עיקרי ההלכות
א. "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" היא מצוות עשה מדאורייתא לשמור על הגוף בריא ושלם.
ב. בטיולים ישנה מצווה מיוחדת להישמר ולהיזהר, מאחר והסכנה מצויה בהם.
ג. יש לשמור גם על נפשנו, לכן אין להיכנס לכנסיות כלל.
ד. בעניין כניסה למסגד - יש מתירים להיכנס למסגד, ויש אוסרים לפי שסוברים שהאסלאם מוגדר כעבודה זרה.

חובת הזהירות בטיול
דבר מפורסם הוא שמצווה להיזהר מסכנה, כמו שכתוב "ונשמרתם מאד לנפשותיכם".
נחלקו הפוסקים האם המצווה היא מצוות עשה מדאורייתא או לא.
רוב הפוסקים סוברים שהחיוב לשמור על הגוף הוא חיוב דאורייתא ומקיימים בזה מצוות עשה.
מדברי הלבוש ומהרש"א משמע שאין חיוב דאורייתא לשמור על גופו אלא רק חיוב דרבנן, אמנם, גם את דבריהם אפשר לבאר באופן שאינם חולקים על שאר הפוסקים.
לכן, יש להזהר בפרט בטיול. לפי שבדרך לטיול ובטיול עצמו הסכנה מצויה1.

כניסה לכנסיות
כמו שאנו מצווים על שמירת הגוף, כך מצווים אנו על שמירת הנפש.
במשנה במסכת עבודה זרה למדנו, שאסור להיכנס לעיר שעושים בה יריד לעבודה זרה, אלא אם כן הוא רק עובר שם בדרך לעיר אחרת2.
וכך נפסק להלכה בשו"ע, וממילא פשוט שאין להיכנס לבית עבודה זרה3.
לדעת כמעט כל הראשונים והאחרונים, הנצרות נחשבת כעבודה זרה, לכן לכנסיות יש דין של בית עבודה זרה ואין להכנס אליהן כלל, לא לצורך טיול והנאה ולא לצורך אחר4.
ואף לחצר כנסיה אין להיכנס. ויש אומרים, שאסור אפילו להביט על כנסיה5.

כניסה למסגדים
לעומת האמור לעיל, במסגדים אפשר שהדין שונה מאחר וקיימת מחלוקת שקולה בין הפוסקים האם האסלאם נחשב כעבודה זרה.
יש אומרים שאין לאסלאם דין של עבודה זרה, ולשיטתם אין איסור להכנס למסגד6.
לעומת זאת יש אומרים שאף האסלאם הוא עבודה זרה, ולשיטתם אסור להיכנס למסגד כמו שאסור להיכנס לכנסיה7.