ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- מגילת אסתר
קנה המידה העולמי לטוב ולרע, לגאות ולשפל, לעליה ולירידה של האנושיות, הוא עם ישראל. יחסי אומות העולם לעמנו, מצד אחד, והמתח הרוחני מוסרי של עם ישראל עצמו הוא המודד העולמי להתקדמות לקראת המטרה או לנסיגה ממנה.
זה העקרון עליו מושתתת תורתם של נביאי ישראל, עליו מבוסס חזון אחרית הימים של תורת ישראל לאנושות כולה.
מסכת הסטורית מאלפת ביותר המשקפת את מאבק האיתנים הנצחי בין הטוב לרע, בין עמלק הדורות לישראל, המתבטא בשנאת עולם של אומות העולם לעם עולם, ניתנת לנו במגילת אסתר, הקובעת לעצמה עליונות בין כתבי הקודש, חג מיוחד בין חגי ישראל, ומעמד נצחי בתורת ישראל. כמו שכתב רבנו הגדול הרמב"ם ז"ל: כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידים להיבטל לימות המשיח, חוץ ממגילת אסתר, והרי היא קיימת כחמישה חומשי תורה וכהלכות תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם. ואף על פי שכל זכרון הצרות יבטל, שנאמר: "כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעינו", ימי הפורים לא יבטלו, שנאמר: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".
במה צפון סוד נצחיותה של מגילה זאת? ומה חזון העתיד הגנוז בה ובימי הפורים לאחרית הימים? התשובה היא בארבעת קוי יסוד נצחיים בהשקפת עולמה של היהדות שנתגלו באופן מוחשי בחייה של האומה הישראלית בתקופה הרת עולם זו, צפונה קדושתה ועליונותה של מגילת אסתר.
ברציפות המאורעות שאירעו בזה אחר זה בתקופה זו, נתגלו תכונותיו העילאיות של ישראל, ומגילת אסתר לא ללמד לשעתה ולזמנה ועל מלכות פרס בלבד, כי אם באה ללמד על העתיד לבוא ועל פני כל העולם כולו.
היסוד הראשוני הוא שלילה מוחלטת של הגלות, כי מאורעות פורים מלמדים אותנו כי המצאו של עם ישראל בגלות אינו מהוה רק סכנה לאומית ורוחנית כעם, כי אם עצם קיומו של כל יהודי ויהודי נתון בסכנת השמד וכליון ח"ו. לא קיימים כלפיו אצל אומות העולם כל חוקי חברה אלמנטריים ביותר להבטחת חייו כפרט וככלל. גזרת התורה "ובגויים לא תרגיע", שרירה וקיימת ומבטאה את המציאות המרה של יחסו של הגוי לישראל.
יסוד שני יש ללמוד ממגילה זו את דרכי ההשגחה העליונה על עם ישראל הפועלת אמנם בהסתר פנים בחביונות המאורעות במיזוגן והתאמתן המופלאה של כל פרט לפרט אחר, וכל חוליה כשהיא מתקשרת לחוליה שאחריה, אנו מוצאים התאמה בזמן, התאמה במקום, והתאמה בצורה, כך שהם מצטרפות לשרשרת גדולה של מעללים מכוונים ומותאמים מראש, אשר בכח התאמה מופלאה זו קוראים אנו את ההצלה נס, אם כי בפירוק החלקים והחוליות משרשרת המאורעות לא מתבלט כל נס.
יסוד שלישי הצפון במאורעות ימי הפורים הוא זכרון המלחמה והשנאה הנצחית בין ישראל לעמלק אשר במקרה זה הופיע בדמות המן. המושג עמלק, משמש כמקור ההשחתה והרע בעולם, ומופיע תמיד כפרט או ככלל, ומשתזר במאורעות הדמים נגד ישראל. מלחמה זו היא סמל הניגוד בין האור לחושך, בין הטוב לרע, על כן צותה התורה לזכור ולהגביר שנאתנו למקור ושורש הרע בעולם, "כי יד על כס יה מלחמה לד' בעמלק מדור דור".
היסוד הרביעי הוא טהרת הנשק, קדושת המחנה ומטרת הכח הצבאי של ישראל, להגנה ולבטחון פרטי ולאומי של ישראל. שלוש פעמים חוזרת מגילת אסתר על ההכרזה "ובבזה לא שלחו את ידם". זהו קנה המידה לקדושת הצבא בזמן קרב ונצחון. כי לא האינטרס הפרטי עמד לפני הלוחמים כי אם הצלת העם וכבודו, ככתוב "ושאר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמוד על נפשם ונוח מאויביהם והרוג בשונאיהם, ובביזה לא שלחו את ידם".
אלה הם יסודות הנצח של עם ישראל, ובהם צפון סוד הקדושה והעליונות של מגילת אסתר וימי הפורים לעם ישראל בכלל וצבא ישראל בפרט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
