ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
וּלְפִיכָך הַנַּח אֵת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַקָּרָאִים רְאָיָה מִצִּוּוּי דָּוִד לִבְנוֹ: "(וְעַתָּה) [וְאַתָּה] שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ", וְלָמְדָם מִזֶּה שֶׁצָּרִיך לָדַעַת אֵת הָאֵל כָּרָאוּי וְאָז תִּתְחַיֵּב עֲבוֹדָתוֹ. אַדְּרַבָּה, לֹא זֵרֵז אֶלָּא לְקַבֵּל מֵאָבִיו וּזְקֵנָיו אֱמוּנַת אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הִתְחַבְּרָה אֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ וְקִיֵּם לָהֶם יִעוּדָיו בְּרִבּוּי זַרְעָם, וִירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְזוּלַת זֶה. וּכְמוֹ אָמְרוֹ: "אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם", וְ"לֹא יְדַעְתֶּם", לֹא רָצָה בָּזֶה הַיְּדִיעָה בַּאֲמִתָּתָם, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא רְאִיתֶם מֵהֶם לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה, וּלְפִיכָך אַל תְּקַוּוּ לָהֶם וְאַל תִּירְאוּ מֵהֶם.
___________________________
מדרגה אלוקית – אחת אחדותית. להרבות האלוהות – הכוונה לדרגות שמתחת לסיבה הראשונה, כדלקמן [הערת הרב שילת]. השכל ההיולי – ראה מאמר חמישי, יב.
ביאורים
הפילוסופים ניסו לתאר את תהליך בריאת העולם בסדר של השתלשלות מהבורא ('הסיבה הראשונה') ועד לאיבר הקטן שבבעלי החיים. הם הבחינו בריבוי פרטים ובכוחות שונים ומנוגדים הפועלים בעולם, והגיעו למסקנה שיש ריבוי 'אלים' שמפעילים אותם. ההסבר הפילוסופי מתאפיין בהיגיון רב ובשיטתיות, והוא מקיף וכולל את כל חלקי הבריאה.
החבר מסתייג מהברק הפילוסופי, ואומר שמחשבה הגיונית איננה בהכרח קנה מידה לאמת. להסבר הפילוסופי יש גם השלכה הרסנית מבחינה אמונית, כי הוא עלול להביא לכפירה באל אחד. לדעת החבר הכרת האלוהות והכרת סדר הבריאה אפשריות רק דרך הנבואה שבה האדם ניזון מדבר ה' בצורה ישירה, ולא דרך המחקר השכלי שיש לו מגבלות אנושיות.
בדומה לפילוסופים, טענו הקראים שהבסיס לקיום תורה ומצוות הוא ידיעת האדם את ה' על ידי כוח התבונה האנושית. הם הביאו ראיה לדעתם מציווי דוד לשלמה, " דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ". לדעת הקראים, פירוש המונח 'ידיעה' הוא מחקר שכלי (ראָיה). החבר דוחה את ראָייתם, ומסביר את המונח 'ידיעה' כמפגש חי (ראִיה). הדרך להכיר בה' איננה באמצעות הוכחות הגיוניות, אלא בהסתמכות על המסורת המעידה על התגלות ה' לעם ישראל לאורך ההיסטוריה, החל באבות וביציאת העם ממצרים וכלה בהגעת העם לארץ ישראל ובהשראת השכינה במקדש.
בדומה לכך מסביר החבר את הביטוי המופיע בתורה ביחס לעבודה זרה בשתי מקומות, "אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם ", וְ" לֹא יְדַעְתֶּם ", ביטוי שנועד להורות על אפסיות האלילים שעם ישראל עלול לתעות אחריהם. התורה לא מתכוונת לציין את החיסרון באלילות בכך שלא ניתן להוכיח אותה בדרך השכל, אלא בכך שאין לאלילים שום השפעה על המתרחש בעולם, בניגוד לאלוהי ישראל. אין טעם להאמין באל שאין בכוחו להושיע את האדם.
הרחבות
* דעת אלוהים
וּלְפִיכָך הַנַּח אֵת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַקָּרָאִים. בפירוש קול יהודה ביאר המחבר שכוונת ריה"ל לדחות את דרכם של אלו החוקרים את האלוה בחקירות שכליות, שהבינו שדוד אומר לשלמה שיש לדעת את ה' בחקירות שכליות ורק אחר כך לעבוד אותו, שכן על פי מה שביאר לעיל, השכל האנושי לא יוכל להשיג את ידיעת האלוה. ריה"ל מפרש שדוד אמר לשלמה (בפסוק שהביא ריה"ל) שהדרך הראויה להאמין בה' היא מתוך האותות וההבטחה לאבות.
אמנם המצודות דוד ביאר שדוד כיוון את שלמה לחקירה שכלית אלא שאם לא יגיע אליה, יסמוך על הקבלה מאבותיו: "דע את אלוהי אביך – כאומר חקור בשכלך לדעת אותו. ואם תקצר השכל על כל זאת לא תעזבנו, כי אלוהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בוודאי האב מעמיד את בנו על האמת" [מצודת דוד, דברי הימים א, כח, ט]. בספר ערבי נחל ביאר המחבר שאמנם ההדרכה בפסוק היא לחקירה שכלית, אך הדרכה זו אינה מתאימה לכולם. "רצונו לומר אתה איש חכם לרוב, תראה להשיג מצד הידיעה, מה שאין כן שאר אנשים הוצרכו להסתפק בקבלה בלבד"
הבנה שונה אנו מוצאים ברד"ק "...בתחילה דעהו ואחר כך עבדהו כי אם לא ידע דרך יחודו למי יעבוד..." רד"ק אינו דורש חקירה שכלית, אלא רק את ידיעת ייחודו שהיא תנאי מקדים לעבודת ה'.
שאלות לדיון
החבר אומר שההסבר הפילוסופי מועיל לחידוד ולא לאמת. איזו סיבה יש לאדם לחפש את החידוד ולא את האמת?
לפי החבר מהי "ידיעת האל", והאם דבריו נכונים גם היום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
