ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- שבת חזון
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. מעיקר הדין איסור אכילת בשר הוא רק בערב תשעה באב, אולם נהגו ישראל להחמיר בזה כבר מר"ח אב.
ב. בשבת חזון אין איסור לאכול בשר, ואפילו אם תשעה באב חל ביום ראשון ורוצה לאכול בשר בסעודה שלישית.
ג. נחלקו הפוסקים האם מותר לתת בשר לקטן פחות מגיל חינוך. הרבה מהאחרונים התירו, אולם יש אומרים שמאחר ובימינו מצויים תחליפים טובים יש להחמיר ולא לתת בשר לקטנים.
ד. בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר, אולם אין לכוון שייצא הסיום בתשעת הימים.
א. "משנכנס אב ממעטין בשמחה"
חודש מנחם אב היה מאז חטא המרגלים מוכן לצרות רבות ורעות לישראל1. חורבן בית מקדשנו הראשון והשני, נפילת ביתר ועוד צרות בדורות מאוחרים יותר כגון גירוש ספרד, פרוץ מלחמת העולם הראשונה שהמיטה חורבן רוחני על יהדות רוסיה ועוד צרות שונות2.
בעקבות זאת תקנו חז"ל שימי תחילת חודש אב, יהיו מעין ימי אבל - "משנכנס אב ממעטין בשמחה".
בימים אלו אנו נוהגים מנהגי אבלות. אין אוכלים בשר ואין שותים יין, לא לובשים בגד חדש, לא רוחצים, לא בונים בית חדש ולא נוטעים עצים, ממעטים במסחר ועוד איסורים שונים3.
להלן נבאר את המנהג שלא לאכול בשר בימים אלו.
ב. זמן איסור אכילת בשר
במשנה מובא שאסור לאכול בשר בערב תשעה באב.
אולם הטור כתב שיש גרסה בירושלמי, שממנה משמע שנהגו הנשים שלא לאכול בשר בכל תשעת הימים ולא רק בערב תשעה באב.
הרמב"ם מביא מנהג זה כמנהג כולל, בין לנשים ובין לגברים, אולם הוא מסייג אותו לשבוע בו חל תשעה באב. עוד מוסיף הרמב"ם, שיש מקומות בהם נהגו שלא שוחטים כלל מר"ח אב עד אחר תשעה באב4.
והרבה ראשונים סברו כרמב"ם - שהאיסור הוא לנשים ולגברים, אולם נחלקו מאימתי חל האיסור. יש אומרים שהאיסור מתחיל מי"ז בתמוז, יש אומרים מר"ח אב, ויש אומרים שהאיסור חל רק בשבוע שחל בו תשעה באב5.
למעשה, נהגו האשכנזים לאסור אכילת בשר מר"ח, והספרדים נהגו לאסור רק מהיום שלאחר ראש חודש6.
ג. אכילת בשר בשבת חזון
למרות האמור לעיל, בשבת חזון (השבת שלפני תשעה באב) מותר לאכול בשר מפני שאין נוהגים אבלות בשבת.
וכתב השו"ע, שאף אם חל תשעה באב ביום ראשון, או שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, מותר בשבת לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, "ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו"7.
ד. נתינת בשר לקטן
נחלקו האחרונים האם מותר לתת בשר לקטן בתשעת הימים. ויש בזה חילוק בין קטן שהגיע לחינוך לקטן פחות מגיל חינוך.
הגיע לגיל חינוך- הרי הוא כגדול לעניין מנהגי האבילות, ולכן אין לתת לו בשר8.
לא הגיע לגיל חינוך- מחלוקת אחרונים. יש אומרים שאין לתת להם בשר מאחר וצריך שיהיה עוגמת נפש להורים. אולם יש אומרים שאין איסור לתת לקטנים בשר ובפרט אם הקטן צריך לזה מטעמי בריאות9.
ה. אכילת בשר בסיום מסכת
מעיקר הדין בכל סעודת מצווה אין איסור לאכול בשר ולשתות יין. לכן בסעודת סיום מסכת מותר לאכול בשר10.
