ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
הלידה לוותה בשמחה רבה, והברית משכה תשומת לב מיוחדת, שהרי אביו של התינוק היה רבי מיימון הדיין מנכבדי הקהילה. אך כיתר הבריתות, היא נחגגה בקרב אנשי העיר, ולא הוזמנו אליה נציגים מכל רחבי העולם היהודי. העולם המשיך לנהוג כמנהגו. מאורע מקומי שלא משך תשומת לב רבה.
שנים עברו, וכיום יודעים כולנו, שלידה זו הייתה מאורע מהפכני בתולדות העולם היהודי, ואף השפיעה על העולם כולו. לתינוק קראו משה בן מיימון, הלא הוא – הרמב"ם.
לעיתים, תקופות חדשות נולדות בהיחבא, שהרי אין איש היודע שכאן גנוזה תחילתה של תקופה חדשה.
כך נוהגת גם התורה בפרשתינו. בלי שום תמרור אזהרה, אנו מדלגים מרחק של 38 שנה, מדור יוצאי מצריים לדור הנכנסים לארץ. פרשת פרה אדומה נאמרה עוד לדור יוצאי מצריים, ואילו – 'ויבואו כל העדה... ותמת שם מרים... ולא היה מים לעדה' ופרשיית מי מריבה, אירעו אצל הנכנסים לארץ.
רגעי מעבר אלה עטופים בנקודה מעניינת. נושא – 'הפה' חוזר כאן פעמים רבות. הפרשיה כולה עוסקת בניסיון מחודש לפתוח את 'פי הבאר'. משה ואהרון נצטוו לדבר אל הסלע בפיהם, ולגרום לו לפתוח את פיו ולהוציא מים, אך הם מעדיפים לנטוש את הפה ולהכות את הסלע במטה, ובכך מפסידים את מקומם בין באי הארץ.
מדהים לגלות, שיש עשרה דברים שנבראו בערב שבת בין השמשות (אבות ה, ו), כלומר – ברגעי המעבר מימי המעשה ליום הקדושה והמנוחה. שלושת הראשונים שבהם – "פי הארץ, ופי הבאר ופי האתון". השלישיה הזו מופיעה בשלושת הפרשיות, שאנו מצויים בליבן – פי הארץ בקורח, פי הבאר בחוקת, ופי האתון בבלק.
נזכיר גם שמיתת הצדיקים מוזכרת כמיתה 'על פי ה'', מיתת נשיקה בפה. אמור מעתה, שרגעי המעבר בין ארץ לשמיים – ימי חול ושבת, המדבר וארץ ישראל, גוף ונשמה נעוצים בכוח הפה.
ואכן (כפי שמבאר המהר"ל – גבורות ה' פרק ל'), כח הדיבור בפה הוא כח החיבור בין רוח וגשם. האוויר הרוחני יוצא מהריאות ופוגש את כלי המבטא הגשמיים שבפה, ומהחיבור ביניהם נולד הדיבור. לפיכך, מעלתו של האדם בדיבורו, כידוע מתרגום אונקלוס, ש"ויהי האדם לנפש חיה", מתרגם – "לרוח ממללא" - לרוח מדברת.
לפני כניסתנו לארץ, עלינו לתקן את כח הפה. התיקון מתחיל ב'פי הארץ' הסוכר את הדיבור השלילי במחלוקת. ממשיך ב'פי הבאר', הפה הופך לכוח מעניק חיים, ואם היינו זוכים ומשה היה מדבר, עצם הדיבור היה מוליד מים חיים. ונשלם ב'פי האתון', כשאשת החמור – החומריות, פותחת פיה ברוחניות, ומלמדת שצריך לדבר רק דיבורים טובים ולא קללות.
מכאן למדנו עד כמה עלינו לשמור על פינו. ואכן, הרב צבי יהודה קוק זצ"ל אמר, שבכוונה תחילה שלח הקדוש ברוך הוא לעם ישראל את החפץ חיים זצ"ל, ללמדנו את שמירת הלשון, ערב שיבת ישראל לארצו, כי עם התחדשות החיים הציבוריים בארץ קל להיגרר ללשון הרע, ועלינו ללמוד להינצל ממנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
















