ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- שלח לך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. 15 פעמים השרש תור בתורה,
מתוכם תריסר ועוד אחד בסדרה.
תריסר - בחלק הראשון, האחד - בסוף האחרון,
עוד אחד בפרשה שעברה (מה15- הוא הראשון).
האם יש קשר בין זה הראשון לתריסר?
בדיקה תגלה שאמנם כך הוא הדבר.
ההוכחה מהפעם האחרונה שתור נזכר בתורה,
בפסוק השלושים ושלושה של "משנה תורה".
ב. אלו שלכבוד שבת כראוי מתכוננים,
בוודאי קנו את הענבים הראשונים.
שהרי אין משבת שלח-לך יותר מתאים,
לברך שהחיינו על הפרי המזין והטעים.
התדע היכן אלו הפירות המובחרים,
במקומות נוספים בתורה שבים ונזכרים?
ג. פעמיים נזכרו הענבים בפרשה. בראשונה,
לצורך הגדרת הזמן מימות השנה.
בחז"ל (תענית כט) התאריך המדויק לנו נחשף,
ואין הוא רחוק מהיום בו אנו מצויים עכשיו.
(את החשבון המדויק תוכל לעשות,
בעזרת הלילה שנקבע כ"בכיה לדורות".)
ד. חברי "בני עקיבא" שרים באון,
בעקבות גיבור פרשתנו "איש חברון"!
בלב אמיץ בעזרת השם…
נמשיך את דרכו של זה הלוחם.
מהי הסיסמה,
שהיתה למשימה?
ה. שתי פרשיות ריגול מסעירות,
בבית הכנסת - השבת – נקראות.
באחת הפרשיות לא מופיעה המילה מרגלים.
התדע באיזו מהן, וכיצד בה מכונים הפועלים?
הידועות לך עוד פרשיות ריגול במקרא
(על אחת מהן בעוד שבועיים נקרא)?
ו. עשרת המרגלים החוטאים,
מפרשתנו ודאי לכולם ידועים.
אך היכן עוד עשרה חוטאים,
מואשמים ונחשדים כמרגלים וכך גם נקראים?
ז. חשש כבד לגבי העם וחשד חמור,
בראש פרשת "בשלח" בפי ה' אמור.
והנה בפרשת "שלח-לך" החשש נתגשם,
ולמרות אמצעי הזהירות, העם נמצא אשם!
ח. לשון הרע הינו מדע מחושב,
וצריך להיות מקצועי כדי לסחוף עם רב.
כדי להישמע מדויק, אמין ומהימן,
כדאי לפתוח באמת, ואולי, בשבח מתוכנן.
זו השיטה הבזויה,
כבר בפרשתנו מיושמת ומצויה.
ט. לצורך כל דבר שבקדושה,
קהילה חשובה לנו דרושה -
עדה קדושה!
מצא את המקור אצלנו בסדרה,
שעדה הינה מנין עשרה?
י. רוח גואלת ומושיעה,
בפרשה וגם בהפטרה מופיעה.
"רוח אחרת" - רוח שונה,
מצילה - בראשונה.
ובשניה – חוסר רוח ואפיסתה
מהוות עידוד למלחמה ואות להתחלתה.
י"א. תפילה ארוכה מצויה בפרשה,
בדומה לה נתקלנו כבר ב"כי תשא".
השווה בין התפילות הדומות,
ומצא את המקור ל"תוספות".
י"ב. אלו פסוקים מתוך הפרשה כולה,
נכנסו למחזור או לסידור התפילה?
י"ג. איזו מצווה הקשורה לאפיית עוגה,
בפרשתנו - לעם ישראל נאמרה והוצגה?
בעניין זה מה פרוש המילה "עריסה",
וכי מה בתנור האפיה – מיטת תינוק עושה?
י"ד. פעמיים בפרשה מופיעה המילה "בגדיהם".
של מי הבגדים ומה נעשה בהם?
פעמיים הפעולה בגלל מעשי התרים,
פעם כנגד אנשים ופעם כנגד שני איברים!
תשובות
א. בפרשה בהעלותך נאמר 'וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלושת ימים לתור להם מנוחה'. בפרשת דברים משה מספר לישראל על חטא המרגלים ועל תוכחתו לאחר שאמרו שאינם רוצים לעלות לארץ בגלל פחדם מהגויים- 'ואומר אליכם לא תערצון ולא תיראון מפניהם, ה' אלוקיכם ההולך לפניכם הוא ילחם לכם... ההולך לפניכם בדרך לתור לכם מקום לחנותכם...' (דברים כ"ט-ל"ג).
