ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
מדוע העם אשר בחר בו ד' יתברך להיות לו לעם סגולה, דוקא הוא מתייסר יותר מכל עם אחר?
עם ישראל גלה מארצו גלות ארוכה, כפליים מהזמן שהוא היה בארץ-ישראל. גם היום עם ישראל עומד בצד ונאבק על קיומו כנגד שונאים רבים שרוצים להכחידו, וכנגד כל עמי העולם הלוחצים ומתייצבים לצד אויבינו. הצרות שעם ישראל עבר אין להם אח ורע. זה אומר דרשני.
התשובה לכך טמונה באגדה נפלאה בתלמוד, במסכת כתובות דף סו: מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור וראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורין מבין גללי בהמתן של ערביים. כיון שראתה אותו, נתעטפה בשערה ועמדה לפניו, ואמרה לו: רבי! פרנסני! אמר לה: בת מי את? אמרה לו: בת נקדימון בן גוריון אני. אמר לה: בתי! ממון של בית אביך היכן הוא? אביה היה מעשירי ירושלים, וכן גם חמיה, וכל ממונם אבד, וכעת הבת נאלצת לכתת רגליה ולחפש מזון מבין גללים של חמורים. כשראה זאת רבן יוחנן בן-זכאי, בכה, ואמר: אשריכם ישראל, בזמן שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בכם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום, מוסרן ביד אומה שפלה; ולא ביד אומה שפלה, אלא ביד בהמתן של אומה שפלה.
דומה כי רבן יוחנן בן-זכאי ראה בטרגדיה המזעזעת שפקדה את ביתו של נקדימון בן גוריון סמל למה שקרה לעם ישראל. אשה זו נפלה מרוּם המעלה לשפל שאין נמוך ממנו. וזה מה שקרה לעם ישראל. ובאמת זה מראה מכאיב עד כדי בכי. בכה רבי יוחנן.
אבל מדוע אמר אשריכם ישראל? איך הוא ראה במה שקרה לאותה אשה את מעלתם של ישראל, עד שאמר אשרכם ישראל, בשעה שעושין רצונו של מקום, אין כל אומה ולשון שולטת בכם, ובשעה שאין עושין רצונו של מקום, נתונים ביד אומה שפלה, ביד בהמתן של אומה שפלה?
התשובה היא, שבאשה זו ראה רבן יוחנן בן-זכאי את גדולתן של ישראל, שכל מה שקורה להם קורה בגדול. אין מצב ביניים. אין בינוניות. או שעם ישראל ברום המעלה, או שהוא בשפל מאין כמותו. דוקא גודל המכה ועומק השפלות מראים את גדולתן של ישראל. מכה חזקה מקבלים כשנופלים ממקום גבוה. כשנופלים ממקום נמוך המכה היא חלשה.
אם הצרות כה גדולות, זה אומר שהטובות מקודם היו גדולות, וזה אומר שהטובות בעתיד תהיינה גדולות. ושוב ניזכר בלשונו של מרן הרב ספר "אורות": "גדולים אנחנו וגדולות הנה משוגותינו, ובשביל כך גדולות הן צרותינו וגדולים גם תנחומותינו".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
