ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מעוז נריה בן הדס
זהו משל הודי עתיק, המבטא שאנשים שונים רואים את אותו דבר מזוויות שונות. רבותינו זיכרונם לברכה, קדמו וביטאו זאת באומרם, שלעתיד לבוא יעמדו כל הצדיקים במעגל (ב'מחוג') ויצביעו 'כביכול' על הקב"ה ויכריזו – "זה ה' קווינו לו", כלומר – כל צדיק פגש את ה' בדרך המיוחדת לו, וראה את המפגש עם ה' מזווית אחרת, אך כולם פגשו את ה'.
זו גם הסיבה, שבתחילת תפילת שמונה עשרה, אנו פותחים – "אלוקי אברהם, אלוקי יצחק ואלוקי יעקב", לכל אחד מהאבות אנו מצמידים 'אלוקי', כי כל אחד פגש את האלוקים בדרך משלו.
ואכן, גדולי ישראל דיברו על דרכים שונות במפגש עם ה'. דרכים שונות בעבודת ה', וגם – דרכים שונות ל'הוכחת' האלוקות. יש שדיברו על התבוננות ביפי ועושר הבריאה, ומכוחה עמידה על קיום האלוקים, "הצורה מעידה על יוצרה", הבריאה מעידה על כך שיש בורא, "מה רבו מעשיך ה'.. מלאה הארץ תפארתך".
דרך מיוחדת סלל רבי יהודה הלוי בספר 'הכוזרי'. בשעה שנשאל לאמונת היהדות, ענה – אני מאמין באלוקים המוציא את ישראל ממצריים. על תשובה זו כעס מלך הכוזר, והתפלא על שבמקום להאמין באלוקים הבורא שמיים וארץ הוא בוחר להדגיש שיסוד האמונה הוא יציאת מצריים ומעמד הר סיני.
הכוזרי מאריך בתשובתו, ובכך מברר שאמונתנו בנויה על התגלות ה' לישראל ולעולם. תשובה זו הורחבה בידי גדולי ישראל נוספים (הרמח"ל ועוד), שעמדו על כך שאלוקים מגלה עצמו לעולם דרך ההיסטוריה של עם ישראל. ה' מגלגל ומנהיג את העולם, ומי שיש לו 'עיניים', רואה את האלוקים דרך המאורעות במציאות.
יהודי שרגיל לומר - 'השגחה פרטית' על כל מקרה קטן, קל וחמר שעליו לראות את מעשה ה' במאורעות ההיסטוריים הגדולים.
השבוע חל ג' אלול, יום עלייתו לשמי מרום, של מרא דארעא דישראל, רבנו הגדול הרב קוק זיע"א. הרב קוק לקח כיסוד לתפיסתו את דברי הכוזרי והרמח"ל, והחל לחפש את דבר ה' במאורעות ההיסטוריים הגדולים. רבותיו – הנצי"ב מוולוז'ין והחפץ חיים אמרו, שההתעוררות של המוני עמך בית ישראל לשוב ולעלות לארץ ישראל היא וודאי באה מכח מעשה ה', שהרי 'קול המון כקול ש-ד-י'. והוא הרחיב והעמיק את הדברים ולימד, שוודאי מאורע מפליא כל כך, שעם מפוזר ומפורד בין כל העמים קם ומתחיל להתקבץ לאדמתו, וודאי אין זה מעשה האדם כי אם מעשה האלוקים.
אלוקים מגלגל את המציאות למקומה הנכון, ואין בכוח האדם להפריע לו במהלכו. תפקידנו רק לגלות בקול גדול ששם ה' נקרא על כל המציאות!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.













