(ב. תחילת פרק אור לארבעה עשר –ג. רבע תחתון)

בדיקת חמץ ביום או בלילה?

במשנה –אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר

רב הונא –נגהי (בפשטות –בוקר)

רב יהודה –לילה.  

א. ראיות מהפסוקים למושג "אור"

לא לפי סדר הגמרא, אלא קודם ראיות ליום ואח"כ ללילה, וכן קיבצנו ראיות או תירוצים דומים).

(ב: שליש עליון)

ב. ראיות ממשניות וברייתות

A. ראיות שבדיקת חמץ בלילה (-רב יהודה)

1. 1.ר' יהודה – בודקין אור לארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור".

= אור אינו שחרית, אלא לילה.

1. 2.איסור עשיית מלאכה ב-14 (לנוהגים) -
   ר"י – מהנץ,

ראב"י – "משעת האור",

ואמר לר"י – היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר? ור"י – כמו שחמץ רק באמצע היום.

= משמע שאור אינו נץ, אלא לילה.

דחייה– "אור" = עלות השחר.

             [דיונים:

1. A.אך קשה – כי אם כן גם לשיטתו חלק מהיממה (לילה) מותר וחלק אסור (מעה"ש)?

            תשובה – לזה יש תקדים (תענית ציבור), אך לחלוקה מהנץ לכאורה אין תקדים.         B. לעצם הדיון ביניהם לגבי התקדים –

            ר"י– התקדים מחמץ,
            ראב"י– זה לא מספיק כי זה דאורייתא, ועשיית מלאכה זה דרבנן,
            ר"י– יש הרחקה של דרבנן לחמץ,

            ראב"י– זה לא חלוקה של היום, אלא הרחקה לדין הדאורייתא].

                (ב: 4-)

1. 3."ואימתי משיאין משואות –לאור עיבורו", וודאי שהמשואות היו בלילה.

(ג. 1+)

1. 4."המפלת אור לשמונים ואחד" – כשהכוונה היא ללילה שבין ה80 ל-81.
2. 5."יכול יהא נאכל אור לשלישי" – כשהכוונה ללילה שבין היום השני לשלישי של קרבן שלמים.
3. 6."אור של יום הכיפורים מתפלל שבע ומתוודה, שחרית מתפלל שבע ומתוודה...".
4. 7.תני דבי שמואל – "לילי ארבעה עשר בודקין את החמץ...".

 ראיה לרב הונא (יום)

 (ב: 2-)

1. 8.היה עומד כל הלילה ומקריב... לאורה טעון קידוש יו"ר.

דחייה– "לאורה" שאני.

לסיום–

הגמרא דוחה את הדעה של יום,

ואכן גם רב הונא, כשאמר נגהי, התכוון ללילה (שכך קוראים ללילה במקומו).