ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(יג. 2+ עד יד. במשנה)
א. זמני איסור חמץ – כמי ההלכה
הדעות:
|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 |
|
| מותר מדאורייתא | איסור דאורייתא | |||||
| ר"מ | אוכלים | אסור מדרבנן | |||||
| ר"י | אוכלים | לבהמה | |||||
| ר"ג | אוכלים | תרומה | |||||
רב נחמן – הלכה כר"י.
שאלה - למה לא כר"ג?
- 1.הרי המשנה בדף כא. היא סתם משנה כר"ג.
(תחילה הגמרא שואלת שהיא כר"מ, אולם הגמרא שם מעמידה כר"ג).
- 2.ר"ג הוא "מכריע" במשנתנו,
כי לגבי חולין שזה רק עד 4 – ר"י כמותו.
ולגבי תרומה שזה עד 5 – ר"מ כמותו.
דחיות –
- 1.כיון שהם לא התייחסו לתרומה, אינו נחשב מכריע.
- 2.יש תנאים כר"ג:
- a.ר"א בן יהודה איש ברתותא -
לגבי ערב פסח שחל בשבת,
שמבערים את החמץ בערב שבת.
לגבי חמץ תרומה טהורה -
ר"א בן יהודה – מבער, מלבד מזון שתי סעודות לשבת, שיאכל עד השעה הרביעית.
חכמים - משאיר לשבת עצמה כי אולי ימצא כהנים להאכילם, ואז נותן לכלבים או מבטל.
ונפסק כר"א לגבי הביעור, ולכאורה גם לגבי הזמן.
דחיית רב פפא – הפסיקה היתה רק לגבי הביעור ולא לגבי הזמן.
(יג. שליש תחתון)
- b.רבי –
לגבי אדם ששמר על חמץ, והחמץ התחיל להתקלקל מעכברים, והיה ערב פסח,[1]
והדין הוא שצריך למוכרו,
אולם אם ימכור עכשיו יקבל מחיר נמוך.
ורב אמר לו לחכות כמה שיותר, ואז בשעה החמישית למכור.
ומכרו לגויים (כפי שרב יוסף העיד ממסורת (חת"ס)),
מכאן שהשעה החמישית כבר אסורה ליהודים, אך עדיין מותר בהנאה ובמכירה לגויים.
הערות:
- עקרונית ניתן היה להבין שהורה לו למכור ליהודים,
(ובכ"ז לא מכר לעצמו משום החשד),
אך המסורת של רב יוסף היתה שאמר לו למכור לגוי. - על עצם המכירה,
במשנה ב"מ לח יש מחלוקת אם המפקיד מוכרם או לא,
אולם כאן מוכרם לכו"ע כי זה יותר מכדי חסרונם.
(יג: 3+)
חלק ב – שתי החלות של ר"י
א. על גג האיצטבא (הגג שמעל העמודים), ולא על גב האיצטבא (על העמוד שעליו יושבים).
ב. שתי חלות תודה פסולות –
A. האם היו פסולות
לגירסת משנתנו היו פסולות,
רש"י - כדי שלא יפסלו חלות כשרות על ידי זה שיצטרכו לשרוף אותם בשריפת החמץ.
לגירסת ר"א – היו כשרות,
תוס' – הורידו אותם כמה דקות לפני סוף השעה החמישית והספיקו לאוכלם.
B. איך נפסלו? ("אמאי פסולות")
- 1.נפסלו בלינה
הובאו בי"ג, והיו המון לחמים, ולא הספיקו לאכול את כולם ולכן היו שנפסלו בלינה בבוקר.
- 2.הלחם לא נפסל, אלא דם הקרבן נשפך.
ואז מצד אחד אי אפשר לאכול את החלות וגם אי אפשר לפדותם, ולכן שמו אותם כסימן.
(וגם לר"א בר"ש, כיון שהדם ניתן בכלי – כנ"ל).
ג. אבא שאול – היה סימן אחר עם שתי פרות.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.













