ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- שבת ומועדים
- סוכות
- הסוכה והלכותיה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
כל מה שאדם רגיל לעשות דווקא בבית, חובה בחג הסוכות לעשותו בסוכה. לפיכך, חובה לקיים את סעודות הקבע והשינה בסוכה, שעיקר תפקידו של הבית להיות מקום לסעודות ושינה. לעומת זאת, דברים שלפעמים אדם עושה בבית ולפעמים בחוץ כמו אכילת ארעי, לימוד תורה, קריאת ספר ושיחת חברים, מצווה אמנם לעשות גם אותם בסוכה, אבל אדם שלא ירצה לעשותם בסוכה – אף על פי שהשתמט מקיום המצווה, אין בידו עוון. שכן מצוות הישיבה בסוכה היא לדור בה כפי שרגיל אדם לדור בביתו, ודברים שאנשים רגילים לעשותם לפעמים מחוץ לבית, גם בסוכות אפשר לעשותם מחוץ לסוכה (שו"ע תרלט, א-ב).
ודברים שרגילים לעשותם תמיד מחוץ לבית, כמו תפילה במניין ושיעורי תורה, אפשר לקיימם לכתחילה בבית הכנסת ובבית המדרש, ואין צורך להתאמץ לקיימם בסוכה.
לימוד תורה בסוכה
ככלל אמרו חכמים שמצווה ללמוד לימוד קל בסוכה, ואילו לימוד עיוני ומייגע עדיף ללמוד בבית או בבית המדרש, ששם קל יותר להתרכז (סוכה כח, ב; שו"ע תרלט, ד). מי שמתקשה להתרכז בסוכה מפני החום או הרעש, גם לימוד קל עדיף שילמד בחדר הנוח ביותר, שכן לימוד אינו מהדברים שנעשים דווקא בבית. וכן הלומד ונצרך לספרים רבים שיש טורח להביאם לסוכה, יכול ללמוד לכתחילה בבית המדרש או בחדר הספרים שלו.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
401 - המפתח לחינוך הנוער
402 - בסוכה ומחוצה לה
403 - גילוי מלכות ה' בארץ ישראל
טען עוד
נשים בסוכה
נשים פטורות מחובת הסוכה, שהואיל ומצוות הסוכה היא מצוות עשה שהזמן גרמה, נשים פטורות ממנה. ומכל מקום המצווה שייכת גם לנשים, שכל אימת שיאכלו וישנו וישבו בסוכה - יקיימו מצווה. למנהג אשכנז וכן למנהג חלק מיוצאות ספרד אף יברכו הנשים כמו הגברים "לישב בסוכה". ולמנהג רוב יוצאות ספרד, כיוון שאינן חייבות לשבת בסוכה לא יברכו על ישיבתה (שו"ע תקפט, ו; פניני הלכה תפילת נשים ב, ח, 9).
כבוד הסוכה
אף שצריך אדם לנהוג בסוכתו כדרך שהוא נוהג בביתו, מכל מקום הבדל יש בין הבית לסוכה, שבבית עושים את כל המלאכות, גם המכובדות וגם שאינן מכובדות. אבל בסוכה, משום כבודה, אין לעשות מלאכות שאינן מכובדות, אלא צריך לנהוג בסוכה כדרך שאנשים רגילים לנהוג בחדר הנאה והמכובד שבביתם. על כן אין להניח בסוכה כלים שאינם מכובדים, כגון דלי וגיגית, וכל דבר שאין רגילים להניח בחדר הנאה שבבית. ואין לשטוף את הכלים בסוכה, ואין להחליף חיתולים לתינוק בסוכה (סוכה כח, ב; שו"ע תרלט, א; ערוה"ש ד).
פינוי הכלים המלוכלכים מהסוכה
אסור להניח בסוכה פח לשיירי אוכל, אבל מותר להניח פח לניירות וכדומה, כשם שרגילים להניח גם בחדרים מכובדים. לאחר סיום האכילה, צריך לפנות בהקדם את כלי האוכל, הצלחות והסכו"ם, מפני שאין כבוד לסוכה שכלי האוכל המלוכלכים יישארו בה. אבל את כוסות השתייה אפשר להשאיר בסוכה, מפני שאין בהם כל כך לכלוך, ולפעמים רוצים לשתות בהם עוד. במקום שרגילים להביא את הסירים לשולחן, מותר להביאם גם לשולחן שבסוכה. ובמקום שהבאתם נחשבת לא מכובדת, אין להביאם לסוכה (סוכה כט, א, שו"ע תרלט, א, מ"ב ג-ו).
