בית המקדש | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש שמות
תרומה

קטגוריה משנית

משפחה חברה ומדינה
בית המקדש
מעלת המקדש

6316

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בית המקדש
חז"ל פותחים את המדרש לפרשתנו בשבח התורה 1 :

"'ויקחו לי תרומה' - הדא הוא דכתיב: 'כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו'. אל תעזובו את המקח שנתתי לכם. יש לך אדם שלוקח מקח, יש בו זהב אין בו כסף, יש בו כסף אין בו זהב. אבל המקח שנתתי לכם, יש בו כסף, שנאמר 'אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף'. יש בו זהב שנאמר 'הנחמדים מזהב ומפז רב'. יש אדם לוקח שדות אבל לא כרמים, כרמים ולא שדות. אבל המקח הזה יש בו שדות ויש בו כרמים, שנאמר 'שלחיך פרדס רימונים'.

פשוטו של מדרש הוא, שהתורה נמשלה לכל הדברים הטובים הקיימים בעולם. היא יקרה כזהב, ויש לה גם את מעלותיו של הכסף, יש בה את ברכת השדה ואת מתיקות הפרדס. אולם, עומק כוונת המדרש היא, שקיימת זהות מהותית בין כל העושר המצוי בעולם, לתורה. התורה היא יסודו של עולם, הכל מצוי בה. חז"ל לימדו שהקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם 2 , מכאן, שהתורה היא שורש הופעת מציאות העולם הזה. זוהי כוונתו הפנימית העמוקה של המדרש, להורותנו בא שהתורה היא שורשם העליון של הזהב, הכסף, השדה והפרדס. היא התוכן העליון המחייה ומקיים כל מצוי, ומהווה סיבה להופעתו בעולם.

השלמה של רעיון זה מוצאים אנו בהמשך דברי המדרש:

"'ויקחו לי תרומה' רבי ברכיה פתח - 'לך ה' הגדולה והגבורה' וגו' כי כל בשמים ובארץ'. אתה מוצא, כל מה שברא הקב"ה למעלן, ברא למטן. למעלן: זבול וערפל שנאמר 'וראה מזבול קדשך', ערפל, 'ומשה ניגש אל הערפל'. וכתיב 'הבעד ערפל ישפוט'. למטן: 'אז אמר שלמה ה' אמר לשכון בערפל', וכתיב 'בנה בניתי בית זבול לך'. למעלן 'שרפים עומדים ממעל לו', למטן 'עצי שיטים עומדים'. למעלן: כרובים, שנאמר 'יושב הכרובים', למטן: 'ויהיו הכרובים'. למעלן: 'והאופנים ינשאו לעומתם', למטן: 'ומעשה האופנים כמעשה אופן המרכבה', וכן 'והנה אופן אחד בארץ'" 3 .

המדרש ממשיך בהשוואת עניינים השייכים לעולמות עליונים שדוגמתם מוצאים אנו גם בעולמות התחתונים, בריבוי פסוקים, ריבוי הנראה במבט ראשון כגורם אריכות שאינה נצרכת.

גם כאן, ההבנה הפשוטה של המדרש היא שלפנינו משל, הבא לדמות עולם עליון לעולם תחתון, וככל משל, הוא בא להציג רק צד דמיון בין המשל לנמשל, אמנם, דמיון זה יכול להעיד על קשר מסוים שבין המשל לנמשל, אך אין הוא בא לטעון לקיומה של זהות מהותית ביניהם.
אולם, קיימת גם הבנה עמוקה יותר, זו הרואה זהות מהותית פנימית בין המשל לנמשל, הרואה את העולם העליון כשורשו של העולם התחתון, הנמשך ומשתלשל בירידת המדרגות, מדרגה אחר מדרגה מן העולם העליון. לכן, בית המקדש של מטה הוא גילוי נמוך של בית מקדש עליון המצוי בעולמות עליונים, וכך הוא ביחס לכל המצוי בעולמנו.

כאן, מחדשים חז"ל דבר נוסף 4 :

"ולא עוד אלא שחביבין מה שלמטן משל מעלן. תדע לך, שהניח מה שלמעלן, וירד בשלמטן, שנאמר 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם' 5 ".

