ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת עירובין
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עירובין
ומניין לד' אמות? שבו איש תחתיו. ומניין לאלפיים אמה? אל יצא איש ממקומו ביום השביעי. או חלף (אולי נחליף - מ"שבו" נדרוש אלפיים ומ"אל יצא" נדרוש ד' אמות)? אמר רבי אליעזר ותנינן אסא בן עקיבה אומר: מקום מקום, נאמר כאן מקום ונאמר להלן ושמתי לך מקום, מה מקום שנאמר להלן אלפיים אמה אף מקום שנאמר כאן אלפים אמה.
בבבלי הלימוד הוא: מקום ממקום, ומקום מניסה, וניסה מניסה, וניסה מגבול, וגבול מגבול, וגבול מחוץ, וחוץ מחוץ 1 .
אלכסון בארבע אמות בבלי מח. • פ"ד ה"א [כז.]
ארבע אמות שאמרו וכו' כשהוא נפנה - מן הצד, וכשהוא מתפלל - מתפלל לוכסן (באלכסון, כדי שיתרחק ארבע אמות מהצואה).
בבבלי בדף מח. לא דן באלכסון לגבי ארבע אמות, אלא בדף נו. לגבי אלפיים אמה.
מהותם של ארבע אמות בבלי מח. • פ"ד ה"א [כז.]
רבי יודה בן פזי בעי: ארבע אמות שאמרו, תחום הן או אינן תחום (חקירה בהגדרת ארבע אמות, האם הן כתחום, כלומר האם דינם כאלפיים אמה)? אין תימר (אם תאמר) תחום הן - אין נותנין לו ארבע אמות משני מקומות (שהוא כמו תחום, שיש רק אחד), אין תימר אינן תחום - נותנין לו ארבע אמות משני מקומות.
בבבלי לא הובאה חקירה זו.
פירות שיצאו חוץ למקומן בבלי מא: • פ"ד ה"א [כז.]
דרבי נחמיה היא (משנתנו), דתני: פירות שיצאו לרשות הרבים וחזרו - שוגג יאכלו מזיד לא יאכלו, רבי נחמיה אומר: בין שוגג בין מזיד לא יאכלו עד שיחזירן למקומן שוגג.
בבבלי כתב שמשנתנו יכולה להיות לכו"ע, שיש לחלק בין אדם שאם יצא במזיד הפסיד את מקומו, לפירות שגם אם הוציאום במזיד - אנוסים נינהו. ומהירושלמי משמע שלא מחלק בין פירות לאדם.
הבא מחוץ לתחום מותר בבלי מא:
הירושלמי דן בזה בביצה פ"ה ה"ח [כב:], ועיין מה שכתבנו שם.
תחומין למעלה מעשרה - אינו בירושלמי בבלי מג. • פ"ד ה"א [כז:]
בבבלי דן האם יש תחומין למעלה מעשרה טפחים, והזכיר את יוסף שידא. ובירושלמי לא הובא 2 .
אליהו לא בא בשבת ויו"ט בבלי מג:
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ג ה"ו [כג:], ועיין מה שכתבנו שם.
השפופרת של רבן גמליאל בבלי מג: • פ"ד ה"ב [כח.]
מצודות היו לו לרבן גמליאל שהיה משעיר (מלשון שיעור) בה עיניו במישר.
בבבלי נקראת: שפופרת.
ראיה לר"י מהמעשה ברבי טרפון בבלי מה. • פ"ד ה"ד [כח:]
אמרו: והלא בית מדרשו של רבי טרפון היה בתוך אלפים אמה, או שמא הקנה עצמו לבני עירו מבעוד יום (ואם כן אין מכאן ראיה לרבי יהודה). אשכח תני: בשחרית זרחה החמה אמרו לו רבי הרי העיר לפני היכנס (ומשמע שלא התכוון לשבות בעיר מבעוד יום, ואם כן יש ראיה לרבי יהודה).
בבבלי גם כן הקשה על רבי יהודה אותה קושיא, ולא דחה זאת.
האם גר שטובל בשבת קונה שביתה בבלי מה. • פ"ד ה"ה [כח:]
רב נחמן בר יעקב בעא: גר שטבל לאחר שהאיר המזרח, מאחר שאילו היה ער היה קונה לו שביתה (גר שטבל באמצע השבת, האם קונה שביתה כדברי רבי יוחנן בן נורי שסובר כך לגבי ישן)? (שיירי קרבן ומראה הפנים הוכיחו מכאן שמותר לגר לטבול בשבת).
בבבלי לא הובא.
הלכה כמיקל בעירובין ולא במחיצות בבלי מו.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"א ה"א [ב.], ועיין מה שכתבנו שם.
האם הלכה כרבי אפילו מחביריו בבלי מו:
הירושלמי דן בזה בעבודה זרה פ"ה הי"ד [לז.], ועיין מה שכתבנו שם.
הלך בעלה למדינת הים צריכה להמתין לכו"ע בבלי מז.
הירושלמי דן בזה ביבמות פ"ז ה"ד [מב.], ועיין מה שכתבנו שם.
התחום מדאורייתא י"ב מיל בבלי נא.
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ה ה"ד [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