ב. בחלום שר המשקים המספר ליוסף 'הבשילו אשכלותיה ענבים', בברכת יעקב ליהודה 'כבס ביין לבושו ובדם ענבים סותו', במצוות הנזיר בפרשת נשא 'וכל משרת ענבים לא ישתה', במצוות הפועל 'כי תבוא בכרם רעך ואכלת ענבים כנפשך שבעך ואל כליך לא תתן' (דברים כ"ג, כ"ה).
ג. 'והימים ימי ביכורי ענבים'. בעשרים ותשעה בסיון שלח משה מרגלים (גמ' תענית כ"ט). המרגלים חזרו בערב תשעה באב (ובגלל הבכיה שבכו בלילה הבא נקבעה בכיה לדורות), ונשלחו ארבעים יום קודם כמו שכתוב 'וישובו מתור הארץ מקץ ארבעים יום'. נמצא שנשלחו בכ"ט בסיון (בגמ' שם כתוב שתמוז באותה שנה היה חודש מלא והיו בו שלושים יום).
ד. 'ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה '.
ה. בפרשה מסופר על שליחת המרגלים ע"י משה, והם נקראים 'ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ' (פס' ו'), בהפטרה מסופר על שליחת המרגלים ליריחו ע"י יהושע.
בפרשת חוקת נאמר 'וישלח משה לרגל את יעזר' (כ"ב, ל"ב).
ו. יוסף מאשים את עשרת אחיו שבאו למצרים 'מרגלים אתם, את ערוות הארץ באתם לראות'.
ז. 'ולא נחם אלוקים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלוקים פן ינחם העם בראותם מלחמה ושבו מצרימה', ובפרשתנו העם אומר למשה 'למה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב... הלוא טוב לנו שוב מצרימה'.
ח. המרגלים פתחו בשבח הארץ 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא', וברש"י- כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחילתו אין מתקיים בסופו.
ט. לאחר חטא המרגלים ה' אומר למשה 'עד מתי לעדה הרעה הזאת' (פס' כ"ו), וברש"י 'לעדה הרעה- אלו המרגלים, מכאן לעדה שהיא עשרה'
י. 'ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו' (פס' כ"ד), רחב מספרת למרגלים 'ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם'.
י"א. משה מתפלל לה' שלא ישמיד את ישראל בגלל חילול ה' בעיני הגויים, ומזכיר את שלוש עשרה מידות של רחמים (חלקן). בפרשת כי-תשא משה מתפלל על הצלת ישראל לאחר חטא העגל בגלל חילול ה' בעיני הגויים, ובהמשך הפרשה כתובות י"ג מידות.
י"ב. בסליחות אומרים 'סלח נא לעוון העם הזה כגודל חסדך... ויאמר ה' סלחתי כדברך', פרשת ציצית הנאמרת בקריאת שמע.
י"ג. הפרשת חלה 'ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה'. עריסה היא עיסה ובצק.
י"ד. 'ויהושע בן נון וכלב בן יפונה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם', 'ועשו להם ציצית כל כנפי בגדיהם לדורותם... ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות ראש השנה הלכות ראש השנה שחל בשבת
הלכה למעשה
השיעור מאיר את מהות ראש השנה מתוך גישה של ביטחון, אהבה ושמחה לצד כובד הראש והרצינות הנדרשים ביום הדין. במרכזו הדרכה הלכתית ומעשית לקראת החג שחל בשבת, כולל התרת נדרים, הכנות מוקדמות, סדר התפילות והקידוש, והלכות החג והשבת בהרחבה.
כינוסי אברכים שו"ת בוגרים תשפ"ו
איך להמשיך לעלות בקודש גם כשרחוקים מהישיבה | הפער בין ההצלחה להתיישבות לבין מינוי רבני ערים
סליחות עומק הסליחה ומידות הרחמים
שיחה לפני סליחות תשפ"ו
השיעור עוסק במהות אמירת הסליחות לקראת הימים הנוראים, תוך בירור מקומו של הצדיק שאינו חוטא במזיד מול תביעת הווידוי והנפש. דרך דברי הזוהר ומידות הרחמים, מודגש כי כוחה האמיתי של התשובה נובע מהצנעת האדם בתוך הכלל ומהידמות מוסרית מעשית למידותיו של הבורא.
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
