ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הסיפור שלפנינו ממחיש בצורה חזקה ביותר את המתח בין הפשוט לבין המתוחכם, כפי שראתה אותו החסידות. ר' הירש רואה לנגד עיניו אותיות ותיבות של אש בשעת התפילה. האותיות, והתיבות הנוצרות על ידן, הינן בעצם כלים שבאמצעותן מבטא המתפלל את מחשבותיו הערטילאיות בלבוש של אותיות ומילים. עובדה זו מעניקה לאותיות ולמילים עוצמה רבה, משום שהן משקפות בצורתן הגרפית, בצלילי הגייתן ובצירופן זו לזו, את המשמעויות העמוקות העוברות על נפש המתפלל בשעת התפילה. אלו הכלים שבאמצעותם מבטא האדם את אור רעיונותיו. זו הסיבה לכך שבמהלך ההיסטוריה של מחשבת ישראל יוחד פרק נכבד לחקר המשמעות של האותיות.
ר' הירש מרימנוב מתפלל, ולפניו מופיעות אותיות ותיבות של אש. אותיות ותיבות אש אלו מזכירות לנו את התורה שניתנה על הר סיני, שעליה נאמר שעורה היתה של אש לבנה וכתובה באש שחורה. בתורת הקבלה קיבלו אותיות ותיבות התפילה משמעות מיסטית. בזוהר מוגדרות האותיות כרכב אש וסוסי אש. כביכול, האותיות מסייעות ומעניקות לאדם יכולת להתבטא ולהגיע לדרגות שלא היה יכול להגיע אליהן בלעדיהן.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
1 - אדם ובהמה
2 - 'ברוך שאמר' כמו הרבי
3 - להחיש את הקץ בליל הסדר
טען עוד
אולם מסתבר כי ר' הירש אינו חפץ בכל אלה. רוצה הוא להתפלל כתינוק, להתפלל בפירוש המילים בלבד. דיון זה המתחולל בין ר' הירש לבין רבו ר' מנחם מנדל הוא בעצם שיקוף של דיון הלכתי הקשור בכוונות הרצויות בתפילת העמידה. בשולחן ערוך נכתב שהמתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו. במשנה ברורה כתב על דבריו: "ואל יכון האדם בשמות ויחודים, רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכונת הלב, אם לא מי שהוא בא בסוד ד' ויודע לכון ביה בלבא ורעותא ודחילו... והעיד על הר"ש שאמר אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו".
יש מן הבאים בסוד ה' היודעים לכוון כוונות וייחודים, אולם היו מן הבאים בסוד ה' שאחרי שלמדו את כל תורת הקבלה היו מתפללים כתינוקות בני יומם. לדרגה זו שואף ר' הירש משרת להגיע. בשאיפה זו מגיע לידי ביטוי עימות מסוים הקיים בין החסידות לבין הקבלה. הקבלה דיברה רבות על הטכניקה הנדרשת תוך כדי שימוש בשמות, ייחודים, צירופי אותיות ועוד, לשם השגת הגילוי הנכסף של התקרבות ודבקות באלקים. החסידות דיברה על הגעה אל האלקים דרך הלב; ההתוודעות המידית, זו של הכרת הנוכח, זו של קרבה מתוך האדם עצמו, מתוך העולם שבתוכו הוא חי, מתוך הראייה הפשוטה של המציאות.
ר' הירש אינו חפץ בצירופי אותיות. רוצה הוא להתפלל כתינוק, משום שתינוק מתוודע אל הסובב, אל הקרובים אליו, בצורה הטבעית והפשוטה ביותר. ר' הירש רוצה את התמימות, ולא את התחכום הרוחני המתבטא בשיטות של צירופי אותיות ותיבות.
חשוב שנשים לב למשפט הסיום של ר' מנחם מנדל מרימנוב: "הרי היא מדרגה גבוהה ביותר, שרק מעטים בדור זוכים לה: ללמוד תחילה את כל חכמת הנסתר ואחר-כך להתפלל כתינוק". דברים אלו מזכירים לנו את מה שקראנו במשנה ברורה. הר"ש מקינון למד את כל חכמת הקבלה, ובסופו של דבר התפלל כתינוק. יש כאן הדגשה שהרצון להתפלל כתינוק אינו בא מתוך רדידות מחשבתית או מתוך התעלמות מן התורה הקבלית העמוקה. כי לאחר שהאדם מגיע לכלל שלמות גדולה בהשגת חכמת הקבלה הוא חוזר אל התמימות התינוקית והטבעית.
יסוד זה הודגש רבות בספרי החסידות, סביב דרשת חז"ל על הפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'". על פסוק זה דרשו חז"ל: "אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה". חז"ל מדגישים את העובדה שהתמימות איננה ביטוי לחוסר יכולת אינטלקטואלית. התמימות באה לאחר שהאדם הגיע לדרגה של "ערומים בדעת" ובכל זאת משים עצמו כבהמה, מתוך רצון לדבקות תמימה ופשוטה בבורא עולם.
---------------------
פורסם גם בעיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












