ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- צו
- שבת ומועדים
- פסח
- שבת הגדול
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
"וידבר ה' אל משה לאמר דבר אל אהרון ואל בניו לאמר זאת תורת העולה היא העולה על המזבח עד הבוקר ואש המזבח תוקד בו". אמרו חכמים "מאי דכתיב זאת תורת החטאת? כל העוסק בתורת חטאת כאילו הקריב חטאת, כל העוסק בתורת אשם כאילו הקריב אשם". רמז לדבר גם בלשון הפסוק "וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל אהרון ואל בניו לאמר אדם כי יקריב" וכו' – מדוע 'אל אהרון ואל בניו לאמר'? מפני שעל ידי אמירת עניין הקרבנות הרי זה כאילו הקריבום.
ולא רק כלפי הכהנים פונים הדברים. הכהונה אינה מנותקת מעם ישראל, אלא בתוכו של כל יהודי קיים ניצוץ של כהונה, ניצוץ של קישור פנימי לקב"ה, שאליו פונה התורה בפסוקים אלו.
"זאת תורת העולה" - הצד העליון של כל אדם פונה למעלה. אדם צריך לשאוף להקריב עולה תמימה שעולה כליל לה', להתקרב אל ה' כליל בלי שיור, כך שכל הכוחות והאיברים יהיו משוייכים לעבודת ה'. ההתקרבות צריכה להיות באש של התלהבות, באש קודש, שמטהרת את הלב ומזככת אותו מכל הרהור - שכן העולה מכפרת על הרהורי הלב.
"אש תמיד תוקד על המזבח, לא תכבה": צו את נקודת הכהונה שבכל אחד, שאש האהבה הפנימית לקב"ה לא תכבה. וכמו שכתוב "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה" – אהבת ה' אינה כמו אהבה של דבר חומרי. אדם שאוהב מאוד אוכל מסוים אינו יכול לאוכלו ללא הרף, בשלב מסוים אינו חפץ בו יותר, גם אם יהיה זה המאכל הטעים ביותר, הוא יצטרך לעשות 'פסק זמן' כדי שיחזור אליו החשק, וכן בשאר תאוות אנושיות. אבל בעבודת ה' - גם מים רבים שאמורים להרוות את האש לא מכבים את האהבה, להיפך - ככל שנותנים לאש עוד ועוד פרנסה, ומבטאים יותר את האהבה, היא רק מתגברת ועולה, כי עבודת ה' היא התקשרות לאינסוף, ותמיד אפשר לעלות ולהוסיף בה.
"ואש המזבח תוקד בו" – אע"פ שאש המזבח יורדת מהשמים, מצוה להביא מן ההדיוט, כמו שכתוב "וביער עליה הכהן עצים בבוקר בבוקר". אע"פ שיש לאדם נשמה אלוקית שבוערת תמיד, מצוה להגביר את האש על ידי התבוננות בגדולת ה' וטובו, ואש זו "לא תכבה" - אסור להכניס ללב הרהורים שמכבים את אש ההתלהבות.
חכמים אומרים במקום אחד כי צורת האש במזבח היתה לפעמים של אריה, ובמקום אחר אומרים שהיתה זו דמות של כלב. אולי הדבר מרמז על דרגות שונות בקבלת הקרבן. כאשר מלך מקבל מתנה, הרי אם המתנה ניתנת מאחד מאוהביו, עם כל הלב – הוא ישים אותה על שולחנו, בתוך החדר הפנימי. אך אם המתנה ניתנת מאדם אחר, אדם שאין המלך מחבב ביותר, המלך אמנם לא יזרוק את המתנה אך גם לא ישים אותה על שולחנו, אלא הוא ישים אותה בחצר, לפני הכלבים. אמנם לכלבים שלו, אך לא לו עצמו. וכך בעניין הקרבן. כאשר הקרבן מוקרב בלב שלם ובחפץ גדול, הוא יתקבל באהבה ובשמחה, הוא יגיע למקום גבוה ופנימי, וגם באש תופיע הדמות המבטאת זאת. אך אם אדם לא בא מתוך שלמות של עבודת ה', שאין כוונתו כל כך לשם שמים, האש תראה דמות של כלב, המבטאת שהקרבן לא הגיע למקום הפנימי ביותר.
קול ה' הקורא לנו
"ויקרא אל משה" –אומר ה'דגל מחנה אפרים' שאת הקול הקורא למשה היו כולם יכולים לשמוע, אלא שהיו להם חסימות, כמו שנאמר "כי עוונותיכם מבדילים ביניכם ובין אלוקיכם". משה רבינו 'ניקה' את הסתימות, ולכן הוא יכול לשמוע את דבר ה'.
'משה' אינו רק אדם, הוא מסמל את בחינת הדעת שיש בכל אחד, וה' קורא אל משה שבכל הדורות – כלומר, אל מי שיש לו בחינת דעת, והקול יכול להגיע אליו.
כיוצא בזה הסביר הבעש"ט את דברי חכמים כי "בכל יום ויום יוצאת בת קול ומכרזת אוי להם לבריות מעלבונה של תורה". יש להבין, מה הטעם בבת קול שאף אחד אינו שומע אותה? הסביר הבעש"ט שבת קול זו נמצאת בתוכו של כל אדם! בכל יום יש לכל אדם לפחות פעם אחת - ולפעמים יותר - הרהור חיובי, המעורר אותו לעשות מעשה טוב, לעשות מצוה יותר בכוונה. אנו נקראים לא לפספס קריאה זו, הבוקעת מתוך תוכינו, מנקודת הקישור בינינו לקב"ה!
דבר ה' בוקע ומהדהד בכל העולם, בכל מקום ומכל מקום, אך רק מי שאזניו דרוכות, מי שמטהר את עצמו ומסלק את המחיצות - שומע אותו. כדברי הרבי מקוצק "היכן נמצא ה'? בכל מקום בו נותנים לו להיכנס!"
כיום, קול ה' מגיע אלינו גם דרך הגאולה. עלינו להקשיב למשק כנפי ההסטוריה האלוקית, ולשים לב שה' גואל את ארצו ואת עמו, ובכך הוא גם קורא לנו לשוב אליו. אומר הירושלמי "א"ר ירמיה בן אלעזר עתידה בת קול להיות מנצנצת באוהלי צדיקים ואומרת כל מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו, כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל". אנחנו נקראים "לפעול עם אל", להיות שותפים במהלך הגאולה.
הניסיונות של זמנינו – מנוף להגברת האמונה
אם אנחנו לא מספיק קשובים לקול ה' הממלא את המציאות, באות כל מיני 'הצעות' למיניהן כדי לעורר אותנו לדבוק בארץ ישראל.
אין לנו לפחד מאף ניסיון! אם הקב"ה מעמיד אותנו בנסיונות וקשיים, כנראה שיש לנו כוח לעמוד בהם, כנראה שהתכניות שאנו שומעים עליהן נועדו להוות מנוף להעמקה נוספת באמונה, להבנת ערכה של ארץ ישראל בקרב כל העם.
בליל הסדר הקרוב הבא עלינו לטובה נשאב כוחות של אור ואמונה, ועל ידם נתגבר על כל המעכבים והקשיים, ונזכה לגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
