- שבת ומועדים
- מהלך הסדר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
בני חורין
בליל הסדר נאמר כולנו בנעימה את התפלה - ההכרזה עתיקת היומין: "השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין!"
מלים אלה, שבשנים הראשונות של קום המדינה כמעט שהיינו מציעים למוחקן ובמקומן להכניס: לשעבר עבדי השתא בני חורין, חוזרות ומקבלות שוב ושוב משמעות אקטואלית נוכח תנאי המציאות בה אנו חיים בשנים האחרונות. בצורה מוחשית ביותר אנו מרגישים עד כמה איננו בני חורין, עד כמה עצמאותנו רופפת והננו תלויים ועומדים בהענקות, בשילומים, בהלואות, במגביות, ועוד יותר מזה - ברצונן ובאינטרסים של המעצמות הגדולות. עד כדי כך שגם ההצלחה בשדה הקרב נהפכת לאפס בפני הלחץ ופחד הניתוק ממקורות הסעד החמרי והסיוע הפוליטי.
השתא עבדי . עבדים למדינות החזקות, לבעלי הנשק, לבעלי האוירונים ושדות הנפט. עבדים לדולרים, לעודפי המזון של הדוד העשיר, לחיטיו, לחמאתו ולגבינה הצהובה שלו... זה אנו מרגישים יפה יפה. בחלק זה של הכרזתנו בודאי אין לפקפק. לעומת זאת ההמשך - "לשנה הבאה בני חורין", זה כבר נאמר תוך היסוסים, כמעט נראה בעינינו מעין תפלת שוא: האמנם?...
אכן, בעוד שבמבט ראשון הדברים מכוונים למצב הכללי , דומה שמן הראוי לחשוב קצת על הדברים במובן הפרטי. ננתח את היחסים בתוך החברה ובאדם כלפי עצמו ונראה באיזו מדה הננו בני חורין במובן המלא. הבה ונשאל את עצמנו, מה הם המניעים האמיתיים של פעולותינו והתנהגותנו, האם השכל וההגיון מדריכים אותנו? האם אין אנו פועלים ברוב פעמים תחת לחץ של: "מה יאמרו"? ו"למה יאמרו"? אנו אוהבים לחיות בצוותא, אנו מחפשים לנו תמיד חברים לדעה, בפניהם אין אנו צריכים להצדיק את התנהגותנו. בבואנו בחברה זרה אנו כאילו מאבדים את הקרקע מתחת רגלינו. האם אין שגור בפינו: קשה להיות יוצא דופן, ובזמן שהחברה מתנהגת ככה אין אתה יכול לשנות ממנהגה, וגם כשאין מנהג זה מוצא חן בעיניך כשלעצמו? האם אפשר לכל אחד מאתנו להגיד בתום לבב: אני הולך בדרכי, עפ"י האמת של הכרתי אני, ולא איכפת לי כלל מה יאמרו אחרים? והרי להיות בן-חורין פירושו: לדעת להחזיק את הראש מורם ללא כל זיע גם כשמאות עינים נעוצות בך בלעג. והרי להיות בן-חורין פירושו: לא להכנע ולא לוותר מהאמת כמלא נימה, לא מפני דעת הזולת ואף לא מפני היצרים שלי עצמי.
האכן בני חורין הננו?
ונגלה כאן סוד: לאמיתו של דבר, שני מיני העבדות קשורים ודבוקים זה בזה. הן כך למדונו חז"ל: אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה. במידה שנצליח להשתחרר מכבלי השעבוד הפנימי , נשתחרר גם מהתלות בזרים במובן חיצוני . אם נראה בדברים החלטה והכרזה ונכוון את עצמנו להתנהג ברוח זו, אם נדע להפוך את עצמנו מעבדים לבני חורין, כי אז תהא לנו הצדקה גם לקוות למילוי משאלתנו - תפלתנו במובן כללי - "השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין".
מלים אלה, שבשנים הראשונות של קום המדינה כמעט שהיינו מציעים למוחקן ובמקומן להכניס: לשעבר עבדי השתא בני חורין, חוזרות ומקבלות שוב ושוב משמעות אקטואלית נוכח תנאי המציאות בה אנו חיים בשנים האחרונות. בצורה מוחשית ביותר אנו מרגישים עד כמה איננו בני חורין, עד כמה עצמאותנו רופפת והננו תלויים ועומדים בהענקות, בשילומים, בהלואות, במגביות, ועוד יותר מזה - ברצונן ובאינטרסים של המעצמות הגדולות. עד כדי כך שגם ההצלחה בשדה הקרב נהפכת לאפס בפני הלחץ ופחד הניתוק ממקורות הסעד החמרי והסיוע הפוליטי.