יש אומרים שאם לא פינו מיד לאחר הסעודה את הצלחות והסכו"ם המלוכלכים, הסוכה פסולה למצווה, והנכנס אליה לא יברך "לישב בסוכה" (רבנו מנוח וראב"ד). ואף שאין הלכה כמותם (ר"ת, רמב"ן ור"ן), מכל מקום אפשר ללמוד מכך עד כמה צריך להיזהר בכבוד הסוכה.
שיחת חול בסוכה
אין גנאי בכך שישוחח אדם בדברי חול בסוכה. לפיכך הרוצה לשוחח עם חברו פנים אל פנים או בטלפון, טוב שישוחח בסוכה כדרך שהוא נוהג בביתו, שכל אימת שהוא נמצא בסוכה יש לו מצווה (שו"ע תרלט, א). וכן הרוצים לשחק שחמט או מונופול וכיוצא בזה, טוב שישחקו בסוכה (עי' מהרי"ו קצא, ד"מ תרלט, א). ויש מהדרים להרבות בישיבה בסוכה, וגם מהדרים שלא לעסוק בסוכה בדברי חול (של"ה, כה"ח תרלט, ה-ו, ועי' מ"ב ב). ומכל מקום, גם מי שרוצה לעסוק בדברי חול, מוטב שיעשה זאת בסוכה ויקיים בזה מצווה מאשר שייצא מן הסוכה כדי לא לעסוק בה בדברי חול.
חיילים בסוכות
שאלה: האם חיילים שעוסקים בשמירה ובביטחון שוטף ואין להם זמן פנוי, חייבים על חשבון שעות השינה המצומצמות שלהם (שש שעות ביממה) לבנות לעצמם סוכה, דבר שעלול לקחת מספר שעות?
תשובה: החיילים נחשבים כעוסקים במצווה, ועל כן אינם צריכים לטרוח לבנות לעצמם סוכה על חשבון שעות השינה, שהתמעטותן תשפיע במישרין על ערנותם בשמירות. אמנם המפקדים, שצריכים לדאוג לרווחתם של החיילים, מוטל עליהם לדאוג להקמת סוכה נוחה כדי שהחיילים יוכלו לאכול בה, וכאשר אין בכך חשש ביטחוני - אף לישון בה.
חולה פטור מהסוכה
מי שישיבת הסוכה גורמת לו צער, פטור מהסוכה. ובכלל זה גם חולה, שהישיבה בסוכה קשה לו - פטור מהסוכה. וגם חולה שאין בו סכנה, כגון מי שחש בראשו, בכלל היתר זה, ובתנאי שהישיבה בבית תקל מצערו (סוכה כו, א; שו"ע תרמ, ג).
דין הגורם לעצמו להיות חולה בסוכות
מי שהוכרח לקיים בחג הסוכות טיפול רפואי שלאחריו יסבול עד שייחשב כמצטער - בכל משך הזמן שצערו נמשך הוא פטור מהסוכה. אבל אם ניתן לבצע את הטיפול לפני סוכות או לאחריו, ובכל זאת החליט לבצעו בסוכות, למרות שבפועל הוא מצטער - חובה עליו לשבת בסוכה. שהואיל ובלא כורח הכניס את עצמו למצב של מצטער, אינו נפטר בכך מהסוכה (אור זרוע, הגה"א, רמ"א תרמ, ג).
המטיילים חייבים בסוכה
הרוצים לצאת עם משפחתם לטיול, צריכים לתכנן את הטיול באופן כזה שיאכלו את ארוחתם בסוכה. ואם החליטו לצאת למקום שאין בו סוכה, עליהם להקפיד שלא לאכול במשך הטיול ארוחת קבע, אלא יסתפקו בפירות וירקות ומעט מזונות.
ואמנם יש סוברים שמותר ליוצא לטיול לאכול ארוחת קבע מחוץ לסוכה, שכשם שבכל השנה מי שיוצא לטיול אינו מקפיד לאכול בתוך בית מקורה, כך גם בסוכות מי שמחליט לצאת לטיול אינו צריך להקפיד לאכול בסוכה. אולם נראה למעשה שאין להקל בזה, מפני שרק מי שנאלץ לצאת לדרכו פטור מן הסוכה. אבל המחליט לצאת לטיול כדי ליהנות, מחליט בזה לבטל את עצמו מהמצווה ללא סיבה הכרחית, ולכן רק אם יקפיד לאכול ארוחות קבע בסוכה יהיה רשאי לצאת לטיול (אג"מ או"ח ג, צג; יחו"ד ג, מז; רשז"א; אהלה של תורה ב, צג).
