ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- ספר הכוזרי
וּלְפִיכָך הַנַּח אֵת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַקָּרָאִים רְאָיָה מִצִּוּוּי דָּוִד לִבְנוֹ: "(וְעַתָּה) [וְאַתָּה] שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ", וְלָמְדָם מִזֶּה שֶׁצָּרִיך לָדַעַת אֵת הָאֵל כָּרָאוּי וְאָז תִּתְחַיֵּב עֲבוֹדָתוֹ. אַדְּרַבָּה, לֹא זֵרֵז אֶלָּא לְקַבֵּל מֵאָבִיו וּזְקֵנָיו אֱמוּנַת אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, אֲשֶׁר הִתְחַבְּרָה אֲלֵיהֶם הַשְׁגָּחָתוֹ וְקִיֵּם לָהֶם יִעוּדָיו בְּרִבּוּי זַרְעָם, וִירֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וְזוּלַת זֶה. וּכְמוֹ אָמְרוֹ: "אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם", וְ"לֹא יְדַעְתֶּם", לֹא רָצָה בָּזֶה הַיְּדִיעָה בַּאֲמִתָּתָם, אֶלָּא אֲשֶׁר לֹא רְאִיתֶם מֵהֶם לֹא טוֹבָה וְלֹא רָעָה, וּלְפִיכָך אַל תְּקַוּוּ לָהֶם וְאַל תִּירְאוּ מֵהֶם.
___________________________
מדרגה אלוקית – אחת אחדותית. להרבות האלוהות – הכוונה לדרגות שמתחת לסיבה הראשונה, כדלקמן [הערת הרב שילת]. השכל ההיולי – ראה מאמר חמישי, יב.
ביאורים
הפילוסופים ניסו לתאר את תהליך בריאת העולם בסדר של השתלשלות מהבורא ('הסיבה הראשונה') ועד לאיבר הקטן שבבעלי החיים. הם הבחינו בריבוי פרטים ובכוחות שונים ומנוגדים הפועלים בעולם, והגיעו למסקנה שיש ריבוי 'אלים' שמפעילים אותם. ההסבר הפילוסופי מתאפיין בהיגיון רב ובשיטתיות, והוא מקיף וכולל את כל חלקי הבריאה.
החבר מסתייג מהברק הפילוסופי, ואומר שמחשבה הגיונית איננה בהכרח קנה מידה לאמת. להסבר הפילוסופי יש גם השלכה הרסנית מבחינה אמונית, כי הוא עלול להביא לכפירה באל אחד. לדעת החבר הכרת האלוהות והכרת סדר הבריאה אפשריות רק דרך הנבואה שבה האדם ניזון מדבר ה' בצורה ישירה, ולא דרך המחקר השכלי שיש לו מגבלות אנושיות.
בדומה לפילוסופים, טענו הקראים שהבסיס לקיום תורה ומצוות הוא ידיעת האדם את ה' על ידי כוח התבונה האנושית. הם הביאו ראיה לדעתם מציווי דוד לשלמה, " דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ". לדעת הקראים, פירוש המונח 'ידיעה' הוא מחקר שכלי (ראָיה). החבר דוחה את ראָייתם, ומסביר את המונח 'ידיעה' כמפגש חי (ראִיה). הדרך להכיר בה' איננה באמצעות הוכחות הגיוניות, אלא בהסתמכות על המסורת המעידה על התגלות ה' לעם ישראל לאורך ההיסטוריה, החל באבות וביציאת העם ממצרים וכלה בהגעת העם לארץ ישראל ובהשראת השכינה במקדש.
בדומה לכך מסביר החבר את הביטוי המופיע בתורה ביחס לעבודה זרה בשתי מקומות, "אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם ", וְ" לֹא יְדַעְתֶּם ", ביטוי שנועד להורות על אפסיות האלילים שעם ישראל עלול לתעות אחריהם. התורה לא מתכוונת לציין את החיסרון באלילות בכך שלא ניתן להוכיח אותה בדרך השכל, אלא בכך שאין לאלילים שום השפעה על המתרחש בעולם, בניגוד לאלוהי ישראל. אין טעם להאמין באל שאין בכוחו להושיע את האדם.
הרחבות
* דעת אלוהים
וּלְפִיכָך הַנַּח אֵת מַה שֶּׁהֵבִיאוּ הַקָּרָאִים. בפירוש קול יהודה ביאר המחבר שכוונת ריה"ל לדחות את דרכם של אלו החוקרים את האלוה בחקירות שכליות, שהבינו שדוד אומר לשלמה שיש לדעת את ה' בחקירות שכליות ורק אחר כך לעבוד אותו, שכן על פי מה שביאר לעיל, השכל האנושי לא יוכל להשיג את ידיעת האלוה. ריה"ל מפרש שדוד אמר לשלמה (בפסוק שהביא ריה"ל) שהדרך הראויה להאמין בה' היא מתוך האותות וההבטחה לאבות.
אמנם המצודות דוד ביאר שדוד כיוון את שלמה לחקירה שכלית אלא שאם לא יגיע אליה, יסמוך על הקבלה מאבותיו: "דע את אלוהי אביך – כאומר חקור בשכלך לדעת אותו. ואם תקצר השכל על כל זאת לא תעזבנו, כי אלוהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בוודאי האב מעמיד את בנו על האמת" [מצודת דוד, דברי הימים א, כח, ט]. בספר ערבי נחל ביאר המחבר שאמנם ההדרכה בפסוק היא לחקירה שכלית, אך הדרכה זו אינה מתאימה לכולם. "רצונו לומר אתה איש חכם לרוב, תראה להשיג מצד הידיעה, מה שאין כן שאר אנשים הוצרכו להסתפק בקבלה בלבד"
הבנה שונה אנו מוצאים ברד"ק "...בתחילה דעהו ואחר כך עבדהו כי אם לא ידע דרך יחודו למי יעבוד..." רד"ק אינו דורש חקירה שכלית, אלא רק את ידיעת ייחודו שהיא תנאי מקדים לעבודת ה'.
שאלות לדיון
החבר אומר שההסבר הפילוסופי מועיל לחידוד ולא לאמת. איזו סיבה יש לאדם לחפש את החידוד ולא את האמת?
לפי החבר מהי "ידיעת האל", והאם דבריו נכונים גם היום?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
כאב הגלות ותקוות הגאולה
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
אנחנו קודש למענך
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך ללמוד גמרא?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
