ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת שבת
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- שבת
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פ"ח ה"א [נד.], ועיין מה שכתבנו שם.
מקבל פני רבו וחבירו כאילו מקבל פני השכינה בבלי קכז.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ה ה"א [לא.], ועיין מה שכתבנו שם.
אי בעי מפקר לנכסיה - אינו בירושלמי בבלי קכז:
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ז ה"א [נג.].
טלטול מאכלי בעלי חיים כשיש לו בעלי חיים בבלי קכח. • פי"ח ה"א [פה.]
תני: מטלטלין החרדל מפני שהוא מאכל יונים וכו', רבן שמעון בן גמליאל מתיר בלוף מפני שהוא מאכל לעורבים. מה אנן קיימין (במאי עסקינן)? אם בשיש לו מאותו המין (כגון עורבים) ואותו המין מצוי בשוק - דברי הכל מותר, אם בשאין לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק - דברי הכל אסור. אלא כי נן (אנן) קיימין (מדובר) בשיש לו מאותו המין ואין אותו המין מצוי בשוק.
בבבלי דחה זאת והסיק שאין לו את בעלי חיים אלו, אך כיוון שראוי שיהיו לו - רשב"ג מתיר 1 .
לא מחלק בין בהמה טהורה לטמאה בבלי קכח: • פי"ח ה"ג [פה:]
אי זהו הסיוע? מביא יין ונופח לתוך חוטמו, ונותן ידו למטה ומקבלו.
בבבלי מאריך בכל ענייני לידה, והירושלמי מקצר בהם. כמו כן הבבלי חילק בין בהמה טהורה לטמאה, והירושלמי לא חילק ביניהן 2 .
עושים ליולדת מדורה גם בימות החמה בבלי קכט. • פי"ח ה"ג [פה:]
עושין לה מדורה אפילו בתקופת תמוז.
בבבלי כתוב שעושים לה מדורה רק בימות הגשמים, ויש גירסא (נדפסה בסוגריים עגולות) שלמסקנה עושים לה מדורה גם בימות החמה (כירושלמי).
בי"ד של מעלה, זוגות, מאדים ורוח - אינם בירושלמי בבלי קכט: • פי"ח ה"ג [פה:]
בבבלי האריך כאן בענייני הקזת דם - מתי להקיז, בית דין של מעלה יושבים בשני ובחמישי, חשש לזוגות, שעתו של מאדים, רוח ששמו טבוח. ובירושלמי לא הובא 3 .
סומכים על המיילדות בהלכות לידה בשבת בבלי קכט: • פי"ח ה"ג [פה:]
אמתיה דבר קפרא נפקא מיילדה בשבת, אתת ושאלת לרבי (האם לחתוך את הטבור בשבת). אמר לה: אזלון ושאלון לחייתא (תשאלו את המיילדות). אמרה ליה: ליכא חייא. אמר לה: זילי עיבידי כמנהגך. אמרה ליה: ליכא מנהג. אמר לה: איזילי חתיך כרבי יוסי.
בבבלי לא הובא המעשה ששאלו את המיילדות 4 .
קוברים את השליה לתת עירבון לארץ בבלי קכט: • פי"ח ה"ג [פו.]
השיליא הזאת וכו' טומנין אותן בארץ כדי ליתן ערבון לארץ (שגם האדם יקבר בה).
בבבלי הזכיר שטומנים את השליא בארץ, אך לא הביא את הטעם לזה 5 .
^ 1.במקומות רבים הבבלי דוחה את מסקנת הירושלמי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף סב.
^ 2.מעין שיטת הירושלמי לא ללכת אחר סגולות (שהרי החילוק בין טמאה לטהורה לעניין רפואות אינו חילוק במציאות). עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף מו.
^ 3.דרך הירושלמי למעט בשמות מלאכים ושדים, והבבלי מביאם. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף מז.
^ 4.כשיטת הירושלמי לפסוק ע"פ בדיקת המציאות - לשאול את המיילדות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף סח.
^ 5.כשיטת הירושלמי להביא טעם אגדתי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף לג.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
