ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

פרק ו - הדר

לחץ להקדשת שיעור זה
לפטור את כל העולם מהדין - אינו בירושלמי בבלי סה.‏ • פ"ו ה"א [לח.]‏
בבבלי הביא "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שחרב בית המקדש ועד עכשיו וכו' מדין תפילה". ובירושלמי לא הובא 1 .
עבד תושב בבלי סט.‏ • פ"ו ה"ב [לח:]‏
גר תושב ועבד תושב משומד (מומר) בגילוי פנים - הרי הוא כגוי לכל דבר.
בבבלי המושג "עבד תושב" לא מובא.
מחלוקת האם מבטלין וחוזרין ומבטלין בבלי סט:‏ • פ"ו ה"ג [לט.]‏
מהו שתחזור חלילה? תלמידוי (תלמידיו) דרב בשם רב: חוזרת חלילה, שמואל אמר: אין חוזרת חלילה.
בבבלי הלשון: מבטלין וחוזרין ומבטלין.
הטעם שגוי לא מבטל רשות בבלי סב.‏ • פ"ו ה"ג [לט:]‏
ויבטל הוא הגוי (את רשותו)! חזר הוא בו (חוששים שיחזור בו).
בבבלי הטעם שאסרו שהגוי יבטל הוא שמא הישראל ילמד ממעשיו.
לשכור מהגוי בפחות משווה פרוטה בבלי סב.‏ • פ"ו ה"ג [לט:]‏
רבי יסא בשם רבי מנא בר תנחום רבי אבהו בשם רבי יוחנן: אין קרקע נקנה בפחות משוה פרוטה (וכן לשוכרה מהגוי), מילתיה דרבי יעקב בר אחא אמר: אפילו באגוז אפילו בתמרה (שאינם שווים פרוטה).
בבבלי מסיק שמועיל בפחות משווה פרוטה.
התרת נדרים בלי טלית אלא בפלונס בבלי סד:‏
הירושלמי דן בזה בנדרים פ"י ה"ח [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
אסור לטלטל מכרמלית לכרמלית בבלי סז:‏
הירושלמי דן בזה בשבת פי"א ה"ה [סז:], ועיין מה שכתבנו שם.
אין משתתפין בחבית שמא ישתנה בבלי סח.‏
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"ז ה"ו [מח:], ועיין מה שכתבנו שם.
הלשון "האחין השותפין" בבלי עב:‏ • פ"ו ה"ז [מא:]‏
האחין השותפין שהיו אוכלין על שולחן אביהן וכו'.
בבבלי הלשון: "האחין שהיו אוכלין וכו'", בלי "השותפין". אמנם גם הבבלי נקט בכמה מקומות את הלשון "האחין השותפין" (כגון ביצה לט:).
גירסא הפוכה במחלוקת מהו מקום דירה בבלי עג.‏ • פ"ו ה"ז [מא:]‏
אתפלגון רב ושמואל, חד אמר במקום פיתן וחד אמר במקום שינה, ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא. מן מה דתני שמואל וכו' הוי דו (מוכח שהוא) אמר במקום פיתן.
בבבלי הדעות הפוכות: רב אמר מקום שינה ושמואל אמר מקום פיתא 2 .
מבוי שאורכו כרוחבו פ"ו ה"ח [מג.]‏
שמואל שאל לרב: כמה יהא ארכו יותר על רחבו (מה הדין של מבוי שאורכו כרוחבו)? והוא אמר ליה: כל שהוא הכן דרייא דארעא דישראל מרבען (כך הדרך בארץ ישראל שדירותיהן מרובעות בדיוק).
בבבלי יב: חילק שבמבוי אורכו יתר על רוחבו, אך חצר - אורכה כרוחבה.
גירסא הפוכה במחלוקת במותר עשירית האיפה פ"ו ה"ח [מג:]‏
מותר עשירית האיפה שלו (של כהן גדול) - רבי יוחנן אמר יוליכם לים המלח, רבי לעזר אומר יפלו לנדבה.
בבבלי מנחות קח. הדעות הפוכות: רבי יוחנן אמר נדבה ורבי אלעזר אמר ירקב. ובירושלמי הובא בכמה מקומות כגירסתו כאן 3 .
כמה חצירות ובתים במבוי בבלי עד.‏
הירושלמי דן בזה בעירובין פ"א ה"א [ה:], ועיין מה שכתבנו שם.
חצר ודקה לגוי פ"ו ה"י [מד:]‏
אין תורת חצר לגוי, אין תורת דקה לגוי.
בבבלי לא הובא.




^ 1.דרך הירושלמי לא להביא אגדות מחודשות (והוא חידוש שאפשר לפטור את כל העולם מהדין), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎נא‎.
^ 2.בכמה מקומות אותה מחלוקת מובאת גם בבבלי אך הדעות הפוכות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎‎ע‎.
^ 3.בכמה מקומות אותה מחלוקת מובאת גם בבבלי אך הדעות הפוכות. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎‎ע‎.
עוד בנושא מסכת עירובין

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il