טיולים ולימוד תורה בחול המועד
ככלל, נכון להקפיד שלא לאבד את הימים הקדושים של חול המועד על טיולים, כי החגים ניתנו לישראל כדי שיעסקו בהם בתורה מתוך שמחה. שבכל ימות החול אדם טרוד במלאכתו, וקשה לו להתרכז בלימוד התורה. וכך מובא בירושלמי (מו"ק פ"ב ה"ג): "אמר ר' אבא בר ממל: אילו היה מי שיימנה עמי, התרתי שיהיו עושין מלאכה בחולו של מועד! כלום אסור לעשות מלאכה אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ויגעים בתורה, ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזים".
וכאשר אדם מקדיש את המועדים להנאת עצמו, אומר עליו הקב"ה: אלה אינם מועדיי אלא מועדיכם, ועליהם נאמר: "חודשיכם ומועדיכם שנאה נפשי, היו עלי לטורח, נלאיתי נשוא" (ישעיהו א, יד). אבל המקדישים את המועדים לתורה, לתפילה ולסעודות של מצווה, הם אהובים וחביבים לפניו יתברך (של"ה מסכת סוכה נר מצוה לא).
ויש נסיעות שיש בהן מצווה, כגון מי שהולך להקביל פני רבו שאינו רגיל לפגוש אותו בכל חודש. וכן מי שנוסע לירושלים להסתופף בחצרותיה, להתקרב להר הבית ולהתפלל ליד הכותל המערבי, שזו מעין מצוות עלייה לרגל. והיוצאים לנסיעות כאלה שיש בהן מצווה, אם יקשה עליהם למצוא סוכה לאכול בה, רשאים לאכול אכילת קבע מחוץ לסוכה.
ניקוי כתם מותר בחול המועד
מותר להסיר כתם על ידי מים וחומרי ניקוי בחול המועד, מפני שניקוי כתם אינו בכלל הגזירה שלא לכבס בגדים בחול המועד. אמנם כל זמן שעוד נותר בגד נקי, עדיף ללבוש אותו מאשר לנקות את הכתם. ואם יש יתרון בבגד שהוכתם, מותר לנקותו כדי להמשיך ללובשו בחול המועד או בחג.
פרגולה
שאלה: פרגולה היא מבנה עץ קבוע שמקימים בחצרות ובגינות כדי ליצור מקום מוצל לשבת תחתיו. השאלה, האם עצי הפרגולה הקבועים יכולים להיחשב סכך כשר?
תשובה: יש מתירים וסוברים שהואיל והפרגולה לא נועדה לדירה, וגם אינה ראויה לדירה, שהרי הגשם חודר דרכה, לפיכך עצי הפרגולה כשרים לסכך. אלא שנכון להוסיף לכבוד החג מעט סכך, כדי שהפרגולה לא תיחשב סוכה ישנה. ואם חמתה של הפרגולה מרובה מצילתה, צריך להוסיף עוד סכך עד שצילתה תהיה מרובה מחמתה (הרב רבינוביץ', שיח נחום לט; הרב פרופ' הרשקוביץ תחומין יט; וכן התיר בדיעבד הרב אריאל באהלה של תורה ב, פה).
לעומתם יש מחמירים וסוברים, שהואיל ומבנה הפרגולה חזק וקבוע, דין עצי הפרגולה כדין עצים שקבועים בגג הבית, שהם פסולים לסכך מהתורה. שכן היסוד העיקרי בסכך הסוכה שהוא צריך להיות ארעי, ופרגולה היא מבנה של קבע (הרב אליהו זצ"ל, הרב אלישיב זצ"ל, ועוד).
ונראה על פי הסברה שצריך להחמיר כדעה זו. בנוסף לכך, כיוון שמדובר בספק הנוגע לדין תורה - צריך להחמיר.
לפיכך, אם רוב שטח גג הפרגולה מקורה בקרשים קבועים, יש למעט את הקרשים הקבועים, עד שרוב שטח הגג יהיה פתוח, ותהיה חמתו מרובה מצילתו. ויניחו על כל שטח הגג סכך כשר, באופן שגם ללא העצים המחוברים בפרגולה, צילתו של הסכך הכשר תהיה מרובה מחמתו, ועל ידי כך תהיה הסוכה כשרה.
מתוך העיתון בשבע
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רמב"ם וכוזרי
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה משווים את העצים לצדיקים?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
