רבי אילא: אלה המצות - אם עשיתן כמצוותן הן מצות, ואם לאו אינן מצות.
בבבלי סוכה ל. פשוט שמצוה הבאה בעבירה פסולה, במקום הלשון "אין עבירה מצוה" הלשון היא "מצוה הבאה בעבירה - פסולה". כמו כן הבבלי שם לא הביא פסוק זה.
הדין מתוח על כל משפחת המת בבלי קו.‏
הירושלמי דן בזה במועד קטן פ"ג ה"ז [יח.], ועיין מה שכתבנו שם.
מתכוון לאיסור ולהיתר יחד - מותר בבלי קו:‏ • פי"ג ה"ו [עג:]‏
היה צבי רץ כדרכו ונתכוון לנעול בעדו ונעל בעדו ובעד הצבי מותר. רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונא: ראה תינוק מבעבע בנהר ונתכוון להעלותו ולהעלות נחיל של דגים עמו מותר. רבי יוסי בי רבי בון בשם רב חונה: היה מפקח בגל ונתכוון להעלותו ולהעלות צרור של זהובים עמו מותר.
בבבלי לא הובא הדין של נתכוון לנעול בעדו ובעד הצבי. והמפרשים האריכו להסביר את דברי הירושלמי (דן בזה הגר"ש שקאפ כתובות סי' ד אות ב).
דינים בשבת שפטור ומותר בבלי קז.‏
הירושלמי דן בזה בשבת פי"א ה"ב [סו.], ועיין מה שכתבנו שם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il