ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- קידושין
- שיעורים במסכת קידושין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
התוס' מקשים מדוע לא נשביעם כעת שפרעו למלווה וכך יחזור המיגו ויהיו נאמנים, ועונים שנאמר "על פי שניים עדים יקום דבר" – ומשמע שנאמנים בדיבורם בלבד משא"כ אם זקוקים להישבע כדי שיאמנו דבריהם.
היד רמ"ה (ב"ב מג ע"א) חולק וסובר שבאופן עקרוני אף עדות הנסמכת על שבועה היתה צריכה להועיל, אך בגלל שכל עוד לא נשבעו היו נוגעים, הוי עדות שתחילתה בפסול וסופה בכשרות ולכן אינה מועילה. לעומתו, התוס' בב"ב סוברים שבפסול נוגע אין את הדין שצריך תחילתו בכשרות.
יש לברר לדעת התוס', מדוע עדות הנסמכת על מיגו כן מועילה כמוכח מהסוגיא ואילו עדות הנסמכת על שבועה לא. הריטב"א שואל כיצד מועיל המיגו הרי קי"ל שעדות בה אינו נאמן מתוך עדותו גם אינו נאמן במיגו 1 , ועונה שכאן המיגו אינו ראיה אלא סילוק הנגיעה. כלומר, הסיבה שהם נוגעים היא שלולא טענו שפרעו אלא היו מודים שנשאר בידם היו חייבים לשלם לשולחם, אמנם בגלל שבאפשרותם לטעון שהחזירו לשולחם, נמצא שאין להם שום ענין ורווח מכך שיעידו נגד המלווה ויטענו דוקא שפרעו. לפי"ז מובן מה החילוק בין מיגו לשבועה, אמנם מדברי התוס' מוכח שלא חילקו כך, שהרי מבארים שבכתובות יח ע"ב הסיבה שהעדים לא נאמנים לומר: "אנוסים היינו מחמת ממון" במיגו דהיינו אנוסים מחמת נפשות, אינה בעיה עקרונית שזו עדות המסתמכת על מיגו, אלא ששם זהו מיגו גרוע (מיגו לשניים במקרה שאינם באים לפטור עצמם מממון אינו ראיה טובה כי אין כל אחד יודע מה בדעת חברו), ואילו אצלנו המיגו טוב הואיל ובאים לפטור עצמם מממון 2 . א"כ חזרה השאלה למקומה.
ונראה לקדק מלשון התוס' שדוקא בשבועה יש בעיה משום שהתורה אמרה "על פי שני עדים – הנאמנים בדיבור בלבד" ובשבועה הם צריכים להוסיף שבועה בנוסף לעדותם, אולם במיגו לא הוסיפו מעבר לעדותם אלא שהמציאות היא שיש ראיה חיצונית המחזקת את עדותם, ולדעת התוס' אין בעיה שעדות תסתמך על ראיות חיצוניות כל עוד העדים לא זקוקים להוסיף מעצמם סיוע מעבר לעדותם. ולאחר העיון נראה שאף בדעת הריטב"א זהו החיסרון בשבועה שבסוגייתנו. מדוע? בסוגייתנו הטעם ששבועה אמורה להועיל אינו ככל המקומות שתוקף השבועה מוכיחה את נאמנותם, אלא אצלנו עצם הישבעותם פשוט מחזירה את המיגו. לאחר תקנת היסת בטל המיגו שיכלו לטעון החזרנו לשולח כי אם היו טוענים כן היו צריכים להישבע, ואם ישבעו חזר המיגו, וא"כ כפי שכתב הריטב"א שהמיגו כאן רק מסלק נגיעה ואינו ראיה, כך גם השבועה שמחזירה את המיגו רק מסלקת נגיעה ומבררת לנו שלא הרוויחו בטענתם הואיל ויכלו להרוויח גם בטענה עם שבועה אחרת. לכן על כרחך גם בריטב"א יש לנמק שבשבועה יש בעיה משום שמוסיפים מעצמם מעבר לעדותם. מכל מקום נמצא שנחלקו התוס' והריטב"א בכל מקום שהמיגו לא רק מסלק נגיעה אלא מהווה ראיה, שלתוס' העדות כשרה ולריטב"א לא. יש להסתפק אם הריטב"א מכשיר סילוק נגיעה דוקא במיגו הואיל והוא קיים מעצמו ונחשב כאילו מראש לא היתה שום נגיעה אך במקרה שהשולח פטרם משבועה וכד' (כפי שנדון בהמשך), נחשב שהעדות מסתמכת על כח אחר או שהואיל והסיוע נעשה רק בסילוק נגיעה כשר.
