ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- שביעי של פסח
- ספריה
- מועדים
- דרשות לימי הפסח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
השירה נאמרת כשהאידאל מתאחד עם המציאות, הפנימיות עם החיצוניות, תת-ההכרה עם ההכרה. כשתנאי החיים מכתיבים לאדם צורת חיים שאינה הולמת את אופיו הפנימי השמחה אינה שורה עליו, תמיד ניכרים עקבות של התרוצצות במעשיו, לפעמים פעולותיו סותרות אחת את השניה. אין הוא שבע רצון מחייו, מרגיש הוא כי חסר לו משהו ואיננו יודע מה. אדם זה אין לו שירת חיים. בזמן שהאדם חי את עצמו, מביע את עצמו בפעולותיו, מרגיש איך הוא בא לידי בטוי, אז הוא מגיע לדרגת השירה.
המהות הישראלית קשורה בחי העולמים ב"ה, כל תוכן חיים שאיננו מביא לידי ביטוי את ערגה זו של הנפש הישראלית לצור מחצבתה אינה ממלאת אותה. ויש ותנאי החיים, הסביבה החילונית סביבתו, הגויים שכחי אלקים, משכיחה גם מישראל את מהותם הפנימית. הם אינם חיים את עצמם, הם חיים את מישהו אחר. הרגשה זו ממלאה אותם חוסר בטחון, חוסר סיפוק, והתרוצצות נפש פנימית. קליפה עבה של הזדהמות נרקמת למעלה על התוכן הלבבי, הפנימי, היסודי, ויש והיהודי איננו מכיר את עצמו, הוא חי בהתחפשות ובהתנכרות לעצמו. הוא חי, הוא פועל ועוסק ונושא ונותן, אבל חדות החיים חסרה לו, הוא מחפש והוא מתרוצץ, הוא לא ישיר.
בתקופת גלות מצרים, שעליה נאמר (שהש"ר ב'): "הללו עובדי ע"ז והללו ... 'גוי מקרב גוי'", תקופה ששכבה עבה של אבק גילולי מצרים רבץ על הנשמה היהודית, עד שאי אפשר היה להכיר באופן חיצוני מהו ההבדל שבין אלה לאלה. "הן לא יאמינו לי", טוען מרע"ה. והקב"ה משיבו: "ושמעו לקולך", הם מאמינים בני מאמינים, הפנימיות שבהם תתפרץ בלבת אש, ואף אם אינך רואה, ואף אם בצורה חיצונית הכל מכחיש את המצאות הפנים הזה. אולם זו היתה רק התפרצות. עוד רגע, משנחו, והכל חזר כבתחילה, והמדובר הוא על סיר הבשר, ועל הבצלים והאבטיחים. ועל דברי השידול באה הבעיטה: "חדל ממנו ונעבדה את מצרים". אף על פי שהאמינו, חזרו ולא האמינו.
אולם, בסופו של דבר, נבקעה הקליפה החיצונית העבה. הדבר שהיה נרדם מתחת לסף ההכרה התגבר על המכשולים ששמו עליו דרכי חייו. ועל הים, כשנתגלה כח המסירות נפש של כניסה לתוך הים, התאחדה המציאות עם השאיפה הנרדמת הפנימית, החלום התגשם והנשמה הישראלית נשמה לרוחה - "'אז ישיר'. לא אמרו שירה אלא בזכות האמונה".
והיתה זאת "שירה חדשה", סוג חדש שלא נשמע עדיין, שעיקרה לא הודאה על גאולת הגוף, כי אם על פדות הנפש, על החיים שקבלו את תכנם האמיתי, של "הודו והמליכו ואמרו ...". אכן, הגיעו ישראל אז למדרגה גבוהה של "זה אלי ואנוהו", התינוקות הראו באצבע, זהו אשר חלמנו עליו, זהו אשר שאפנו אליו, זהו אשר התרפקנו לעברו גם כשלא ידענוהו.
אבל התפעלות זו שהשפיעה למעמד הר סיני, חזרה ודעכה אח"כ. התגברו צורות חיצוניות של אלילי נכר והנפש מלאה קרעים, התרוצצות והתבוללות שתכנם השכחה העצמית, שהביאה לידי פירודים פנימיים, שסופם חורבן וגלות. רק פעם אחת, אומרים חז"ל (שם במדרש), אמרו ישראל "זה אלי", קריאה חד פעמית, קריאה שחסר לה ההד.
לעתיד לבוא, עתידים לומר שני פעמים: "ואמר ביום ההוא הנה אלקינו זה קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו" (שם).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













