ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משנה וגמרא פסחים

מסכת פסחים דף ב'

הרב אורי בריליאנטי"ד תמוז התשע"ג
500
מוקדש להצלחת
עם ישראל
לחץ להקדשת שיעור זה

(ב. תחילת פרק אור לארבעה עשר –ג. רבע תחתון)

בדיקת חמץ ביום או בלילה?

במשנה –אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר

רב הונא –נגהי (בפשטות –בוקר)

רב יהודה –לילה.  

א. ראיות מהפסוקים למושג "אור"

לא לפי סדר הגמרא, אלא קודם ראיות ליום ואח"כ ללילה, וכן קיבצנו ראיות או תירוצים דומים).

ראיות ליום / תירוצים

תירוצים / ראיה ללילה

1. "הבוקר אור והאנשים שולחו"

יצאו כשהאיר

האור שם אינו שֵם אלא פועל (האיר)

2. "וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ"

+ דרשה– כמו שמאיר הבוקר בעוה"ז כך זריחת השמש לצדיקים לעוה"ב

3. "ויקרא אלוקים לאור יום"

1. למאיר ובא קרא יום.

דחייה – ולחושך קרא לילה – האם הלילה מתחיל כבר כשמחשיך?! (שקיעה).

2. ה' קרא לאור, והפקידו על היום, ולחושך על הלילה.

6. "יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ, יְקַו לְאוֹר וָאַיִן, וְאַל יִרְאֶה בְּעַפְעַפֵּי שָׁחַר" (איוב)

+ דרשה – מקווה שיאיר לו, ומקלל עצמו שיהי רצון שלא יזכה לזה.

7. "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁך יְשׁוּפֵנִי (יחשיך), וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי" – הלילה הפך ליום.

+ דרשה – זה לא קשור ליום/לילה, אלא העוה"ז (שדומה ללילה) מאיר לי.

5. "לָאוֹר יָקוּם רוֹצֵחַ יִקְטָל עָנִי וְאֶבְיוֹן וּבַלַּיְלָה יְהִי כַגַּנָּב" (איוב)

דרשה –אם פשוט לך כאור שהוא בא על עסקי נפשות – הורגהו (כמו "אם בא השמש עליו" בבא במחתרת), לאפוקי קרוב משפחה למשל.

 

 

 

4. דרשה – הכוונה לכוכבים המאירים, בלי קשר ללילה.

(ולמה הוזכר שהם מאירים, הרי כל הכוכבים צריכים להלל, אלא ללמד שגם אור הכוכבים נחשב אור, נפק"מ למודר הנאה מהאור).

4. הללוהו כל כוכבי אור" = כוכבי הלילה

 

(ב: שליש עליון)

ב. ראיות ממשניות וברייתות

A. ראיות שבדיקת חמץ בלילה (-רב יהודה)

  1. 1.ר' יהודה – בודקין אור לארבעה עשר, ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור".

= אור אינו שחרית, אלא לילה.

  1. 2.איסור עשיית מלאכה ב-14 (לנוהגים) -
    ר"י – מהנץ,

ראב"י – "משעת האור",

ואמר לר"י – היכן מצינו יום שמקצתו אסור ומקצתו מותר? ור"י – כמו שחמץ רק באמצע היום.

= משמע שאור אינו נץ, אלא לילה.

דחייה– "אור" = עלות השחר.

             [דיונים:

  1. A.אך קשה – כי אם כן גם לשיטתו חלק מהיממה (לילה) מותר וחלק אסור (מעה"ש)?

            תשובה – לזה יש תקדים (תענית ציבור), אך לחלוקה מהנץ לכאורה אין תקדים.         B. לעצם הדיון ביניהם לגבי התקדים –

            ר"י– התקדים מחמץ,
            ראב"י– זה לא מספיק כי זה דאורייתא, ועשיית מלאכה זה דרבנן,
            ר"י– יש הרחקה של דרבנן לחמץ,

            ראב"י– זה לא חלוקה של היום, אלא הרחקה לדין הדאורייתא].

                (ב: 4-)

 

  1. 3."ואימתי משיאין משואות –לאור עיבורו", וודאי שהמשואות היו בלילה.

(ג. 1+)

  1. 4."המפלת אור לשמונים ואחד" – כשהכוונה היא ללילה שבין ה80 ל-81.
  2. 5."יכול יהא נאכל אור לשלישי" – כשהכוונה ללילה שבין היום השני לשלישי של קרבן שלמים.
  3. 6."אור של יום הכיפורים מתפלל שבע ומתוודה, שחרית מתפלל שבע ומתוודה...".
  4. 7.תני דבי שמואל – "לילי ארבעה עשר בודקין את החמץ...".

 ראיה לרב הונא (יום)

 (ב: 2-)

  1. 8.היה עומד כל הלילה ומקריב... לאורה טעון קידוש יו"ר.

דחייה– "לאורה" שאני.

לסיום

הגמרא דוחה את הדעה של יום,

ואכן גם רב הונא, כשאמר נגהי, התכוון ללילה (שכך קוראים ללילה במקומו).



שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני
עוד בנושא פסחים

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il