אחר שנתברר לנו שכל ההופעות הקיימות בעולמנו הן השתלשלות מעולמות עליונים, השתלשלות של הופעת רעיונות עליונים המלובשת ומכוסה בכיסויים גשמיים, למדים אנו שאף-על-פי כן, בחר הקב"ה להניח עולמות עליונים ולשכון בעולמות תחתונים. ניתן אמנם לפרש את דברי חכמינו כפשוטם, שהקב"ה סילק שכינתו מעולמות עליונים וקבעה בעולמות תחתונים. אולם, נדמה שאין זו כוונת חכמינו, אלא ביקשו חכמינו להדגיש שהקב"ה אינו מסתפק בהשראת שכינה בעולמות עליונים. אמנם, ניתן היה לחשוב שראוי שהקב"ה ישרה שכינתו דווקא בעולמות עליונים, ועולמות תחתונים אינם ראויים לשכינתו, אך הקב"ה חיבב דווקא עולמות אלו, ונמנע מלצמצם שכינתו לעולמות עליונים בלבד, על מנת להביא להשראת שכינה בכל מדרגות המציאות. זהו עניינו של בית המקדש, שנועד להביא לידי שלמות הופעת שכינה בעולם.

אמור מעתה: כשאין בית המקדש בעולם, הופעת השכינה בעולם אינה שלמה, וממילא השפע האלוקי המופיע בעולם, חסר. מעין דברים אלו כותב 'חתם סופר' 6 , שבזמן שעם ישראל כולו שכן בארץ ישראל, היותה כל ארץ ישראל 'פתח' רחב להופעת שכינה בעולם, 'פתח' שדרכו וממנו נשפע שפע רב לקיומו של עולם. אולם מאחר שחרב הבית וגלו ישראל מארצם, נצתמצם ה'פתח', ומעתה קיים רק 'פתח' צר, מעל ירושלים, במקום בית המקדש, וממקור זה ניזון עולם ומלואו.

כאשר מתרחב הפתח, מתרחבת האורה הנשפעת לעולם ממרום. עיקר משמעותה של הרחבה זו היא רוחנית, הרחבת כוחות השכל והרגש. חז"ל לימדו שמשחרב בית המקדש, ניטל טעם הפירות 7 . אמנם, עדיין הפירות קיימים, ייתכן שפע כלכלי גם אחר חורבן הבית, אולם חסר הטעם, חסרה המשמעות שאמור השפע לתת לחיים. חז"ל קבעו 8 שישנם דברים המרחיבים דעתו של אדם, אולם ייתכן שדברי אלו יהיו ברשות האדם, אך עדיין לא תתרחב דעתו. כאשר בית המקדש עמד על מכונו, היה השפע הנשפע לעולם אמצעי למילוי המציאות כולה בחיים של תוכן, חיי אמונה בהם אור ה' מופיע באומה, ודרכה מופיע בכל העולם כולו.

ישנן מדרגות שונות להופעת השכינה בעולם. במשכן, לראשונה מאז ימי האדם הראשון, מופיעה שכינה בארץ. אמנם, זוהי הופעה ארעית, ועל כן, נמוכה מדרגת הופעת שכינה שבמשכן ממדרגת הופעתה בבית המקדש.
הופעת השכינה בבית המקדש הראשון היא ההופעה העליונה ביותר להופעת שכינה שהייתה מאז ומתמיד, הופעה קבועה של שכינה בארץ. בבית המקדש השני, הופעת השכינה היא במדרגה נמוכה מזו שהייתה בבית המקדש הראשון.

חז"ל העידו 9 שחמשה דברים שהיו בבית המקדש הראשון, לא קיימים בבית המקדש השני, וביניהם, שבבית המקדש השני לא שרתה שכינה. אמנם, הרמב"ם פוסק 10 שקדושה שניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, ומטעים את פסיקתו בטיעון שקדושה שניה של בית המקדש היא משום קדושת שכינה, וקדושת שכינה אינה בטלה 11 . מדבריו משמע שבכל אופן הייתה השראת שכינה גם בבית המקדש השני. על כן, עלינו להבין שקיימות מדרגות בהופעת שכינה, וחכמינו התכוונו לומר שהשראת שכינה כבבית הראשון, לא הייתה קיימת בבית שני, אולם הייתה קיימת השראת שכינה, במדרגה נמוכה יותר. גם אחר חורבן בית שני, קובעים חז"ל 12 ששכינה לא זזה מכותל המערבי, ושכינה מצויה עם ישראל גם בגלותם 13 , אם-כן, מדרגות שונות יש בהשראת שכינה, זו למטה מזו.

