ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- אמרי במערבא
- מסכת פסחים
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
אמרו לו (שמעיה ואבטליון להלל): שמעת מימיך כשחל ארבעה עשר להיות בשבת אם דוחה את השבת אם לאו? וכו' התחיל דורש להן מהיקש ומקל וחומר ומגזירה שוה.
בבבלי מוזכרים רק הדרשה במועדו והקל וחומר.
שלושה הניחו כתרן בבלי סו. • פ"ו ה"א [לט:]
שלשה הניחו כתרן בעולם הזה וירשו חיי העולם הבא, ואילו הן: יונתן בן שאול ואלעזר בן עזריה וזקני בתירה וכו'. רבנין דקיסרין אמרין: אף רבי חנינה דציפורין (מציפורי הניח כתרו) לרבי מנא.
בבבלי כאן הובא המעשה עם הלל ובני בתירה, אך לא הובאו יונתן ורבי אלעזר בן עזריה. בבבא מציעא פה. כתב ששלושה ענוותנים הן: רבן שמעון בן גמליאל, בני בתירה ויונתן בן שאול.
הטעם שהלל עלה מבבל בבלי סו. • פ"ו ה"א [לט:]
על שלשה דברים עלה הלל מבבל (שלוש שאלות שרצה לשאול את בני בתירה).
בבבלי לא הובא כלל מדוע עלה.
כיצד מותר להקדיש ביו"ט, האם גזרו שבות בעזרה בבלי סו:
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ח ה"ג [ס:], ועיין מה שכתבנו שם.
אגדות על עוה"ב, ימות המשיח והתחייה - אינן בירושלמי בבלי סח. • פ"ו ה"א [מ.]
בבבלי הביא אגדות על עולם הבא, ימות המשיח ותחיית המתים: עתידים צדיקים שיחיו את המתים, האם הגויים יחיו לעתיד לבוא, אור הלבנה ואור החמה, ורפואת חולים בתחיית המתים. ובירושלמי לא הובאו 1 .
אגדות על שכר לעוה"ב וימות המשיח - אינן בירושלמי בבלי סח.
עיין מה שכתבנו בברכות פ"ה ה"ה [מא.].
המקורות לתחיית המתים מן התורה - אינם בירושלמי בבלי סח.
עיין מה שכתבנו בסנהדרין פ"י ה"א [מח:].
יש דעה שלוקים על תחומין פ"ו ה"א [מא.]
הירושלמי כאן הובא גם בעירובין פ"ג ה"ד [כג.], ועיין מה שכתבנו שם.
שמחת יום טוב בבלי סח: • פ"ו ה"ב [מא:]
לא כן תנינן המחלל את הקדשים והמבזה את המועדות וכו' אע"פ שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא? (הירושלמי מביא משנה זו לראיה למצוות שמחת יום טוב).
בבבלי לא הובאה ראיה זו.
מחלוקת מה מטרת שבתות וימים טובים בבלי סח:
הירושלמי דן בזה בשבת פט"ו ה"ג [עח.], ועיין מה שכתבנו שם.
אלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ - אינו בירושלמי בבלי סח: • פ"ו ה"ב [מב.]
בבבלי כתב שאלמלא תורה לא נתקיימו שמים וארץ, שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. ובירושלמי לא הובא.
לאדם יש תשובות ואינו משיב אותן בבלי סה: • פ"ו ה"ב [מב.]
ויתיביניה כמתניתן (מדוע רבי אליעזר לא השיב במשנה) לא אם אמרת ביום טוב שאין חייבין עליה כרת תאמר בפסח שחייבין עליו כרת! כיי דמר (כמו שאמר) רבי אימי עשירין היו בתשובות, או ייבא כיי דמר רבי נסא כאינש דאית ליה תרין טעמין והוא מתיב חד מינהון (לאדם יש הרבה תשובות והוא עונה רק אחת מהן).
בבבלי לא הובא 2 .
השאלה הראשונה ששאל רבי עקיבא את רבי אליעזר בבלי סה: • פ"ו ה"ג [מב.]
שלש עשרה שנה עשה רבי עקיבה נכנס אצל רבי ליעזר (היה רבי עקיבא נכנס ולומד מרבי אליעזר), ולא היה יודע בו, וזו היא תחילת תשובתו הראשונה לפני רבי ליעזר (שאמר רבי עקיבא הזיה תוכיח).
בבבלי לא הובא שזו שאלתו הראשונה.
גזירה דרבה שמא יטלטל בשבת - אינה בירושלמי בבלי סט:
עיין מה שכתבנו במגילה פ"ג ה"ד [כה:].
במה מקיים שמחה בשבת בבלי עא.
הירושלמי דן בזה בסוכה פ"ד ה"ה [יט:], ועיין מה שכתבנו שם.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.

רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.

וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?












