ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
נאמר שהיה קטרוג על ישראל במעמד ים סוף - "הללו... והללו" (שמו"ר כ"א). והרי כבר נאמר לפני כן בקרבן פסח "'משכו וקחו' - משכו ידיכם מע"ז" (שמו"ר ט"ז), וכך עשו.
רואים אנו שיש שני שלבים בגאולה, ומוכרח לומר שהיו שני שלבים בשעבוד, ובעוד ששלב ראשון של גאולה משעבוד היה בעצם היציאה, עדיין היה הכרח לשלב שני - הוא קריעת ים סוף לשלב שני של שעבוד. יש יציאה ממצרים, ויש צורך של יציאת מצרים מתוכנו. כי יש יהדות של יחיד, ויש יהדות של הכלל, של העם. יש קבלת עול מלכות שמים בתור יחיד, ועדיין יש צורך לקבלת עול מלכות שמים בתור רבים, בתור עם.
פסח מצרים הצטיין ב"שה לבית אבות, שה לבית" (שמות י"ב ג'). עדיין היה כל הסובב אותם לא יהודי, נכרי, מנוכר, מלא אלילים. והיה זה נסיון לבנות עולם יהודי בתור איים בודדים, של משפחות יהודיות, מעין ד' אמות בתוך מעגל סגור, בתוך הבית פנימה. והיתה אשליה קיימת כי אכן ניתן לקיים יהדות מסוג זה - יהדות של משפחות, של רשות יחיד, של בתוך האוהל, בתוך הבתים. והיה נדמה גם שכך טוב להם, שאין צורך ברה"ר יהודי, שאין צורך במדינה יהודית, בעצמאות מדינית. כי טוב, ואפילו נוח, ואולי גם יותר נוח, לחיות כך בין הגויים. כי כל אותן בעיות שצצות ועולות מתוך נסיון לבצר מעמד לעם בתור עם, עם חבל ארץ משלו, עם מדינה משלו, הוא שמעורר בעיות מיותרות. כי ניתן לחיות בין הגויים אם רק יורידו את השעבוד הממשי, את העבדות, כפי שהיה מיד אחרי שקבלו המצרים את המכה הראשונה.
"'וחמושים' - אחד מחמישים, אחד מחמש מאות, אחד מחמשת אלפים" (כגרסת הגר"א במכילתא בשלח). וכל כך למה? הוי אומר כי הרגישו עצמם שוב די נוח שם במצרים. "ולא נחם אלקים דרך ארץ פלשתים ... פן ינחם העם בראותם מלחמה" (שמות י"ג י"ז), עי' רש"י ש'מלחמה' הכוונה לוירד העמלקי והכנעני, הוי אומר מלחמת המעפילים, לאחר חטא המרגלים, כי הם עצמם בעצם גרמו לזה. ומכל מקום היה יכול להיות סלקא דעתא לחזור למצרים. והיה צורך ל"ויסב...".
ואותו עניין של "ויסב" היה גם ב"ישובו ויחנו לפני פי החירות" (שמות י"ד ב'), כדי להראות ולהוכיח כי האפשרות הזאת של חיים במצרים, לא רק שאינה מספקת למטרה העיקרית של "עם זו יצרתי לי", אלא גם אינה מאפשרת חיים תקינים, שכל מה שנראה כיציב אינו אלא לפי שעה. "ויאסור את רכבו", מהיכן היה הרכב הזה? - הרי זה מאלה שנאמר בהם: "הירא את דבר ה'" (תנחומא בשלח ח'). גם הטובים שבהם, המשובחים שבהם, לא נוח להם לראות את עם ישראל משוחרר.
ו"אז" - רק אז, כשגילו את מסירות הנפש, לא רק בתור יחידים, כ"א גם בתוך הכלל - "זה אומר אני יורד לים תחילה, וזה אומר אני יורד לים תחילה..." (סוטה ל"ו ב'), יתכן שאנחנו נלך לאיבוד, אך להללו שיבואו אחרינו יהיה להם מעבר מרווח; אז גילו את היסוד של הכלל, ואז נתיצב כסאו של הקב"ה, כביכול, בעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
