ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
- מדורים
- רביבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
שאלה: כמה זמן צריך לבדוק מחמץ בית בגודל ממוצע? שמעתי שיש רבנים שבודקים את בתיהם במשך כמה שעות, האם כך צריך לעשות?
תשובה: שאלה זו תלויה בשתי סוגיות: האחת - מה אנו מחפשים בבדיקת חמץ; השנייה - האם ניקוי הבית לפסח לפני ליל י"ד מועיל לבדיקת חמץ.
לדעת רוב הפוסקים, החיפוש בליל י"ד בניסן נועד כדי למצוא חמץ בשיעור כזית, שעוברים עליו ב"לא יראה" ו"לא ימצא" ואם אוכלים אותו חייבים עליו כרת (שו"ע הרב תמו, קונ"א א'). ויש אומרים שיש לדקדק יותר בחיפוש, ולחפש אחר כל פירור של חמץ שראוי לאכילה, שיש באכילתו איסור תורה (ח"א קיט, ו).
בנוסף לכך נחלקו הפוסקים בשאלה, האם מקום שנוקה באופן יסודי לפני הפסח צריך בדיקה. יש סוברים שהואיל והניקוי לא נעשה לאור הנר, כדין בדיקת חמץ, אין סומכים עליו כלל, ועדיין צריך לבדוק את כל המקומות היטב (דרך פקודיך). ויש אומרים שניקוי יסודי מועיל יותר מבדיקת חמץ, ולאחר הניקוי נחשב אותו מקום כמקום שאין בו חמץ ואינו צריך בדיקה (שע"ת תלג, א, דע"ת תלג, ב).
למעשה בשתי המחלוקות ההלכה להקל, מפני שחובת בדיקת חמץ היא מדברי חכמים, שהרי מן התורה מי שביטל את החמץ בלבו כבר נפטר מאיסור חמץ ואינו צריך לבדוק את ביתו, וחכמים הם שחייבו בנוסף לביטול שבלב גם לבדוק את החמץ ולבערו. וכאשר ישנה מחלוקת בדברי חכמים, ידו של המיקל על העליונה.
יוצא אפוא שלהלכה הבדיקה נועדה לחפש חמץ בשיעור כזית, ומקום שנוקה היטב אינו צריך בדיקה יסודית. ומכל מקום גם לאחר ניקוי יסודי ישנה חובה לבדוק חמץ, מפני שעדיין יש לחשוש שמא בטעות לא ניקו פינה אחת שבחדר או מגירה בארון. וכן חוששים שמא אחר שגמרו לנקות נכנס לשם ילד או אדם אחר עם חמץ. ובמיוחד בסמוך למקומות שאוכלים בהם יש לחשוש שנפל שם חמץ. ולכן חובה לבדוק בליל י"ד את כל הבית מחמץ, ולהתבונן בכל פינות החדר, ולאורך הקירות, ובין הרהיטים, ולפתוח כל ארון ומגירה כדי לוודא שאכן נוקו ונשארו נקיים (למקורות והרחבה עיין בפניני הלכה הלכות פסח עמודים 44-49).
בפועל, בדיקת בית ממוצע שעבר ניקוי לפני הפסח אורכת כרבע שעה. ואם הבית לא נוקה, בדיקתו אורכת יותר זמן. ומה שהעידו על רבנים מסוימים שבדקו את ביתם במשך כמה שעות, זה מפני שהם החמירו בשתי המחלוקות שהזכרתי. אבל כאמור הלכה כמיקלים. וכן סיפרו לי בנים ונכדים של גדולי הדור, שבבית הוריהם בדיקת חמץ ארכה רבע שעה עד חצי שעה.
האם צריך לבדוק ספרים דף אחר דף
לדעת רוב הפוסקים, הסוברים שבדיקת חמץ נועדה למצוא חתיכות חמץ בשיעור כזית, ברור שאין צורך בבדיקה דקדקנית כזו בספרים, שהרי לא יתכן שבין דפי הספר מונחת חתיכת חמץ בשיעור כזית.
כל השאלה היא רק לפי דעת מיעוט הפוסקים, שסוברים שצריך לחפש בבדיקת חמץ פרורים קטנים.
יש אומרים שאכן צריך לבדוק את כל הספרים דף אחר דף, מפני שאולי בטעות נפל לתוכם פרור חמץ, ויבוא לאוכלו. וכך נהג בעל ה'חזון איש', שאת הספרים שרצה ללמוד בהם בפסח בדק דף אחר דף, ואת שאר הספרים מכר לגוי והניח לפניהם מחיצה, ועל ידי כך נפטר מהחובה לבודקם (חזו"א קטז, יח).
ויש אומרים שאחר פרורים קטנטנים כמו אלו שעלולים להימצא בתוך הספרים אין צורך לחפש, מפני שאף אם יראם בפסח אין כל כך חשש שמא ירצה לאוכלם (ע' בס' בדיקת חמץ וביעורו פ"ב א').
ולמעשה, כיוון שכבר למדנו שדין בדיקת חמץ מדרבנן, אין להחמיר לבדוק את הספרים דף אחר דף, מפני שזו חומרה יתירה ואף עלולה לגרום לביטול תורה, וכן המנהג.
אלא שצריך להיזהר שלא להעלות על שולחן האוכל בפסח את הספרים שלא נזהרו בהם מחמץ במשך השנה, שמא יש בהם פרור חמץ שעלול ליפול בפסח ולהתערב באוכל, וחמץ בפסח אינו בטל. אבל ללמוד בספרים אלו על שולחן אחר מותר. ואם יניחם על שולחן האוכל שלא בשעת הארוחה, יזהר לנקות אח"כ היטב את השולחן שלא ישאר עליו שום פרור.
ומי שנזהר כל השנה לשמור את ספריו מחמץ, וכשהוא מקרב את ספריו לשולחן האוכל הוא נזהר שלא יפלו בהם פירורי חמץ - אף לדעה המחמירה אינו צריך לבדוק בתוך הספרים, שהם נחשבים בדוקים מחמץ.
-----------------------
פורסם גם במדור "רביבים" מהעיתון "בשבע".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
