ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. 15 פעמים השרש תור בתורה,
מתוכם תריסר ועוד אחד בסדרה.
תריסר - בחלק הראשון, האחד - בסוף האחרון,
עוד אחד בפרשה שעברה (מה15- הוא הראשון).
האם יש קשר בין זה הראשון לתריסר?
בדיקה תגלה שאמנם כך הוא הדבר.
ההוכחה מהפעם האחרונה שתור נזכר בתורה,
בפסוק השלושים ושלושה של "משנה תורה".
ב. אלו שלכבוד שבת כראוי מתכוננים,
בוודאי קנו את הענבים הראשונים.
שהרי אין משבת שלח-לך יותר מתאים,
לברך שהחיינו על הפרי המזין והטעים.
התדע היכן אלו הפירות המובחרים,
במקומות נוספים בתורה שבים ונזכרים?
ג. פעמיים נזכרו הענבים בפרשה. בראשונה,
לצורך הגדרת הזמן מימות השנה.
בחז"ל (תענית כט) התאריך המדויק לנו נחשף,
ואין הוא רחוק מהיום בו אנו מצויים עכשיו.
(את החשבון המדויק תוכל לעשות,
בעזרת הלילה שנקבע כ"בכיה לדורות".)
ד. חברי "בני עקיבא" שרים באון,
בעקבות גיבור פרשתנו "איש חברון"!
בלב אמיץ בעזרת השם…
נמשיך את דרכו של זה הלוחם.
מהי הסיסמה,
שהיתה למשימה?
ה. שתי פרשיות ריגול מסעירות,
בבית הכנסת - השבת – נקראות.
באחת הפרשיות לא מופיעה המילה מרגלים.
התדע באיזו מהן, וכיצד בה מכונים הפועלים?
הידועות לך עוד פרשיות ריגול במקרא
(על אחת מהן בעוד שבועיים נקרא)?
ו. עשרת המרגלים החוטאים,
מפרשתנו ודאי לכולם ידועים.
אך היכן עוד עשרה חוטאים,
מואשמים ונחשדים כמרגלים וכך גם נקראים?
ז. חשש כבד לגבי העם וחשד חמור,
בראש פרשת "בשלח" בפי ה' אמור.
והנה בפרשת "שלח-לך" החשש נתגשם,
ולמרות אמצעי הזהירות, העם נמצא אשם!
ח. לשון הרע הינו מדע מחושב,
וצריך להיות מקצועי כדי לסחוף עם רב.
כדי להישמע מדויק, אמין ומהימן,
כדאי לפתוח באמת, ואולי, בשבח מתוכנן.
זו השיטה הבזויה,
כבר בפרשתנו מיושמת ומצויה.
ט. לצורך כל דבר שבקדושה,
קהילה חשובה לנו דרושה -
עדה קדושה!
מצא את המקור אצלנו בסדרה,
שעדה הינה מנין עשרה?
י. רוח גואלת ומושיעה,
בפרשה וגם בהפטרה מופיעה.
"רוח אחרת" - רוח שונה,
מצילה - בראשונה.
ובשניה – חוסר רוח ואפיסתה
מהוות עידוד למלחמה ואות להתחלתה.
י"א. תפילה ארוכה מצויה בפרשה,
בדומה לה נתקלנו כבר ב"כי תשא".
השווה בין התפילות הדומות,
ומצא את המקור ל"תוספות".
י"ב. אלו פסוקים מתוך הפרשה כולה,
נכנסו למחזור או לסידור התפילה?
י"ג. איזו מצווה הקשורה לאפיית עוגה,
בפרשתנו - לעם ישראל נאמרה והוצגה?
בעניין זה מה פרוש המילה "עריסה",
וכי מה בתנור האפיה – מיטת תינוק עושה?
י"ד. פעמיים בפרשה מופיעה המילה "בגדיהם".
של מי הבגדים ומה נעשה בהם?
פעמיים הפעולה בגלל מעשי התרים,
פעם כנגד אנשים ופעם כנגד שני איברים!
תשובות
א. בפרשה בהעלותך נאמר 'וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה'. בפרשת דברים משה מספר לישראל על חטא המרגלים ועל תוכחתו לאחר שאמרו שאינם רוצים לעלות לארץ בגלל פחדם מהגויים- 'ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מפניהם, ה' אלוקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם... ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם...' (דברים כ"ט-ל"ג).
ב. בחלום שר המשקים המספר ליוסף 'הבשילו אשכלותיה ענבים', בברכת יעקב ליהודה 'כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו', במצוות הנזיר בפרשת נשא 'וכל משרת ענבים לא ישתה', במצוות הפועל 'כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן' (דברים כ"ג, כ"ה).
ג. 'והימים ימי ביכורי ענבים'. בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים (גמ' תענית כ"ט). המרגלים חזרו בערב תשעה באב (ובגלל הבכיה שבכו בלילה הבא נקבעה בכיה לדורות), ונשלחו ארבעים יום קודם כמו שכתוב 'וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום'. נמצא שנשלחו בכ"ט בסיון (בגמ' שם כתוב שתמוז באותה שנה היה חודש מלא והיו בו שלושים יום).
ד. 'ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה '.
ה. בפרשה מסופר על שליחת המרגלים ע"י משה, והם נקראים 'ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ' (פס' ו'), בהפטרה מסופר על שליחת המרגלים ליריחו ע"י יהושע.
בפרשת חוקת נאמר 'וישלח משה לרגל את יעזר' (כ"ב, ל"ב).
ו. יוסף מאשים את עשרת אחיו שבאו למצרים 'מרגלים אתם, את ערוות הארץ באתם לראות'.
ז. 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה', ובפרשתנו העם אומר למשה 'למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב... הלוא טוב לנו שוב מצרימה'.
ח. המרגלים פתחו בשבח הארץ 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא', וברש"י- כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו.
ט. לאחר חטא המרגלים ה' אומר למשה 'עד מתי לעדה הרעה הזאת' (פס' כ"ו), וברש"י 'לעדה הרעה- אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה'
י. 'ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו' (פס' כ"ד), רחב מספרת למרגלים 'ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם'.
י"א. משה מתפלל לה' שלא ישמיד את ישראל בגלל חילול ה' בעיני הגויים, ומזכיר את שלוש עשרה מידות של רחמים (חלקן). בפרשת כי-תשא משה מתפלל על הצלת ישראל לאחר חטא העגל בגלל חילול ה' בעיני הגויים, ובהמשך הפרשה כתובות י"ג מידות.
י"ב. בסליחות אומרים 'סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך... ויאמר ה' סלחתי כדברך', פרשת ציצית הנאמרת בקריאת שמע.
י"ג. הפרשת חלה 'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה'. עריסה היא עיסה ובצק.
י"ד. 'ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם', 'ועשו להם ציצית כל כנפי בגדיהם לדורותם... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'.

הלכות קבלת שבת מוקדמת

למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מה מברכים על פיצה?

האם מותר לפנות למקובלים?

מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?

איך הסדר המוכתב מהווה חירות?

למה ללמוד גמרא?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

בצלאל ואהליאב - חיבור של קצוות

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















