ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מטות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
א. כמה נשלחו למדין למלחמת הנקמה?
האם בעקבות כך נצטמצמה העוצמה?
ועוד, מה למדנו מבחירת החיילים,
לגבי שחרור ממלחמה – צדיקים גדולים?
(רמב"ן לא ו)
ב. חטא המרגלים מתואר בפרשתנו ב-6 פסוקים,
במסגרת חשדות המתבררים כלא מוצדקים.
בחטא חמור מואשמת קבוצת מבקשים,
שצדקתם מוכחת בדברים ובמעשים.
כעבור י"ד שנה קבוצה זו נחשדה,
במזימה חמורה ואשמה כבדה.
ושוב ברגע האחרון מתבררים הדברים,
ומתגלה שמניעי המעשה גם הפעם טהורים.
ג. אדם מסית חברו למעשה עבירה
ברמותו אותו שאין בדבר כל רע.
מה דינו של גורם התקלה שפשע,
ומה גורל החבר שהוכשל והורשע?
אלו הדברים מתבררים
מעיון ברש"י ורמב"ן בפרשת הנדרים.
ד. היכן נזכרים בפרשה דיני הגעלה,
ולשם מה נחוצה אחר-כך הטבילה?
ברש"י – פשט ומדרש. לפי איזה משני הפרושים,
נלמדת חובת טבילת כלים חדשים?
תשובות
א. אלף לוחמים מכל שבט, 'בחרו אנשים צדיקים וידועים לשבטיהם' (רמב"ן).
ב. משה תוקף בחריפות גדולה את בני גד ובני ראובן על בקשתם לרשת את עבר הירדן (ל"ב, ה'- ט"ו), בני גד ובני ראובן מבהירים שהם יחלצו חושים במלחמה לפני ישראל ומשה מסכים לכך.
לאחר ירושת הארץ בימי יהושע, חזרו בני גד ובני ראובן לנחלתם ובנו מזבח, כל העם נזעק והאשימם במרידה בה' אך הם הסבירו שעשו כך כדי שהאמונה תימשך גם לבניהם (יהושע כ"ב).
ג. 'ואם הפר יפר אותם אחרי שומעו ונשא את עוונה', רש"י מבאר שהבעל אמר לאשה שהפר את הנדר ובאמת הנדר לא הופר כי היה לאחר יום שומעו. התורה מלמדת שהבעל הוא החוטא 'למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין'. הרמב"ן מוסיף שזהו רק אם האשה שגגה ולא ידעה אך כשהאשה ידעה שהנדר לא הופר היא החוטאת.
ד. אלעזר מורה לאנשי המלחמה להגעיל את כליהם מהמאכלים האסורים שנבלעו בהם 'וכל אשר יבא באש תעבירו באש... וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים'. לאחר הציווי להעביר באש נאמר 'אך במי נדה יתחטא', רש"י מפרש לפי הפשט שטבילה זו היא לטהר את הכלים מהטומאה (בנוסף להגעלה מהמאכלים האסורים). לפי הדרש לומדים מכך חובת טבילה במקווה לכל כלי הבא מן הגוי.ו. 'א-ל אלו-הי הרוחות - יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא' (רש"י טז, כב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
