ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- משעבוד לגאולה
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
ובעוד אשר לשאלת הגמרא למה אין אומרים הלל על נס פורים, הגמרא עונה: "אכתי עבדי אחשורוש אנן", כלומר אין מקום לשמחה מלאה באשר עבדים נשארנו, לא התעוררנו עם זה לשאול: אם כך, למה לא נבטל אמירת ההלל גם על יציאת מצרים, שכן עבדי השליטים בכל דור ודור עדיין אנחנו? תוכן הדבר, כי יציאת מצרים הנה יציאה מן המֵצָרִים , השתחררות מן המגבלות , התעלות מעל התנאים הריאליים של המציאות הכובלת , הפיכת האדם מישראל לבן-חורין במובן רוחני, מבלי להתחשב כלל עם התנאים החומריים. היהודי לא נשק לצלב, הוא לא ויתר על יחודו, הוא לא ויתר על ה"אתה בחרתנו", גם אם פירושו של אי - ויתור זה היה טלאי צהוב, חסימת מקורות לאמצעי קיום וסכנת השמדה וכליון פיסי. ובעוד אשר במצרים היו "הללו עובדי ע"ז והללו עובדי ע"ז", כלומר מוטמעים במובן רוחני, ולא מובדלים במובן זה מהמצרים המשעבדים, הרי מכאן ואילך גם בהיותם בגלות לא הצליחו האויבים לכופף אף במשהו את כוח עמידתם הרוחני.
ועל כן עצם ההסבה לליל ה"סדר", ואדרבא , מה שהשעבוד היה גדול יותר ומה שהסכנה לעריכת ה"סדר" הייתה יותר גדולה, יותר ויותר הובלט ה"זכר ליציאת מצרים", הודגש יותר ויותר כי אשר הושג ביציאה זו אין בכוח שום משעבד בעולם להכחיד ולבטל. לא רק שאיננו שוב "עבדי פרעה" כי בכלל איננו שוב עבדים ; לא לפרעה ואף לא לנבוכדנצר, לא לטיטוס הרומאי ולא לפרדיננד הספרדי, לא לצאר הרוסי בשעתו, לא לסטלין ואף לא לכרושטשוב. החירות הפכה להיות חלק ממהותו של כל אדם מישראל. ועל כן יציאת מצרים אינה עניין רק לדור ההוא כי אם גם לדורות הבאים, עד סוף כל הדורות.
כשם שיש חרות לכלל, כן יש גם חרות לפרט; כשם שיש שעבוד חיצוני כן יש שעבוד פנימי, שעבוד ליצרים ושעבוד לתנאי חיים. מידות רעות: שנאה, קנאה, צרות עין צבירת ממון, שאיפת התבלטות וכיוצא בהן, שואפות לשפוך עלינו את מרותן, והן הן הגורמות לנו לעיתים כאב לב, דיכאון, כעס והתרגזות. אף הללו מתימרות למלוך ולשעבד להן את כל מהותנו. אולם אף הן שלטונן מוגבל. ברצוננו ובאפשרותנו להתגבר עליהן. אם נרצה נהיה בני חורין. אין הדבר תלוי אלא בנו.
לשנה הבאה בירושלים הבנויה, לשנה הבאה בני חורין!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












