ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(עה. במשנה – עו. סוף פרק הדר)
שתי חצרות זו לפנים מזו
א. רגל האסורה/המותרת במקומה
במשנה ובגמרא יש 3 דעות לגבי מתי החצר החיצונה מותרת. מהמחמיר למקל:
ר"ע – אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה
לכן גם אם הפנימית עירבה בפני עצמה, החיצונית אסורה.
רבנן במשנה – רגל המותרת במקומה אינה אוסרת, רגל האסורה במקומה אוסרת,
לכן אם הפנימי עירבה בפני עצמה, אינה אוסרת על החיצונית, אם לא – אוסרת.
רבנן בתראי (ר' דימי-ר' ינאי) – אפילו רגל האסורה במקומה אינה אוסרת שלא במקומה.
לכן אפילו אם הפנימית לא עירבה בפני עצמה, אינה אוסרת את החיצונית.
[תחילה הגמרא מנסה להכניס את הדעה השלישית בתוך משנתנו, אך לבסוף אומר רבין-ר' ינאי שאכן יש שלוש דעות].
ב. שכח אחד מאחת החצרות להשתתף בעירוב
אם העירוב בפנימית + אחד מהחיצונית שכח –
הדעות | לרבנן – מותרים,
| לר"ע בברייתא – גם הפנימיים אסורים, והגמרא מסבירה – אא"כ מבטלים. |
לכאורה תלוי במחלוקת | אין ביטול מחצר לחצר - כשמואל | יש ביטול מחצר לחצר – כרי"ח |
דחייה - | גם כרי"ח (שיש ביטול), | גם כשמואל, |
ג. כשיש רק אדם אחד בחצר
(בשתי חצרות אחת לפנים מהשנייה שלא עשו עירוב, לפי שיטת רבנן שרגל המותרת במקומה אינה אוסרת שלא במקומה).
מן הדין אינו אוסר, כי הוא רגל המותרת במקומה,
אבל האם גוזרים כשיש אחד בפנימית וכמה בחיצונית?
רב אדא – גוזרים
שמא מי שיראה לא ידע שיש רק אחד בפנים
שמואל – לא גוזרים
מי שיראה יניח שיש אחד או שיניח שעירבו יחד.
ר"א - אך בגוי אחד גוזרים
מי שיראה, אם יניח שיש עוד יהודים, לא ניח שהגוי השכיר את רשותו כי להשכרה יש קול.
ד. בית שער
מי שגר בבית שער (וגם בית רגיל שמשמש כבית שער) אינו שייך לעירוב חצרות.
- 1.עשרה בתים זה לפני מזה,
בית 10 אינו בית שער וחייב,
בתים 1-8 – בית שער ופטורים,
בית 9 (שהוא בית שער רק לבית אחד ולא שניים)
שמואל – בית שער, רי"ח – אינו בית שער.
- 2.שלושה בתים מחוברים ופתוחים זה לזה בין החצרות,
יכולים שתי החצרות להחליט יחד מי בית השער ומי הבית האמיתי, כמו למשל לשים את העירוב בבית האמצעי, והבתים החיצוניים ייחשבו כבית שער. - 3.כנ"ל, עם שני בתים,
אם יש סתירה בין החצרות מי בית השער ומי הבית – אינו עירוב.
[ואינו דומה לסתירה ביחס לביה"ש, כי שם זה ספק דרבנן, ואילו כאן זה סתירה בהגרת הבתים].
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

בריאת העולם בפרשת לך לך

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הלכות שטיפת כלים בשבת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

איך עושים קידוש?

למה ללמוד גמרא?

מי פה עבריין?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















