ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
תרמו כעת זכר למחצית השקל לישיבה הגדולה בעולם!
בית המדרש

פרק ז - כיצד צולין

לחץ להקדשת שיעור זה
החילוק בין רימון לשאר העצים בבלי עד.‏ • פ"ז ה"א [מו.]‏
מה אנן קיימין (במאי עסקינן)? אם בלחין - אפילו של רימון בוצץ (מוציא משקים), אם ביבישין - אפילו כל העצים אינן בוצצין. אלא כיני (כך פירוש המשנה): כל העצים יבישין מבחוץ ולחין מבפנים, רימון יבש מבחוץ יבש מבפנים.
בבבלי כתב רק שרימון מוציא משקים, אך לא דן בכל זה.
תודוס פירנס ת"ח, קידוש השם של הצפרדעים פ"ז ה"א [מז.]‏
מהו תודס (מה היו מעשיו)? אמר רבי חנניה דהוה משלח פרנסתהון דרבנין (היה מפרנס תלמידי חכמים).
בבבלי נג: גם כן הובא, אך שם הוסיפו דעה שהיה אדם גדול ודרש דרשה בעניין קידוש השם של הצפרדעים במצרים, ודרשה זו לא הובאה בירושלמי 1 .
המחלוקת באסכלא תלויה בדין תולדות אש בבלי עה.‏ • פ"ז ה"ב [מז:]‏
רבן גמליאל לא עבד תולדות אש כאש (ולכן מתיר לצלות את הפסח על האסכלא), ורבנין (רבנן) עבדין תולדות אש כאש.
בבבלי הסיק שרבן גמליאל לא חולק על חכמים, ומה שהתיר הוא רק באסכלא מנוקבת. ובבבלי שבת לט. פשוט שתולדות האור כאור, ואין בזה מחלוקת 2 .
ברור לו מיתה קלה שבקלות בבלי עה.‏
הירושלמי דן בזה בסוטה פ"א ה"ה [ו.], ועיין מה שכתבנו שם.
טומאה דחויה בציבור לכו"ע בבלי עז.‏ • פ"ז ה"ה [מט.]‏
הקריבין לצבור (קרבן ציבור בטומאה) אם יש (קרבן אחר שיוכל להביאו בטהרה) אומרים לו הבא (גליון הש"ס על הירושלמי כאן מח: ויפה עיניים יומא ו: הוכיחו מכאן שהירושלמי סובר שטומאה דחויה בציבור, שאם היתה מותרת בציבור לא היה מביא קרבן אחר במקומו, כמבואר בבבלי יומא ז.).
בבבלי היא מחלוקת האם טומאה הותרה או דחויה בציבור.
הגדרת רוב עם ישראל לדינים שונים פ"ז ה"ו [מט:]‏
הירושלמי כאן הובא גם בהוריות פ"א ה"ו [ו.], ועיין מה שכתבנו שם.
נטמא אחד ואין ידוע איזה הוא פ"ז ה"ו [נא.]‏
בני חבורה שניטמא אחד מהן ואין ידוע אי זהו - צריכין לעשות פסח שני. צבור שנטמא אחד מהן ואין ידוע איזהו - רבי זעורא אמר יעשו בטומאה, תני רבי הושעיה יעשו בספיקן.
בבבלי לא הובא.
מתי הציץ מרצה בבלי עז.‏
הירושלמי דן בזה ביומא פ"א ה"ב [ו:], ועיין מה שכתבנו שם.
הגדרת עם ישראל לדינים שונים בבלי פ.‏ • פ"ז ה"ו [נא.]‏
הירושלמי כאן הובא גם בהוריות פ"א ה"ב [ד:], ועיין מה שכתבנו שם.
כיצד משערים את רוב הנכנסים לעזרה פ"ז ה"ו [נא.]‏
לטומאה הילכו אחר רוב נכנסין לעזרה. מה בכל כת וכת משערין או אין משערין אלא כת הראשונה בלבד? אמר רבי יוסה ברבי בון: עד שהן מבחוץ הן משערין עצמן.
בבבלי צד: כתב שהולכים אחר רוב העומדים בעזרה.
רוב זבים נדחים לפסח שני בבלי פ:‏
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"ט ה"א [סג:], ועיין מה שכתבנו שם.
המקור לטומאת התהום מפסוק בבלי פ:‏ • פ"ז ה"ז [נא.]‏
מניין לספק קבר התהום? רבי יעקב בר אחא בשם רבנן: או בדרך רחוקה לכם - מה לכם בגלוי אף כל דבר שהוא בגלוי, יצא קבר התהום שאינו בגלוי.
בבבלי דחה את הלימוד מהפסוק והסיק שזו הלכה למשה מסיני 3 .
מחלוקת ר"י ור"ל בעצם שאין עליו בשר כלל בבלי פד:‏ • פ"ז ה"י [נד.]‏
עצם שאין עליו בשר - רבי יוחנן אמר אסור לשוברו, רבי שמעון בן לקיש אמר מותר לשוברו.
בבבלי מחלוקתם באין עליו כזית בשר במקום זה ויש עליו כזית בשר במקום אחר, אך כשאין עליו בשר כלל לכו"ע מותר לשוברו. אמנם גם בירושלמי לקמן (הי"א [נה.]) כתב שלעולם אינו חייב עד שישבור במקום בשר.
השורף עצמות פסח חייב בבלי פד:‏ • פ"ז ה"י [נד.]‏
שהשורף יש בו משום שובר (איסור שבירת עצם בפסח).
בבבלי סובר שאין בו משום איסור שובר.
המקור שאין שורפין קודשים ביו"ט בבלי פג:‏ • פ"ז ה"י [נד:]‏
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פ"ב ה"א [טו.], ועיין מה שכתבנו שם.
נותר טמא משום היסח הדעת בבלי פה.‏
הירושלמי דן בזה בפסחים פ"י ה"ז [עא:], ועיין מה שכתבנו שם.
דין עור השרצים לעניין איסור טומאה ואכילה פ"ז הי"א [נד:]‏
הירושלמי כאן הובא גם בשבת פי"ד ה"א [עד.], ועיין מה שכתבנו שם.
מחלוקת אם מתחייב כשמוציא את הפסח או כשאוכלו בבלי פה:‏ • פ"ז הי"ג [נז.]‏
אתא רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי יוחנן: המוציא אינו חייב עד שעה שיאכל וכו'. אמר רבי יוסה: כיון שהוציאו פסלו.
בבבלי סובר שאינו חייב עד שיניח.
מנהגי דרך ארץ בסעודה - אינם בירושלמי בבלי פו:‏ • פ"ז הי"ג [נז:]‏
הכלה הופכת פניה ואוכלת. אמר רבי חייה בר בא (אבא): מפני הבושה.
בבבלי דן כאן במנהגי דרך ארץ בסעודה, ובירושלמי לא הובא 4 .




^ 1.דרך הירושלמי לא להביא אגדות מחודשות (והוא חידוש לדון בכך שהצפרדעים מסרו את עצמן על קידוש השם), והבבלי מביאן. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎נא‎.
^ 2.מצאנו שלירושלמי יש מחלוקת האם תולדות האור כאור, ולבבלי אין בזה מחלוקת. בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎כא‎.
^ 3.במקומות רבים הבבלי דוחה את מסקנת הירושלמי. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎סב‎.
^ 4.דרך הבבלי לדון במנהגי דרך ארץ בסעודה, והירושלמי לא מביא זאת. עיין בפרק "שיטות הירושלמי והבבלי" סעיף ‎נד‎.
עוד בנושא מסכת פסחים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il