ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. פרשתנו מלמדת על דרך הטהרה מטומאה,
אך נראה שפרשה זו לעם זה מכבר ידועה.
מפרשת הלווים ב"העלותך" ראיה גמורה,
שכבר שם מכיר העם את פרשת פרה.
ועוד מהלכות נזיר ב"נשוא" הוכחה ברורה,
שזה מכבר ידועים לעם הלכות הטהרה.
*
מכאן, דוגמא נוספת לאמירה,
ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה".
(אך עדיין עלינו לברר שאלה מציקה:
מדוע הפרשה ממקומה וזמנה נותקה?)
ב. מהפרשה הקודמת ועד פרשתנו כמה זמן עבר,
ועל כמה שנים כלל (או כמעט) לא מדובר?
התדע למצוא היכן, בדיוק, נקודת המעבר
בין השנה השניה לאחרונה במדבר?
כדי לברר וללבן את זה העניין
בראב"ע בתחילת פרק כ' יעויין.
ג. משה ואהרון על עוון המיים נתפשו,
למרות שדבר חמור יותר עשו.
(לענין "בשר תאווה" הכוונה,
שם נאמרו דברים של חוסר אמונה.)
רש"י מלמדנו מדוע ומה הסיבה -
כיוון שבפרהסיא היה עוון מי מריבה.
מכאן למדנו כלל חשוב ביותר,
שבעניני ציבור במיוחד חשוב להיזהר.
ד. "תמימה" נאמר בתחילת הסדרה,
האם לאדומה הכוונה או לפרה?
רש"י מביא מהי התמימה הכשרה,
וזוהי באמת פרה יקרה ונדירה.
ה. כמה פעמים בתולדות-ישראל
- מאז היותנו לעם ועד בוא גואל -
נעשו והוכנו כאלו פרות?
התדע שכולן מנויות וספורות?
במשנה ה' בפרק ג' במסכת פרה,
רשימת המועדים בהם הדבר ארע.
ועוד, כמה שנים לאחר החורבן,
עדיין יכלו להטהר באפרן?
במשנה למלך הל' אבל ג' לקראת הסוף,
תמצא חידוש מעניין מאוד.
ו. נדר לנו בסדרה,
ועוד אחד בהפטרה.
נדרים אלו מאד דומים,
ולא רק במניעים ל"חרמים".
אך האם רק זו היא סיבת הבחירה,
שזה הפרק מ"שופטים" נבחר כהפטרה?
ז. מלאכים הנשלחים לעמים זרים,
פעמיים בפרשתנו נזכרים.
משלחת אחת לנו מזכירה,
משלחת מלאכים דומה בספר "בראשית ברא".
ואם במשלחות מלאכים אנו עוסקים,
הרי שבקריאת מנחה, במשלחת נוספת אנו פוגשים.
השווה את הבקשות ואת ההצלחות,
של כל אלו המשלחות.
ח. לכבוד סיום שנת הלימודים,
נמצא בפרשתנו את ידידי התלמידים…
יש מורים טובים ומסורים,
ללמוד ולהתקדם לכולנו עוזרים.
ויש גם "מורים" אחרים – רעים.
אלו מהמורים בפרשתנו מופיעים?
תשובות
א. ה' מצווה את משה 'קח את הלויים מתוך בני ישראל וטהרת אותם, הזה עליהם מי חטאת' (ח', ה'), ורש"י שם מפרש 'מי חטאת – של אפר הפרה'. בנזיר שנטמא למת נאמר 'וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו', וברש"י שם 'ביום טהרתו- ביום הזייתו'. ראה באבן עזרא להסבר מקום הפרשה.
ב. כל סיפורי התורה עד עתה היו מהשנה הראשונה והשנייה ליציאה ממצרים. בתחילת פרק כ' התורה 'מדלגת' שלושים ושמונה שנה עד לשנה הארבעים ומיתת מרים.
ג. 'והלא "הצאן ובקר ישחט" (י"א,כ"ב) קשה מזו (-החטא באמירה זו היה גדול יותר מחטאם על הסלע)? אלא לפי שבסתר חסך עליו הכתוב, וכאן שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב מפני קידוש השם' (רש"י כ', י"ב ד"ה יען).
ד. רש"י מפרש שהמילה 'תמימה' מוסבת על 'אדומה', והפירוש הוא שתהיה תמימה באדמימותה 'שאם היו בה שתי שערות שחורות פסולה'. יש מפרשים שמוסבת על 'פרה' והפירוש הוא שגוף הפרה יהיה תמים, וראה את טעמי המקרא ובאב"ע.
ה. 'ומי עשאן (-את הפרות האדומות)? הראשונה עשה משה, והשניה עשה עזרא, וחמש מעזרא ואילך דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים שבע מעזרא ואילך, ומי עשאן? שמעון הצדיק ויוחנן כהן גדול עשו שתיים שתיים (-כל אחד מהם עשה שתי פרות), אֶלְיְהוֹעֵיַני בן הקוֹף וחֲנַמְאֵל המצרי וישמעאל בן פִּיאָבִּי (-כהנים גדולים) עשו אחת אחת' (משנה פרה ג', ה').
המשנה למלך (על הרמב"ם בספר שופטים, הלכות אבל ג', א') אומר שעד ימות האמוראים נטהרו באפר פרה אדומה.
ו. בפרשה, העם נדר לפני המלחמה בכנעני 'וידר ישראל נדר לה' ויאמר אם נתון תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם'. בהפטרה, יפתח נדר לפני המלחמה בבני עמון 'וידר יפתח נדר לה' ויאמר אם נתון תתן את בני עמון בידי והיה היוצא מדלתי ביתי לקראתי בשובי בשלום מבני עמון והיה לה' והעליתיהו עולה'.
יפתח שולח למלך בני עמון דברים על מלחמות ישראל בסיחון ובעוג כמסופר בפרשתנו.
ז. ישראל שולחים מלאכים למלך אדום ולסיחון מלך האמורי. יעקב שלח מלאכים לעשו כדי שלא ילחם בו (בראשית ל"ב). ב'ראשון' של פרשת בלק נאמר שבלק שלח מלאכים לבלעם.
ח. לפני הכאת הסלע משה אומר לעם 'שמעו נא המורים המן הסלע הזה נוציא לכם מים', ורש"י מפרש 'מורים- סרבנים'.
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לאן נעלמה האמת?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך עושים קידוש?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
