ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פסחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(סה: תחילת פרק אלו דברים עד סו: 6-)
הפסח דוחה שבת
א. המקור (משנה + ברייתא + דיון ברבע התחתון)
[הקדמה -
מניין שתמיד דוחה שבת –
- 1.למשנתנו ניתן לומר "מועדו" ("להקריב לי במועדו" – במדבר כח).
- 2.לברייתא שלא לומדת ממועדו – "עולת שבת בשבתו על עולת התמיד ונסכה"].
המקור שגם פסח דוחה שבת -
- 1.משנתנו – "ויעשו בנ"י את הפסח במועדו" (במדבר ט, ב).
- 2.הלל לבני בתירא – לומדים את זה מקרבן תמיד:
A. גזירה שווה ("במועדו – במועדו").
B. קל וחומר מהתמיד שאין ענוש כרת.
הערות -
1. באמת אמר קודם את הקל וחומר, למרות שידע את הגז"ש כי אמר שלמרות שלא קיבלו מרבותיהם את הגז"ש, היו צריכים לדרוש קל וחומר מעצמם.
2. הם דחו את הקל וחומר – יש חומרות בתמיד שהוא תדיר + כליל.
ב. הבאת סכין למקדש בשבת
A. במשנה נחלקו לגבי מכשירי הקרבן שיכל לעשות לפני שבת –
רבנן – אסור (אפילו באיסורי דרבנן)
ר"א – מותר (אפילו באיסורי דאורייתא).
B. בברייתא, לפי רבנן שאסור,
שאלו בני בתירא את הלל מה לעשות אם שכח את הסכין? (טלטול מחוץ לתחום/ברה"ר)
ואמר להם בסוף כפי שהעם עשה –לשים הסכין בצמר של הכבש וכך להביאו.
בעיות עם פתרון זה:
- 1.עושה עבודה בקודשים?
(כמו שנאמר לגבי בכור "לא תעבוד בבכור שורך")
תשובה –מקדיש רק בסוף.
קשה – אסור מדרבנן להקדיש בשבת ויו"ט?
תשובה – מותר אם זה קרבן שקבוע לו זמן (גם לפי רבנן שאוסרים מכשירי קרבן).
- 2.מחמר – מנהיג בהמה עם משא עובר על "לא תעשה כל מלאכה... ובהמתך...".
- 3.תשובה – זה בשינוי ("כלאחר יד"), ואפילו שלרבנן גם מכשירין שהן דרבנן אסורים, כאן שזה שינוי גמור – מותר (כי אף אחד לא סוחב עם כבש).
(וזה היה הספק של בני בתירא, וענה להם הלל ששמעיה ואבטליון התירו).
(סו: שליש עליון)
ג. אגדתא – גאווה וכעס
א. ר"י-רב: כל המתגאה –
- 1.חכמתו מסתלקת -
באותה ברייתא הלל קנטר אותם על שלא ידעו שפסח דוחה שבת, כי לא שמשו את שמעיה ואבטליון, ומיד אחרי זה שאלוהו לגבי הבאת הסכין ושכח מה למד משמעיה ואבטליון. - 2.נבואתו מסתלקת –
שופטים ה,ז – "בימי שמגר בן ענת... חדלו ארחות... עד שקמתי אם בישראל",
ובפסוק יב – "עורי עורי דבורה, עורי עורי דברי שיר" – נסתלקה ממנה שכינה והתפללה לה' שתשוב.
ב. ר"ל – כל הכועס -
- 1.חכמת מסתלקת -
משה כעס על החיילים שבאו ממלחמת מדין שהחיו את הנקבות, ואז שכח את דיני הכשרת כלי מדין ולכן אלעזר הכהן לימדם (הוא למדם ממשה לפני שמשה שכחם). - 2.נבואתו מסתלקת –
ג. אגב, רבי מני ב"פ – כל הכועס מורידין אותו מגדולתו,
(שמ"א ט"ז) כשבא שמואל למשוח אחד מבני ישי למלך, כתוב על אליאב – "כי מאסתיהו" – משמע שמראש היה ראוי,
ולמה נמאס ממלוכה - כי נטה לכעס, כמו שרואים בפרק הבא שכעס על דוד שבא למלחמת גלית.
שיעור דף יומי בקיצור - באדיבות הדף היומי של אתר סיני

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