השתא עבדי . עבדים למדינות החזקות, לבעלי הנשק, לבעלי האוירונים ושדות הנפט. עבדים לדולרים, לעודפי המזון של הדוד העשיר, לחיטיו, לחמאתו ולגבינה הצהובה שלו... זה אנו מרגישים יפה יפה. בחלק זה של הכרזתנו בודאי אין לפקפק. לעומת זאת ההמשך - "לשנה הבאה בני חורין", זה כבר נאמר תוך היסוסים, כמעט נראה בעינינו מעין תפלת שוא: האמנם?...
אכן, בעוד שבמבט ראשון הדברים מכוונים למצב הכללי , דומה שמן הראוי לחשוב קצת על הדברים במובן הפרטי. ננתח את היחסים בתוך החברה ובאדם כלפי עצמו ונראה באיזו מדה הננו בני חורין במובן המלא. הבה ונשאל את עצמנו, מה הם המניעים האמיתיים של פעולותינו והתנהגותנו, האם השכל וההגיון מדריכים אותנו? האם אין אנו פועלים ברוב פעמים תחת לחץ של: "מה יאמרו"? ו"למה יאמרו"? אנו אוהבים לחיות בצוותא, אנו מחפשים לנו תמיד חברים לדעה, בפניהם אין אנו צריכים להצדיק את התנהגותנו. בבואנו בחברה זרה אנו כאילו מאבדים את הקרקע מתחת רגלינו. האם אין שגור בפינו: קשה להיות יוצא דופן, ובזמן שהחברה מתנהגת ככה אין אתה יכול לשנות ממנהגה, וגם כשאין מנהג זה מוצא חן בעיניך כשלעצמו? האם אפשר לכל אחד מאתנו להגיד בתום לבב: אני הולך בדרכי, עפ"י האמת של הכרתי אני, ולא איכפת לי כלל מה יאמרו אחרים? והרי להיות בן-חורין פירושו: לדעת להחזיק את הראש מורם ללא כל זיע גם כשמאות עינים נעוצות בך בלעג. והרי להיות בן-חורין פירושו: לא להכנע ולא לוותר מהאמת כמלא נימה, לא מפני דעת הזולת ואף לא מפני היצרים שלי עצמי.
האכן בני חורין הננו?
ונגלה כאן סוד: לאמיתו של דבר, שני מיני העבדות קשורים ודבוקים זה בזה. הן כך למדונו חז"ל: אין לך בן-חורין אלא מי שעוסק בתורה. במידה שנצליח להשתחרר מכבלי השעבוד הפנימי , נשתחרר גם מהתלות בזרים במובן חיצוני . אם נראה בדברים החלטה והכרזה ונכוון את עצמנו להתנהג ברוח זו, אם נדע להפוך את עצמנו מעבדים לבני חורין, כי אז תהא לנו הצדקה גם לקוות למילוי משאלתנו - תפלתנו במובן כללי - "השתא עבדי, לשנה הבאה בני חורין".
ליל הסדר בעיני ילד
הרב יצחק חי זאגא | כ"ט אדר התשע"ה
צפון ברך
הרב יצחק חי זאגא | כ"ט אדר תש"פ
אֱמֶת, מָשָׁל הָיָה - קיבוץ גלויות בתקופת הכבשנים
הרב שמואל אליהו | ניסן תשע"ט
עיון במצוות ליל הסדר
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' ניסן תשפ"ב

הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
ראש ישיבת "מרכז - הרב", ראש כולל "ארץ-חמדה" וחבר ביה"ד הגדול בירושלים.

פוחת והולך או מוסיף והולך

בשביל מה צריך עצמאות?
הצופה, אלול תשמ"ו

מאי חנוכה?

כזה ראה וקדש
המדריך המלא לבדיקת פירות ט"ו בשבט
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך ללמוד גמרא?
החיבור הרוחני של פסח ושבועות
הלכות פורים משולש: מה עושים בכל יום?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
למה משתכרים בפורים? איך עושים זאת נכון?
עבודת ה' לחופש
בדיקת פירות ט''ו בשבט

מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
חודש ניסן - חודש ההתחדשות
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | תשס"ג

נוסח ברכת האילנות - אשכנז
הסידור המהיר | כ"ח ניסן תשפ"א