אולם כתבו האחרונים שהיתר זה נכון דווקא כשנזדמן לו בדרך לימודו סיום בתשעת הימים, אבל אין ללמוד מהר יותר או לאט יותר מהרגיל כדי לכוון שיצא סיום בתשעת הימים.
עוד כתב המשנה ברורה, שאם בדרך כלל כשמסיים מסכת אין דרכו לעשות סעודה, גם כשמסיים בתשעת הימים לא יעשה סעודה11.
וכשמקיים סעודת סיום, יש אומרים שלא רק המסיים מותר לאכול אלא אף אחרים שלא למדו ובאו רק להשתתף בסעודה מותרים לאכול בשר.
אולם, לדעת היעב"ץ מותר רק לתורמים ללומדי תורה ולגבאים, שף להם חלק בסיום, אבל לאסוף אנשים אחרים הוא איסור גמור12.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי עבודת החסיד וההשגחה האלוקית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגת החסיד, השואף לחיות בתודעה מתמדת של נוכחות אלוקית, אמונה והשגחה פרטית בכל פרט בגוף ובבריאה. מתוך כך מודגש כי המוסר והטוב האמיתיים נגזרים אך ורק מהציווי האלוקי ומהתורה, ולא משיקולים אנושיים סובייקטיביים.
יומא אכילה שאינה ראויה ביום הכיפורים
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
אורות התשובה - הרב הראל כהן כוחה היצרני של הרהור תשובה
אורות התשובה פרק ו,ז-ז,א
ההירהור הוא יוצר מציאות והוא גרעין התשובה שממנה מתחיל הכל, ומצד שני צריך להוציא אותה מן הכח אל הפועל כדי להשלימה
שיעורים בספר יהושע ספר יהושע כהמשך התורה
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במדרגות הנבואה השונות על פי הגר"א, מנבואת משה רבנו ועד לנביאים הראשונים והאחרונים. דרך פתיחת ספר יהושע, מודגש מקומו הייחודי של הספר כהמשך ישיר לתורה וכשלב המעשי של כניסת עם ישראל לארצו.
אורות המלחמה בניין האומה וייעודה בתיקון העולם
פסקה ט'
השיעור עוסק במשנת הראי״ה קוק על הקשר העמוק שבין זעזועי העולם והמלחמות לבין חובת ההתעוררות, ההתחזקות והבניין הרוחני של כנסת ישראל. מתוך ראיית האומה כגוף אחד השואב את כוחו מאמונתו, מודגש תפקידו הבלעדי של עם ישראל לגלות את שם השם במציאות ולהביא לתיקונו השלם של העולם כולו.
מידות הראי"ה עבודת האמונה: פנימיות מול מעשה
אמונה י"ח - כ"א
השיעור עוסק במתח שבין הממד הפנימי והשכלי של האמונה לבין ביטוייה המעשיים והחיצוניים, שלעיתים נראים מצומצמים או נלעגים. הרב מסביר כי חיים חסרי אידיאל אלוקי מרוקנים את האדם מתוכן פנימי, ומדגיש את החשיבות שבחיבור עמוק, אותנטי ומבורר לעבודת השם.
כי תצא עבודת השלמות: הלכה, מידות והזולת
שיחת מוצ"ש פרשת כי תצא
השיעור עוסק בפרשת כי תצא ומדגיש את תפקידה של התורה בהגנה, תיקון המידות ומניעת קלקול מוסרי ורוחני עוד מראשיתו. דרך שלל נושאי הפרשה מודגש כי עבודת ה' אמיתית דורשת צמיחה הדרגתית וזהירות יתרה בין אדם לחברו, מתוך הבנה שהידור מצווה אינו יכול לבוא על חשבון הזולת.