מקרה נוסף הנדון בראשונים הוא, כאשר שלח כסף בידי שליחים לקדש אשה והאשה מודה שקיבלה הכסף אלא שטוענת שקיבלה לפיקדון ולא לקידושין. לדעת הרא"ש הואיל ואין כאן כפירת ממון, העדים אינם נוגעים ונאמנים, אמנם לדעת הר"ן אינם נאמנים "דכיוון שאינם נאמנים מצד עצמם אלא מצד הודאתה הוי כמקדש שלא בעדים, דאפילו שניהם מודים אינה מקודשת". משמע שטעם הר"ן הוא כדעת הריטב"א שעדות המסתמכת על דבר אחר אינה כשרה 3 , ואילו הרא"ש הולך בדרכו של התוס' שהעדות כשרה. בדעת הרא"ש יתכן שיודה עקרונית לריטב"א, שעדות אינה יכולה להיסמך על כח אחר קטן יותר, אלא שכאן הוא מסתמך על הודאת בע"ד שכוחה כעדים, או שכאן מועיל משום שאם היא מודה ממילא היא תשלם ולא מתחילה בכלל שום תביעה מצד השולח.
בהמשך דברי הר"ן מקשה על סוגייתנו, האומרת שהשליחים לא יכולים להעיד לטובת הלווה ששלחם בגלל שהם נוגעים, מדוע לא יכול הלווה לפוטרם משבועה, כלומר שעל הצד שיטענו שהחזירו לו יהיו נאמנים ללא שבועה, וממילא יחזור המיגו ולא יהיו נוגעים ויהיו נאמנים לטעון שפרעו למלווה. ועונה שלא יהיו נאמנים כי יש לחשוש שיעידו עבורו בשכר שפטרם מהשבועה. יש לתמוה מהי קושייתו, הרי כפי שכתב למעלה, עדות המסתמכת על דברי הודאת המקבל אינה עדות, וא"כ גם עדות המסתמכת על השולח שפטרם מהשבועה אינה עדות?! לכן נראה שטעם הר"ן למעלה אינו כדברי הריטב"א כפי שכתבנו, אלא כוונתו ששם הסיוע לא נעשה באופן צדדי, אלא חלק מתוכן העדות מתקבל ע"י כח אחר ולא ע"י העדים. כלומר, העדים מעידים על שני דברים: א. שהעבירו את הכסף לאשה. ב. שנתנו לשם קידושין. לגבי פעולת הנתינה הם נוגעים, אך האשה נאמנת על כך מצד הודאת בע"ד. כעת לאחר שהודתה לא סרה נגיעתם מטענת נתינת הכסף 4 אלא פשוט הבע"ד כבר העיד במקומם, ולכן זוהי עדות פסולה, כי לצורך עדות קידושין צריך דוקא שני עדים ולא הודאת בע"ד. אמנם במקרה שהשולח פטר משבועה הוא רק סילק את הנגיעה וכל תוכן העדות מתקבל רק ע"י העדים.
לפי חילוק זה, במקרה שעדים אומרים אנוסים היינו מחמת ממון במיגו דנפשות לא יהיו נאמנים, הואיל ואינם נאמנים לומר כן מצד אין אדם משים עצמו רשע, וא"כ הנאמנות על תוכן העדות היא רק מכח המיגו ולא מכח העדות, ויחלקו על התוס' שהבינו שאילו המיגו היה טוב העדות היתה כשרה. ונראה שהר"ן הלך בדרכו של הריטב"א, שעדות הזקוקה לסיוע אינה עדות, אלא שסבר שסילוק נגיעה לעולם אינו נחשב סיוע (למעלה הסתפקנו לדעת הריטב"א, אם סובר כך דוקא במיגו המסלק נגיעה או אף בסילוק ע"י התערבות בע"ד וכד'), ולפיכך באשה שהודתה שקיבלה הכסף נאלץ לנמק ששם אין כאן רק סילוק נגיעה אלא חלק מתוכן העדות נעשה על ידה.
^ 1.יש להטעים יסוד זה, שעדות אינה יכולה להישען על כח אחר שכוחו קטן יותר. משל למה הדבר דומה? אדם שנזקק לגדר חזקה ולכן השקיע וקנה גדר מברזל משוריין, לא יתכן שיחברו לקיר בחוט!
^ 2.מכך שלא חילקו כריטב"א משמע שהבינו שגם בסוגייתנו המיגו פועל כראיה ולא רק כסילוק נגיעה, וצריך להבין מדוע אכן זקוקים לראיה שבו ואין סילוק נגיעה מעצם האפשרות לטעון טענה אחרת. ונראה קצת להסביר שנחשבים נוגעים בטענת פירעון למרות שיכלו להיפטר גם בטענה אחרת (שלא היתה מחייבת את המלווה) הואיל ואם היו שותקים היו חייבים לשלם לשולח, נמצא שהם חייבים לטעון טענה כלשהי כדי להיפטר, ולכן גם אם יכלו להרוויח בטענה אחרת סוף סוף גם בטענה שפרעו הם הרוויחו ונחשבים נוגעים.
^ 3.אמנם כאן דובר על סילוק נגיעה, ויתכן שבכך הריטב"א עצמו יכשיר, כפי שהסתפקנו למעלה.
^ 4.אמנם סוף סוף לאחר הודאתה סרה התביעה ושוב אינם נוגעים, אך היא סרה ע"י שאנו מאמינים ומקבלים את דבריה לגבי אותה פעולה שאנו זקוקים שהם יעידו עליה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
