ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- עניני החג
אחד מן הביאורים הפחות ידועים נמסר בשם מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ב'שמועות ראיה', שעודם לצערנו גנוזות בכתב-יד. לדידו של הרב, העלמת שמו של משה נעוצה בעיסוקה המרכזי של הפרשה בבגדים, בגדי כהן גדול.
טרם שניתן דעתנו לעניינם של בגדים בכלל ושל בגדי כהן גדול בפרט, נפנה עינינו תחילה לבגדים אחרים העומדים עתה על סדר יומנו: בגדי תחפושות פורים. שלל טעמים נאמרו בעניינם הערכי, אם בכלל, של תחפושות הפורים, הגם שמבחינה היסטורית התופעה שאולה ככל הנראה מן הנוכרים. לא בכדי איננו מוצאים לכך התייחסות יהודית, אם הלכתית ואם הגותית, לפני ימי הביניים. 'ליל כל הקדושים' האירי שב-31 באוקטובר, הקרנבלים האיטלקיים של ימי הביניים, ה'מרדי גרא' של ניו-אורלינס, הם קרוב לוודאי הבסיס הריאלי לתפוצת המנהג. ואכן, בשל כך יש מגדולי ישראל ששללו נמרצות את המנהג אשר מקורו לדידם לא-טהור. עם זאת ואחר הכל, רבים-רבים כן נוהגים להתחפש ולכך טרחו הוגי ישראל לאתר נקודות אחיזה למנהג.
רבים נתלו בעובדת היות המגילה רווית תחפושות מסוגים שונים ומגוונים. 'הגיבור' הראשי של המגילה – הקב"ה – מסתתר לגמרי וכביכול אינו נוכח; אחשורוש המצטייר לכאורה כ"מולך בכיפה" וכשליט אדיר רם ונישא, מתברר למעשה כמתומרן על ידי סובביו: בידי 'רואי פני המלך', על ידי המן, על ידי חרבונא ואף בידי מרדכי ואסתר; אסתר אינה מגדת את עמה ואת מולדתה אלא 'מתחפשת' לבת עם אחר, עד להיחשפותה; מרדכי מחליף כמה וכמה לבושים: יוצא בלבוש שק ואפר, מקבל 'תלבושת' מאסתר ומולבש בבגדי מלכות; בגתן ותרש שונאי המלך המתחפשים לאוהביו; דניאל אשר 'מתחבא' במגילה; "רבים מעמי הארץ מתייהדים" והופכים את עורם ועוד ועוד, עד "ונהפוך הוא" הכללי. לכך מן הסתם יש לקשר את מדרשם של חז"ל על עמלק, אביו מולידו של המן בן המדתא האגגי, שאף הוא התחפש במלחמתו עם ישראל; את שאול, אביו מולידו של מרדכי "איש ימיני", המתחפש בהגיעו לבעלת האוב; את יעקב הלובש דמות אחיו עשו על מנת לגנוב את הבכורה ועוד.
אחרים הילכו בנתיב שונה: לא נצמדו למגילה אך הצביעו על היבטים אחרים של פורים המצדיקים את ההתחפשות. היו שהצביעו על שילוב עניין זה עם ה"עד דלא ידע"; היו שסברו כי יש בכך כדי להקל על מסירת וקבלת מתנות לאביונים בלא לביישם; והיו שאמרו בפשיטות כי יש בכך כדי להגביר ולהעצים את שמחת פורים, גם בדרך זו. סוף דבר, אלה בכה ואלה בכה, בהצדקת ובהנמקת מנהגם של ישראל.
בגדים מכפרים
לצד ביאורים אלה, דומה שפרשת תצוה, אשר נקראת פעמים הרבה סמוך ונראה לפורים, מזמנת ביאור נוסף. מפורסמות דרשות חז"ל על כל אחד ואחד מבגדי הכהונה על מה הוא בא לכפר: "... בגדי כהונה מכפרין - כתונת מכפרת על שפיכות דם... מכנסיים מכפרים על גילוי עריות... מצנפת מכפרת על גסי הרוח... אבנט מכפר על הרהור הלב... חושן מכפר על הדינין... אפוד מכפר על עבודת כוכבים... מעיל מכפר על לשון הרע... וציץ מכפר על עזות פנים" (בבלי זבחים פח ע"ב ועוד). יתרה מזאת, זכורים אנו כי ככלל, בגדים לא באו לעולם אלא רק אחר חטא - חטאו של אדם הראשון.
והנה, משה רבנו, עם היותו משמש ככהן גדול בשבעת ימי המילואים, אמרו עליו חז"ל (בבלי עבודה זרה לד ע"ב) ש"שימש... בחלוק לבן שאין בו אימרא", היינו בפשטות שבפשטות. לא פעמון ולא רימון, לא אבנט ולא מצנפת, אלא היותר קרוב לאדם הראשון שלפני החטא. כל זאת משום שמשה אכן מנותק היה מחטא העגל, ואין כמוהו קרוב ביותר למדרגה העילאית של אדם הראשון קודם החטא.
אמור מעתה, אין לך ביטוי מובהק למעמד ייחודי זה של משה, כהיעדר שמו בפרשת הבגדים. לא כעונש וקנס חלילה הושמט שמו, אלא להיפך: ביטוי לרום מעלתו המייתרת היזדקקות לאיצטלא חיצונית מעמדית.
בגדים מתייגים. הכל יודעים כי התייחסות ראשונית אל הזולת נעשית דרך בגדיו, ולא פעם נקבעת כל ההתייחסות לפלוני ולאלמוני רק בשל בגדיו: האם הוא לבוש פראק או ג'ינס, כובע המבורג או "כיפת גרוש" וכדומה. בא פורים ותחפושותיו ולימדנו עד כמה אין הבגדים אלא מעטה מלאכותי שניתן לפשוט וללבוש חליפות, שכן הוא אינו משמעותי ומהותי כלל ועיקר.
מי ייתן וכלקח מפורים נלמד להסיר תיוגים ולהתייחס לאנשים כפי שהם.
מתוך העיתון בשבע
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אי אפשר לבד!
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