שמונה פרקים לרמב"ם שמע האמת ממי שאמרה
שיעור 1
השיעור עוסק בגישתו הייחודית של הרמב"ם, המחברת בין עולמות ההלכה והמוסר הפשוטים לבין עמקי השכל והפילוסופיה הכלל-אנושית. דרך דברי חז"ל וההקדמות לחיבוריו, מובהר כיצד קבלת האמת מכל מקור משרתת את עבודת ה' השלמה ומביאה לאחדות עמוקה בין התורה למושכל.
לנתיבות ישראל עוצמת התשובה כהתחדשות הבריאה
לנתיבות ישראל א' , המשך מאמר ז'
השיעור עוסק בתפיסת התשובה על פי הרב קוק כמעשה של התחדשות והתעלות תמידית, השוזרת יחד את הממד הפרטי והממד הכללי של עם ישראל. מתוך כך מוסבר כיצד תהליך הגאולה ושיבת ציון קשורים קשר בל יינתק בהתעוררות הרוחנית הפנימית ובהופעת האור האלוקי במציאות.
אור החיים על הפרשה מלחמת היצר
אור החיים על פרשת כי תצא חלק ב'
השיעור דן בבחינות השונות של "אשת יפת תואר", החל מההליך המעשי הנדרש במלחמה כגון גילוח ראשה והמתנה של 30 יום, ועד לאפשרות שחרורה במידה והשובה אינו חפץ בה. בנוסף, מוצג פירושו של ה"אור החיים" לפיו הפסוקים מהווים משל למלחמתו הרוחנית של האדם ביצר הרע, במטרה לשחרר את נשמתו הטהורה משביה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת יומא
מרכזיותו של סדר העבודה ביוה"כ, ומשמעותו כדרך ההקרבה לה' או כדרך הקירבה אליו. הכפרה ביום הכיפורים, על החטאים ועל מקדש וקודשיו, ובמה נתייחד חטא זה. התענית ביוה"כ כהקרבה עצמית לעומת הקרבת קרבנות. מעלתו של הפרק השמיני במסכת העוסק בתענית ביחס לשאר הפרקים העוסקים במקדש וקודשיו.
כי תצא מה בין אשת יפת תואר לרות המואבייה
לעומת אשת יפת תואר המצטרפת לעם ישראל בזכות שחשקו ביופייה, לעומתה רות המצטרפת לעם ישראל לעוני ולסיכוי קלוש להשתלב.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א הציבור, היחיד ומקור האנטישמיות
אורות התחיה -פסקה ב'
הרב עוסק בהבדל בין היחיד הפועל מבחירה ושכל לבין הציבור המונע מאינסטינקטים וחושים טבעיים, ומסביר כיצד שורשי האנטישמיות נובעים מתחושה פנימית ולא משיקול דעת. במקביל, מובהר הצורך הייחודי של עם ישראל ב"מזון רוחני" מקורי לצד היכולת לשלב תרבות ומדע כלליים מתוך עוצמה תורנית.
רביבים השליחות הגדולה של מורי ישראל
לימוד התורה שעל ידו עולם הרוח מתקיים נעשה על ידי תלמידי החכמים וכל ישראל שקובעים עיתים לתורה | מעלת המורות שמלמדות בנות ובנים תורה ודרך ארץ, כמעלת המורים שמלמדים את הבנים | לימוד הילדים הוא התשתית של קיום התורה בעולם | אין מבטלים תינוקות של בית רבן אפילו לבניין בית המקדש | מצווה לבחור מורים יראי שמיים, מוכשרים בלימודם שיודעים ללמד תורה באיזון ובדייקנות | על כולנו מוטלת האחריות להעלות את החינוך והלימוד לראש סדר היום
אור החיים על הפרשה סוד יפת התואר במלחמה
אור החיים על פרשת כי תצא חלק א'
השיעור מבאר את תנאי ההיתר המיוחד של פרשת "אשת יפת תואר" על פי פירוש האור החיים הקדוש. דרך פנימיות התורה מוסבר כי הלוחם הדבוק בשכינה אינו נמשך ליופי הגשמי, אלא מזהה ומחלץ ניצוץ של נשמה קדושה שנשבתה בין האומות.
