ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
א. "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" היא מצוות עשה מדאורייתא לשמור על הגוף בריא ושלם.
ב. בטיולים ישנה מצווה מיוחדת להישמר ולהיזהר, מאחר והסכנה מצויה בהם.
ג. יש לשמור גם על נפשנו, לכן אין להיכנס לכנסיות כלל.
ד. בעניין כניסה למסגד - יש מתירים להיכנס למסגד, ויש אוסרים לפי שסוברים שהאסלאם מוגדר כעבודה זרה.
חובת הזהירות בטיול
דבר מפורסם הוא שמצווה להיזהר מסכנה, כמו שכתוב "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
נחלקו הפוסקים האם המצווה היא מצוות עשה מדאורייתא או לא.
רוב הפוסקים סוברים שהחיוב לשמור על הגוף הוא חיוב דאורייתא ומקיימים בזה מצוות עשה.
מדברי הלבוש ומהרש"א משמע שאין חיוב דאורייתא לשמור על גופו אלא רק חיוב דרבנן, אמנם, גם את דבריהם אפשר לבאר באופן שאינם חולקים על שאר הפוסקים.
לכן, יש להזהר בפרט בטיול. לפי שבדרך לטיול ובטיול עצמו הסכנה מצויה1.
כניסה לכנסיות
כמו שאנו מצווים על שמירת הגוף, כך מצווים אנו על שמירת הנפש.
במשנה במסכת עבודה זרה למדנו, שאסור להיכנס לעיר שעושים בה יריד לעבודה זרה, אלא אם כן הוא רק עובר שם בדרך לעיר אחרת2.
וכך נפסק להלכה בשו"ע, וממילא פשוט שאין להיכנס לבית עבודה זרה3.
לדעת כמעט כל הראשונים והאחרונים, הנצרות נחשבת כעבודה זרה, לכן לכנסיות יש דין של בית עבודה זרה ואין להכנס אליהן כלל, לא לצורך טיול והנאה ולא לצורך אחר4.
ואף לחצר כנסיה אין להיכנס. ויש אומרים, שאסור אפילו להביט על כנסיה5.
כניסה למסגדים
לעומת האמור לעיל, במסגדים אפשר שהדין שונה מאחר וקיימת מחלוקת שקולה בין הפוסקים האם האסלאם נחשב כעבודה זרה.
יש אומרים שאין לאסלאם דין של עבודה זרה, ולשיטתם אין איסור להכנס למסגד6.
לעומת זאת יש אומרים שאף האסלאם הוא עבודה זרה, ולשיטתם אסור להיכנס למסגד כמו שאסור להיכנס לכנסיה7.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
