חידות לפרשת מטות | הרב זאב וייטמן | בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
מטות

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

2 דק' קריאה

א. כמה נשלחו למדין למלחמת הנקמה?
האם בעקבות כך נצטמצמה העוצמה?
ועוד, מה למדנו מבחירת החיילים,
לגבי שחרור ממלחמה – צדיקים גדולים?
(רמב"ן לא ו)

ב. חטא המרגלים מתואר בפרשתנו ב-6 פסוקים,
במסגרת חשדות המתבררים כלא מוצדקים.
בחטא חמור מואשמת קבוצת מבקשים,
שצדקתם מוכחת בדברים ובמעשים.
כעבור י"ד שנה קבוצה זו נחשדה,
במזימה חמורה ואשמה כבדה.
ושוב ברגע האחרון מתבררים הדברים,
ומתגלה שמניעי המעשה גם הפעם טהורים.

ג. אדם מסית חברו למעשה עבירה
ברמותו אותו שאין בדבר כל רע.
מה דינו של גורם התקלה שפשע,
ומה גורל החבר שהוכשל והורשע?
אלו הדברים מתבררים
מעיון ברש"י ורמב"ן בפרשת הנדרים.

ד. היכן נזכרים בפרשה דיני הגעלה,
ולשם מה נחוצה אחר-כך הטבילה?
ברש"י – פשט ומדרש. לפי איזה משני הפרושים,
נלמדת חובת טבילת כלים חדשים?

תשובות
א. אלף לוחמים מכל שבט, 'בחרו אנשים צדיקים וידועים לשבטיהם' (רמב"ן).
ב. משה תוקף בחריפות גדולה את בני גד ובני ראובן על בקשתם לרשת את עבר הירדן (ל"ב, ה'- ט"ו), בני גד ובני ראובן מבהירים שהם יחלצו חושים במלחמה לפני ישראל ומשה מסכים לכך.
לאחר ירושת הארץ בימי יהושע, חזרו בני גד ובני ראובן לנחלתם ובנו מזבח, כל העם נזעק והאשימם במרידה בה' אך הם הסבירו שעשו כך כדי שהאמונה תימשך גם לבניהם (יהושע כ"ב).
ג. 'ואם הפר יפר אותם אחרי שומעו ונשא את עוונה', רש"י מבאר שהבעל אמר לאשה שהפר את הנדר ובאמת הנדר לא הופר כי היה לאחר יום שומעו. התורה מלמדת שהבעל הוא החוטא 'למדנו מכאן שהגורם תקלה לחבירו הוא נכנס תחתיו לכל עונשין'. הרמב"ן מוסיף שזהו רק אם האשה שגגה ולא ידעה אך כשהאשה ידעה שהנדר לא הופר היא החוטאת.
ד. אלעזר מורה לאנשי המלחמה להגעיל את כליהם מהמאכלים האסורים שנבלעו בהם 'וכל אשר יבא באש תעבירו באש... וכל אשר לא יבוא באש תעבירו במים'. לאחר הציווי להעביר באש נאמר 'אך במי נדה יתחטא', רש"י מפרש לפי הפשט שטבילה זו היא לטהר את הכלים מהטומאה (בנוסף להגעלה מהמאכלים האסורים). לפי הדרש לומדים מכך חובת טבילה במקווה לכל כלי הבא מן הגוי.ו. 'א-ל אלו-הי הרוחות - יודע מחשבות. אין מדתך כמדת בשר ודם, מלך בשר ודם שסרחה עליו מקצת מדינה אינו יודע מי החוטא לפיכך כשהוא כועס נפרע מכולם, אבל אתה לפניך גלויות כל המחשבות ויודע אתה מי החוטא' (רש"י טז, כב).

מטות