ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
הייתי אומר יקרבו שניהן בשחרית ושניהן בין הערבים! תלמוד לומר: את הכבש אחד תעשה בבקר. הייתי אומר יקרב של שחר עם הנץ החמה ושל בין הערבים עם דמדומי החמה! תלמוד לומר: בין הערבים וכו'.
בבבלי ברייתא זו לא הובאה.
הטעם לשלוש תפילות ביום פ"ה ה"א [לא.]
הירושלמי כאן הובא גם בברכות פ"ד ה"א [כט:], ועיין מה שכתבנו שם.
טעמם של רבי ישמעאל ורבי עקיבא בבלי נח. • פ"ה ה"א [לא.]
רבי ישמעאל מאחר שעה לפילפולו (שיהיה זמן לשאלות בהלכה שיתעוררו בקרבן פסח), ורבי עקיבה מקדים שעה אחת לעיסוקו כדי שלא יכנסו למצוה משוכרין.
בבבלי טעמים אלו לא הובאו.
האם בדיעבד אפשר להקריב לפני תמיד של שחר בבלי נט.
הירושלמי דן בזה ביומא פ"ב ה"א [ט:], ועיין מה שכתבנו שם.
מעלתה של לשון ארמית בבלי סא.
הירושלמי דן בזה בסוטה פ"ז ה"ב [ל.], ועיין מה שכתבנו שם.
ספר יוחסין נקרא ספר אגדה בבלי סב: • פ"ה ה"ג [לד:]
רבי שמלאי אתא גבי רבי יונתן, אמר ליה: אלפן אגדה (למדני ספר אגדה)!
בבבלי מסופר אותו מעשה, אך נקרא "ספר יוחסין".
האם חומת בית פאגי בתוך ירושלים בבלי סג:
הירושלמי דן בזה ביומא פ"ו ה"ו [לה:], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקת במלק עוף לאחר חצות בבלי סג: • פ"ה ה"ד [לו.]
מלק עוף על חמץ (בארבעה עשר בניסן אחר חצות) - אית תניי תני חייב, אית תניי תני פטור.
בבבלי פשוט שאינו עובר בלא כלום.
שני חצאי כזית בצק שחוט מחבר ביניהם פ"ה ה"ד [לו.]
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"ג ה"ב [כ:], ועיין מה שכתבנו שם.
התראת ספק בספק שיתברר למפרע בבלי סג: • פ"ה ה"ד [לו:]
הירושלמי כאן הובא (עם תוספת) גם ביבמות פי"א ה"ז [סה.], ועיין מה שכתבנו שם.
גירסא הפוכה במחלוקת בהתראת ספק בבלי סג: • פ"ה ה"ד [לו:]
הירושלמי כאן הובא (בשינוי) גם בשבועות פ"ג ה"ז [טז:], ועיין מה שכתבנו שם.
דעה שמחצות היום איסור חמץ הוא רק מדרבנן פ"ה ה"ד [לו:]
הירושלמי כאן הובא גם בפסחים פ"א ה"ד [ד.], ועיין מה שכתבנו שם.
קולו של משה במצרים בבלי סד. • פ"ה ה"ה [לז.]
ניתן כח בקולו של משה, והיה קולו מהלך בכל ארץ מצרים מהלך ארבעים יום. ומה היה אומר? ממקום פלוני עד מקום פלוני כת אחת, וממקום פלוני ועד מקום פלוני כת אחת. ואל תתמה, ומה אם אבק שאין דרכו להלך את מר (אומר) והיה לאבק בכל ארץ מצרים, קול שדרכו להלך לא כל שכן. אמר רבי לוי: כשם שניתן כח בקולו של משה, כך ניתן כח בקולו של פרעה וכו' ומה היה אומר? קומו צאו מתוך עמי וכו'.
בבבלי דן בשלוש כתות שהפסח נשחט עליהן, אך לא הביא את המעשה עם משה.
שורה של זהב כולה זהב מחשש שיגנבו בבלי סד: • פ"ה ה"ה [לז.]
מפני הרמאין (שורה של בזיכי זהב כולה של זהב, כדי שלא יגנבו ויחליפו של זהב בשל כסף).
בבבלי גם כן תירץ כך, אך דחה והסיק שכך נאה יותר 1 .
שפיכת הדם בבת אחת פ"ה ה"ו [לז:]
ישפך לא יטיף, ישפך לא יזה, ישפך לא יזרוק (אלא ישפוך את כולו בבת אחת).
בבבלי לא הובא.
אין ישיבה בעזרה אפילו למלכי בית דוד פ"ה ה"י [לח:]
הירושלמי כאן הובא גם בסוטה פ"ז ה"ז [לג:], ועיין מה שכתבנו שם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
