ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(סה: תחילת פרק אלו דברים עד סו: 6-)
הפסח דוחה שבת
א. המקור (משנה + ברייתא + דיון ברבע התחתון)
[הקדמה -
מניין שתמיד דוחה שבת –
- 1.למשנתנו ניתן לומר "מועדו" ("להקריב לי במועדו" – במדבר כח).
- 2.לברייתא שלא לומדת ממועדו – "עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה"].
המקור שגם פסח דוחה שבת -
- 1.משנתנו – "ויעשו בנ"י את הפסח במועדו" (במדבר ט, ב).
- 2.הלל לבני בתירא – לומדים את זה מקרבן תמיד:
A. גזירה שווה ("במועדו – במועדו").
B. קל וחומר מהתמיד שאין ענוש כרת.
הערות -
1. באמת אמר קודם את הקל וחומר, למרות שידע את הגז"ש כי אמר שלמרות שלא קיבלו מרבותיהם את הגז"ש, היו צריכים לדרוש קל וחומר מעצמם.
2. הם דחו את הקל וחומר – יש חומרות בתמיד שהוא תדיר + כליל.
ב. הבאת סכין למקדש בשבת
A. במשנה נחלקו לגבי מכשירי הקרבן שיכל לעשות לפני שבת –
רבנן – אסור (אפילו באיסורי דרבנן)
ר"א – מותר (אפילו באיסורי דאורייתא).
B. בברייתא, לפי רבנן שאסור,
שאלו בני בתירא את הלל מה לעשות אם שכח את הסכין? (טלטול מחוץ לתחום/ברה"ר)
ואמר להם בסוף כפי שהעם עשה –לשים הסכין בצמר של הכבש וכך להביאו.
בעיות עם פתרון זה:
- 1.עושה עבודה בקודשים?
(כמו שנאמר לגבי בכור "לא תעבוד בבכור שורך")
תשובה –מקדיש רק בסוף.
קשה – אסור מדרבנן להקדיש בשבת ויו"ט?
תשובה – מותר אם זה קרבן שקבוע לו זמן (גם לפי רבנן שאוסרים מכשירי קרבן).
- 2.מחמר – מנהיג בהמה עם משא עובר על "לא תעשה כל מלאכה... ובהמתך...".
- 3.תשובה – זה בשינוי ("כלאחר יד"), ואפילו שלרבנן גם מכשירין שהן דרבנן אסורים, כאן שזה שינוי גמור – מותר (כי אף אחד לא סוחב עם כבש).
(וזה היה הספק של בני בתירא, וענה להם הלל ששמעיה ואבטליון התירו).
(סו: שליש עליון)
ג. אגדתא – גאווה וכעס
א. ר"י-רב: כל המתגאה –
- 1.חכמתו מסתלקת -
באותה ברייתא הלל קנטר אותם על שלא ידעו שפסח דוחה שבת, כי לא שמשו את שמעיה ואבטליון, ומיד אחרי זה שאלוהו לגבי הבאת הסכין ושכח מה למד משמעיה ואבטליון. - 2.נבואתו מסתלקת –
שופטים ה,ז – "בימי שמגר בן ענת... חדלו ארחות... עד שקמתי אם בישראל",
ובפסוק יב – "עורי עורי דבורה, עורי עורי דברי שיר" – נסתלקה ממנה שכינה והתפללה לה' שתשוב.
ב. ר"ל – כל הכועס -
- 1.חכמת מסתלקת -
משה כעס על החיילים שבאו ממלחמת מדין שהחיו את הנקבות, ואז שכח את דיני הכשרת כלי מדין ולכן אלעזר הכהן לימדם (הוא למדם ממשה לפני שמשה שכחם). - 2.נבואתו מסתלקת –
ג. אגב, רבי מני ב"פ – כל הכועס מורידין אותו מגדולתו,
(שמ"א ט"ז) כשבא שמואל למשוח אחד מבני ישי למלך, כתוב על אליאב – "כי מאסתיהו" – משמע שמראש היה ראוי,
ולמה נמאס ממלוכה - כי נטה לכעס, כמו שרואים בפרק הבא שכעס על דוד שבא למלחמת גלית.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












