ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
התלמוד הבבלי מביא מיד לאחר משנה זו ברייתא שבה אכן נאמר שפונים אל האישה לא רק מתוך איום, אלא באותה הזדמנות אומרים לה גם שאם היא טהורה אל לה לחשוש משתיית המים המאררים. התלמוד הבבלי מציב את הברייתא כסותרת את המשנה. בברייתא כתוב שאומרים לאישה שאם היא טהורה תשתה ולא תפחד, ואילו המשנה לא מעלה אפשרות כזו.
ומסבירה הגמרא ואומרת שאין כל סתירה, אלא המשנה והברייתא מדברות על שני שלבים שונים בתהליך השקיית הסוטה. השלב הראשון הוא השלב בו האישה מגיעה לבית הדין. בשלב זה רק מאיימים עליה ואומרים לה שתודה ולא תשתה. לאחר שלב זה מכינים את המים המאררים, פעולה שכוללת גם מחיקת קלף שבו רשום שמו של הקב"ה. לאחר שלב זה, קודם שהאישה שותה, בית הדין פונה אליה ומציג בפניה שתי אופציות. אם את טמאה - תודי ואל תשתי, ואם את טהורה - תשתי ואל תפחדי.
מדוע בפעם הראשונה לא מציעים בפני האישה את שתי האופציות שמציעים בפעם השנייה? התשובה לכך היא שהתלמוד הבבלי נוקט בדעה שיש לעשות את כל המאמצים כדי שהמגילה לא תימחק. הרצון למנוע את מחיקת שם השם שבמגילה גורם לבית הדין להיות הרבה יותר נוקשה ביחסו לאישה הסוטה. רק כאשר מחיקת שם השם שבמגילה היא כבר עובדה שאינה ניתנת לשינוי, יש מקום לעודד את האישה שלא תפחד לשתות אם היא טהורה.
גם התלמוד הירושלמי (סוטה א, ד) מביא ברייתא זהה האומרת שמעלים בפני האישה את שתי האפשרויות - האפשרות שהיא טמאה, והאפשרות שהיא טהורה. ההבדל בין שני התלמודים הוא שהתלמוד הירושלמי אינו מציב את הברייתא כסתירה למשנה. לדעת התלמוד הירושלמי, המשנה הציגה רק מחצית מן התמונה, והברייתא משלימה את כל התמונה. לדעת הירושלמי אין כאן קושיה ותירוץ. כבר בתחילת התהליך, עוד לפני מחיקת המגילה, אומרים לאישה שאם היא טהורה תשתה ולא תפחד. בניגוד לתלמוד הבבלי, אין התלמוד הירושלמי חושש ממחיקת המגילה.
זאת ועוד: לאחר שהתלמוד הירושלמי מביא את הברייתא, שכאמור לשיטתו מציגה את התמונה במלואה, הוא מביא סיפור ידוע על אישה אחת שהיתה נוכחת בדרשתו של רבי מאיר. פעם אחת האריך רבי מאיר בדרשתו והאישה איחרה לחזור הביתה. בעלה לא הסכים שתיכנס הביתה קודם שתירק בפניו של הדרשן. כדי לסייע בפתרון המשבר העמיד רבי מאיר פנים שיש לו בעיה רפואית בעין, וביקש מהאישה שתרקק בפניו. רבי מאיר ביזה את עצמו כדי להביא את הזוג למצב של שלום בית. לשאלת תלמידיו מדוע נהג כך, השיב רבי מאיר שיש כאן קל וחומר. אם מוחקים את המגילה ובעצם מבזים בכך את כבוד השם כדי להביא שלום בין איש ואשתו, על אחת כמה וכמה שרבי מאיר צריך למחול על כבודו למען מטרה זו.
אנו תוהים מדוע התורה קבעה בתהליך השקיית הסוטה את מצוות מחיקת המגילה. מדוע פעולה זו חיונית כל כך בפרשת הסוטה, האם לא ניתן לוותר עליה? התשובה היא שהתורה רצתה ללמד אותנו שהקב"ה רוצה שיחזור שלום הבית בכל מחיר. ואם מחיקת שמו יכולה לתרום למהלך זה, הרי הקב"ה מוחל על כבודו כדי שיושג שלום הבית. ברגע שאדם מבין שנושא שלום הבית הוא נושא כל כך חשוב, כל הזוגיות שלו תיראה אחרת.
התלמוד הירושלמי מביא את הסיפור לאחר הברייתא כדי להראות לנו שבנוסף לכך שאנו עושים את כל המאמצים כדי שלא לפגוע באישה, אנו גם עושים כל מאמץ להמחיש לבעל ששלום הבית הוא מעל הכל. לדעת התלמוד הירושלמי מגמת התורה היא שלום ורעות ובראש ובראשונה שלום בית בין איש לאשתו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
