ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- שיר השירים
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
מתי נאמרה שירה זו ועל ידי מי נאמרה? דעות שונות מצינו בזה בחז"ל (ילק"ש שה"ש א') שעל כולם יאמר: "אלו ואלו דברי אלקים חיים". ר' חנינא בר פפא אמר: בים נאמרה, ר' יהודא בר' סימון אמר: בסיני נאמרה, ר' מאיר אומר: באהל מועד, רבנן אמרין: בבית עולמים. ומי אמרה? לדעה אחת כנסת ישראל אמרתו. משום ר' נתן אמרו: הקב"ה בכבוד גדולתו אמרו - "שיר השירים אשר לשלמה" למלך שהשלום שלו. רבן גמליאל אומר מלאכי השרת אמרוהו - שיר שאמרוהו שרים של מעלה.
זר לא יבין, יתפלא ודאי על החרדה אשר חרדו עלינו חז"ל בפרשם דברי השיר כשיח-שיג בין הקב"ה לכנסת ישראל. הרחוקים מרגשות התעוררות קודש עליונה שישראל מרגישים כלפי אביהם שבשמים רואים במגילה זאת מחרוזת של שירי רועים של תקופה קדומה. אולם אלה עומדים גם בפני חידה סתומה בקראם את דברי ימי האומה הישראלית שאין בדומה לה בתולדות ימיה של כל אומה ולשון. נצטט כאן מדברי ר' שמשון רפאל הירש ז"ל בנידון: "אלף פעמים פתחה עריצות העמים לפני ישראל בכוח את הדרך המובילה לעושר ואושר עלי אדמות, אם יתרצה להביע, ולו רק במלה אחת בלבד, את התכחשותו לאמונה באל יחיד ולתורתו. אבל הוא בז בכל עת לדרך קלה זו. נתן גוו למכים ולחייו למורטים, בעט בקניני הבל ובתענוגות עולם הזה, על מזבח אמונתו הקריב עם זה את כל היקר לו ביותר, ועל כל דפי ההיסטוריה רשם בדם לבו שישראל אוהב רק את האל היחיד והמיוחד, ושאיננו מודה ברוממות אנושית, אשר בקנינים גשמיים ובתענוגות יסודה."
האם כל זה אינו אלא מקרה? האם יתכן לראות את כל שלשלת ההיסטוריה הישראלית כשלשלת מקרים שאין להם כל משמעות? האם לא יהיה זה עורון שכלי אם נתעלם מלראות בזה גילוי תכונה נשמתית של העם אשר מימיו הראשונים כרת ברית לא תופר אם בורא עולמים? מה נמרצים ונכונים בזה דברי הרב קוק ז"ל שאמר כך: "סגולתה של כנסת ישראל שהיא מסתכלת על ההויה כולה באספקלריא של קודש. בכל עוז חייה היא מכרת שהחיים שוים הם את ערכם רק באותה מידה שהם אלקיים, וחיים שאינם אלקיים אינם שוים לה מאומה."
מתי נאמרה איפוא שירה זו ומי אמרה? אכן דברי חז"ל כולם צדקו יחדו. היא נאמרה גם בים וגם בסיני, גם באוהל מועד וגם בבית עולמים, גם בארץ וגם בגולה, גם במצולות ים וגם במדורות אש ועשן. היא נאמרה ונאמרת. תשמע אותה בכל מקום בו מבצבצים גילויי מסירות נפש וקידוש השם. היא מתרוננת מתוך כל דף של ההיסטוריה הישראלית. היא בוקעת ועולה מכל איש מישראל אשר עמד בנסיון ולא השתחוה לצלם אבן ולפסל אדם. היא שיר מזמור של כנסת ישראל לדודה, היא שיר תהילה של הקב"ה לרעיתו הנאמנה. היא שיר מזמור של דרי מטה עם שרי מעלה.
נקשיבה נא ברטט קודש למלים אשר יש להם משמעות מיוחדת בימינו: "קול דודי דופק, פתחי לי אחותי רעיתי, יונתי תמתי, שראשי נמלא טל קווצותי רסיסי לילה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
