ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- מהלך הסדר
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
מצוות הלילה: 4 כוסות, יין, מגיד
תיקנו חכמים לשתות 4 כוסות יין בליל הסדר. יש לדעת כי עיקר המצוה היא על ידי יין. אמנם היום יש גם מיץ ענבים, אך כתבו הפוסקים שראוי לקחת דוקא יין, שהוא המשמח את הלב, והוא דרך חרות. בירושלמי אומר אחד האמוראים שהיין ששתה בפסח עשה לו כאב ראש עד שבועות, ואמורא אחר אומר שעד סוכות – אף על פי כן, הן לא לקחו מיץ ענבים...
רבים מתלבטים מהו שיעור אכילת המצה. למעשה, ראוי לאכול מצה עד שבטוחים שאכלנו כזית, עד שיצא הספק מליבנו. מאידך, יש לדעת שכזית הוא כזית, מקסימום בגודל ביצה של זמנינו – כזית אינו אבטיח!
בשעת חוליו של הרב עוזי קלכהיים, ביקרו הרב אוירבך, והרב אוירבך הוציא חתיכת מצה בגודל שליש מצת מכונה ואמר לו: אל תאכל יותר מגודל זה! כיוצא בזה, שאל פעם הרב חיים שטיינר את הרב אליישיב איך מצה אחת תספיק לכל המסובים? וענה לו הרב אליישיב – לנו יש מצות יד. מדבריו נלמד כי מצת יד אמורה להספיק לכל המשפחה!
אמנם יש עוד דעות, ולכן כאמור אדם צריך לאכול עד שיהיה בטוח שאכל כזית. באפיקומן אפשר יותר להקל, כי כבר יצאנו ידי חובת המצווה מדאורייתא.
וכל זה המינימום, אבל מי שיכול ורוצה יאכל יותר, מתוך חיבובה של המצוה.
שאלת הבן החכם והתשובה
המצוה העיקרית בליל הסדר היא מצוות סיפור יציאת מצרים.
הבן החכם שואל 'מה העדות והחוקים והמשפטים אשר ציוה ה' אלוקינו אתכם'? והשאלה על כך מפורסמת, מה בין החכם לרשע שאמר 'מה העבודה הזאת לכם' ובכך הוציא את עצמו הן הכלל? מסביר ה'שם משמואל', שהדגש בשאלתו של החכם הוא במילת 'ציוה' – לשם מה יש צורך בציווי על קיום רצון ה'? מדוע שלא נקיים את המצוות מרצוננו הפנימי, כמו שקיימו האבות את כל התורה כולה אף בלי שנצטוו?
התשובה מתחילה בפסוק 'ויוציאנו ה' משם ביד חזקה'. יש להבין, לשם מה היה צורך ביד חזקה? למה ה' לא הוציא את ישראל בדרכי שלום? ועונה ה'שם משמואל' שאכן אם העם היה יוצא אחרי 410 שנה לא היה צורך באותות ומופתים. גם בלי הניסים היו ישראל מגיעים לדרגה שבה היו מרוממים את כל העולם להכרה שה' הוא האלוקים, וכמו לעתיד לבוא יבואו כל העמים ויעלו אל הר ה'. העולם כולו היה מבין שעם ישראל הוא בניו של הקב"ה ולא שייך שישארו משועבדים במצרים., ולא היה צורך בכוח גדול וביד חזקה. אולם, כיון ששקעו ישראל במ"ט שערי טומאה היה צורך להוציאם לפני הזמן, וכיון שכך היה צורך ביד חזקה, כדי להשלים את המירוק של ישראל. דומה הדבר לפרי, שכאשר הוא בשל הריהו נופל מעצמו, ללא כל קשיים, אבל אם רוצים להוציאו לפני שהוא מתבשל יש צורך בכוח כדי לנתקו.
כל זה, כאמור, הקדמה לתשובה על שאלת החכם. כיון שלא זכינו ביציאת מצרים למירוק השלם, אנו לא בדרגה בה נוכל לעבוד את ה' בשלמות בלי מצוות. בזמן הזה "גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה", כי מי שעושה מצוה מעצמו יש למעשהו ערך של מעשה אנושי, ואילו כאשר הדבר נעשה מתוך ציווי – המעשה מקבל מימד של מעשה אלוקי.
לעתיד לבוא, תהיה התבטלות מוחלטת לקב"ה, הרצון הפרטי של כל אדם יהיה מכוון לרצונו של ריבונו של עולם ללא נגיעות אישיות, ואז יהיה גדול מי שאינו מצווה ועושה. אז נחזור למצב שבו נרצה מעצמנו להניח תפילין, לשמור שבת, לאכול מצה, נחזור לרוממות של עבודת ה' על ידי האבות. זהו עומק מה שאמרו חז"ל כי מצוות בטלות לעתיד לבוא - הציווי יהיה בטל, ואת המעשה נעשה מרצוננו.
וזהו עניין 'אין מפטירין אחר הפסח אפיקומן' – אין לאכול אחרי אכילת המצה, כדי להשאיר את טעמה בפינו, כדי להשאיר את טעם הציווי האלוקי בתוכינו. אדם שיאכל אחרי אכילת המצה של המצוה דומה לאדם שסועד בבית המלך, ואחר כך אוכל בביתו עוד חטיפים – כאילו מה שהיה בשולחנו של המלך לא הספיק לו! וזאת משום שכיום יש סתירה בין קיום צו אלוקי לבין עשיית מעשה מרצוננו. לעתיד לבוא, כאשר נעשה את המצוות מעצמנו, ניתן יהיה לאכול גם אחרי אכילת המצה, והדבר לא יפגום בעבודת ה', כי כל מעשה שנעשה יהיה מכוון אל הרצון האלוקי.
כיום ניתן לומר שאורו של העתיד כבר מנצנץ. הרצון לעבוד את ה' לא מתוך כפייה בולט בדורינו במיוחד בקרב בני הנוער, המבקשים 'להתחבר' אל קיום המצוות, ולא לעשותם מתוך עול חיצוני.
אכן, שאיפה מבורכת היא זו ויש בה הרבה מניצוץ של גאולה, אך יש לזכור שעדיין אין כל נטיותינו פונות באופן טבעי אל הטוב, ולכן יחד עם החתירה לתיקון - יש בינתיים צורך בציווי. הציווי ישמור שנמשיך לעשות את המעשים הטובים גם כאשר אין בתוכינו אש קודש המעוררת אותנו לעשות זאת, והוא זה שירומם אותנו אל הדרגה האידיאלית.
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
"בזאת התורה" - איזו תורה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
לו הייתי רוטשילד
הלכות שטיפת כלים בשבת
למה ללמוד גמרא?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
הלכות קבלת שבת מוקדמת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
