בית המדרש

  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • כי תבוא
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש להצלחת

עם ישראל

כי תבוא תשע"ג

undefined

הרב דב בערל וויין

תשע"ג
2 דק' קריאה
פרשת השבוע מתארת שני מצבים שונים מאוד בחיים היהודיים, מצבים שהיו קיימים לכל אורך ההיסטוריה שלנו כעם. מצב אחד הוא כאשר אנחנו שוכנים בארצנו, ארץ-ישראל ושולטים בה. ברור שזאת הכוונה בדברי הפתיחה של הפרשה - "והיה כי תבוא" - כאשר תגיעו לארצכם. גם המצב השני, הקשה הרבה יותר, מוזכר בפרשת השבוע בתיאור מר ומפורט של גורלו של העם היהודי בגולה, כשהוא מפוזר בין עמים עוינים וסובל משנאה ואלימות.
באלפי שנות הסיפור היהודי, היינו בגלות הרבה יותר ממה שהיינו בבית, בארץ-ישראל. יש משמעות לכך שסיפור הצרות והרדיפות בגלות עם ישראל מארצו תופס יותר מקום (ואולי גם מעורר יותר תשומת לב) בפרשה מהחלק שעוסק במצב שבו אנחנו שוכנים לבטח בארצנו.
ארץ-ישראל מגיעה עם מצוות מיוחדות לה, כפי שמתואר בפרשה. למשל, סוגי המעשרות השונים, מצוות ביכורים ועוד. בתיאור הגלות מוזכרות בעיות של הכחדה דמוגרפית, פחד ומתח מתמשכים ומצב קבוע של חוסר ודאות. במילות הפרשה עצמה, התנאים בגלות יכולים לדחוף אנשים לטירוף דעת ולייאוש.
עם זאת, התוצאה המוזרה והכמעט בלתי נתפסת הייתה שהעם היהודי שרד, הצליח ליצור ולעתים אפילו לשגשג דווקא תנאים הקשים של הגלות, ואילו העבר שלנו כישות לאומית שחיה בארצה הוא הרבה יותר בעייתי. היהודים הם עם מיוחד, אך ההתנהגות שלנו היא לעתים מוזרה ומזיקה. נראה שאנחנו מתקשים להתמודד עם הצלחה ויציבות.
בחסדי האל אנחנו שוב בארצנו, אחרי שראינו את דברי הפרשה, כשכל מוראותיה כבר התגשמו, פשוטו כמשמעו, לפני שבעים שנה. למרות הכול הצלחנו להשיב לנו את הריבונות הלאומית, להקים כאן מדינה נפלאה וחברה מרתקת, וכעת אנחנו מתמודדים עם אתגרים גדולים באשר להמשך עתידנו כאן בארץ-ישראל.
נעשה בחוכמה אם נזכור מדוע נכשלנו בעבר, בבניית האומה שלנו ומדוע, באופן פרדוקסלי, השגנו הצלחה גדולה יותר בגלות, בנסיבות קשות. הסטייה מדרך התורה והמסורת תמיד פגעה בנו. לאמץ לחיקנו תרבויות וזרות, תפיסות נחשבות או אופנות חולפות - לא זאת הדרך להגשים את ייעודנו ותכליתנו כאומה.
הניסיון ההיסטורי שלנו, גם בארץ-ישראל וגם בגלות, לימד אותנו את הלקח הברור הזה. יהיה זה מעשה של איוולת אדירה לחזור על המשגים האלה שוב.
כשאנחנו באים אל הארץ, באים אתנו גם אתגרים של חיים בקדושה וקשר עם הבורא. המאמצים שלנו צריכים להתרכז בחיזוק הקשר הזה ובהרחבתו. אולי נעשה בחוכמה אם נשפוך את מי האמבטיה של הגלות עכשיו, לאחר שחזרנו הביתה, אך אנחנו מוכרחים לשמור על התינוק, על התורה וערכיה, על מה שהחזיר אותנו הביתה, אל הארץ שהקב"ה הבטיח לנו.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il