"ולא יכול משה לבוא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן, וכבוד ה' מלא את המשכן" 14 . הופעת השכינה היא כל כך ברורה וגלויה, עד שהיא נדמית כממשות, המונעת את כניסת משה למשכן! תאור דומה מוצאים אנו אחר הקמת בית המקדש הראשון: "ולא יכלו הכהנים לעמוד לשרת מפני הענן כי מלא כבוד ה' את בית ה'" 15 . הרי, שגם אחר הקמת בית המקדש הראשון, גילוי השכינה ברור ומרשים עד שהוא ממשי, ומונע את כניסת הכוהנים לעבוד בבית המקדש.

אולם, אחר סיום כינונו של הבית השני, אין אנו מוצאים תופעה דומה. הראב"ד 16 טוען שקדושה שניה קדשה לשעתה אך לא קדשה לעתיד לבוא. את דבריו הוא מנמק על פי הידוע לו מ"סוד ה' ליראיו" שקדושת בית המקדש השלישי אינה דומה כלל לקדושת בית המקדש שקדמה לה, אלא תהיה בה הופעת שכינה במדרגה גבוהה מכל ההופעות שקדמו לה. לכן, אי אפשר שתישאר קדושה שניה על מקום בית המקדש, כי על מנת שתופיע קדושה עליונה, יש לסלק קודם את הקדושה הקודמת, הנמוכה ממנה, שהייתה שרויה במקום. נמצאנו למדים ששיאה של הופעת שכינה בעולם יהיה עם כינון בית המקדש השלישי.

^ 1 שמות רבה, לג, א.
^ 2 ע"פ בראשית רבה, א , ב; תנחומא, בראשית, א.
^ 3 שמות רבה שם, ד.
^ 4 שמות רבה שם.
^ 5 שמות כה, ח.
^ 6 ראה: שו"ת חת"ס, ב, יו"ד, סימן רלד.
^ 7 סוטה, מח ע"א.
^ 8 ראה: ברכות, נז ע"ב.
^ 9 ראה: יומא, כא ע"ב.
^ 10 רמב"ם, בית הבחירה, ו, הלכה יד.
^ 11 שם, הלכה טז, וראה בספר המפתח שם (מהדורת ש. פרנקל) מקורות בדברי פוסקים ראשונים ואחרונים, שדנו בשאלה, האם הייתה השראת שכינה בבית שני?
^ 12 ראה: במדבר רבה, יא, ב; זוהר, משפטים, דף קטז ע"א.
^ 13 במדבר רבה, ז, י; איכה רבה, א, נד, ועוד.
^ 14 שמות מ, לד.
^ 15 מלכים א, ח, יא.
^ 16 ראב"ד, שם, הלכה יד.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א

ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל לקורות חייו המלאים לחץ כאן.

11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק יח (6)
שיעור מס' 117
כ"ב תמוז תשפ"ג
40 דק'
בשלח
בזכות מה נקרע הים?
שיחת מוצ"ש פרשת בשלח תשפ"ב
י"ג שבט תשפ"ב
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ז (3)
שיעור מס' 92
י"ז סיון תשפ"ג
11 דק'
נתיבות עולם - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
נתיבות עולם - נתיב העבודה – סיכום פרק ט (2)
שיעור מס' 96
כ"ג סיון תשפ"ג

תרומה

תרומה
מקום שאינו מן המידה
הרב דוד דב לבנון | תשס"ו
4 דק'
תרומה
תרומה - הכיסוי העליון של המשכן, המפתח לחיים של שמחה והצלחה
הרב מאיר גולדויכט | אדר תשפ"ו
תרומה
פרשת תרומה
הרה"ג אברהם יצחק הלוי כלאב | שבט תשס"ג
תרומה
תרומה התשע"ט מדברי הרב אליהו זצוק"ל
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | אדר א' תשע"ט

תרומה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
חקת
הרהורים בעקבות הפוסט של יובל דיין
הרב יוסף נווה | תמוז תשע"ט
סעודה וברכות הנהנין
סעודת אמנים הנוסח המלא
הסידור המהיר | טבת תשפ"ד
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב אליקים לבנון
הרב יהושע שפירא
הרה"ג יעקב אריאל
הרב נחשון רבינשטיין
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרה"ג צבי שכטר
ר' יעקב כץ (כצל'ה)
הרב מרדכי גרינברג
הרב בני אלון

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו