ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. למי רומזים ומתכוונים
המשפטים הבאים:
א- דרכם יוצא עשן בימינו,
ובעדם יורד הגשם בפרשתנו.
ב- לא אוסיף לקלל את האדם
נאמר למקלל את בנו הקטן.
ג- גדול השלום בדור הפלגה
ושנואה המחלוקת בדור ההשחתה (רש"י).
ד- מילה הנקראת הפוך בספור העורב
רומזת לנביא שאף לו סיפור עם עורב.
ה- בטוב לשני החלה הרעה
הנמשכת שנה ועוד עשרה.
ב. כתב חידה:
על בניית עיר גדולה מסופר בפרשה,
אליה כעבור שנים רבות,
נביא נשלח, אך נמלט.
עונשו במים, ולאחר הצלתו
נשלח שנית והולך למשימתו.
אף בפרשתנו לאחר הצלה ממים,
נשלח מי ששמו כשם הנביא,
אך גם הוא שב – פעמיים,
ורק בשלישית נשלח והולך… ולא שב.
מי הנשלחים לאחר הצלתם,
לאן, ומה בדיוק משימתם?
ג. אחד משבעת המינים מוזכר בפרשה,
על מטע ממין נוסף מסופר בהרחבה.
השלישי ברש"י נזכר ועל שמו תקופה,
והרביעי אף הוא ברש"י, בעונה סמוכה.
ד. שני אחים נשאו שתי אחיות.
לבן מהזוג הראשון תאומים
מנכדתו של הזוג השני.
מי האחים ומי התאומים?
כדי למצוא את התשובה
יעויין בפרשת וירא בסופה,
וברש"י אצלנו בסוף הפרשה.
ה. שתי בניות בפרשתנו:
האחת - בנייה לעלות לשמיים,
ורעותה - להעלות לשמיים.
שתי הבניות לתגובת ה' זוכות:
האחת - גורמת לפזור ותפוצה לדורות,
ורעותה מבטיחה סדר ששוב לא ישבות.
ו. כאדם כן גם נח באכילתו הוגבל,
אך מגוון תפריטו הורחב והוגדל.
האם גלוי לך וידוע
מה הותר לנח ומדוע?
ז. בפרשתנו – ציפוי בעל ריח רע
המסייע להצלה ממוות בטביעה.
בשאר התורה
אין ריחו רע,
אך בפרשות משפטים ובכי-תשא
שוב בכוחו להציל ממיתה ומגפה קשה.
אך לא תמיד מתקבל הוא כהצלה.
זאת פעמיים בפרשת מסעי התגלה.
ח. הקב"ה מעניש לא רק בני אדם חוטאים,
אלא גם בעלי חיים הינם בני עונשין.
כבר למדנו זאת בפרשה שעברה,
והדבר חוזר ומודגש אצלנו בסדרה.
על מה ולמה החיות נענשות?
ברש"י (בסוף פרשת בראשית) שתי גישות.
ועוד במפורש מצינו אזהרה,
שלבעלי חיים בתוקף נאמרה.
על פגיעה חמורה ידרשו ויתבעו,
ובמלוא חומר הדין ענוש יענשו.
ובכן מהם החטאים,
שעליהם אף בעלי-חיים נענשים?
אגב, האם גם הדגים
הינם בין הנכחדים?
תשובות
א. א- 'נבקעו על מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו'.
ב- ה' הבטיח שלא יקלל שוב את האדם (ט', כ"א), נח קילל את בנו הקטן חם.
ג- 'וכי אין זו קשה של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו, ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו מן העולם? אלא שבדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו (-דור הפלגה) היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם... למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום' (רש"י י"א, ט').
ד- 'עד יבשת המים מעל הארץ' – "יבשת" אותיות "תשבי", רמז לאליהו הנביא שהעורבים הביאו לו לחם ובשר (מלכים א' י"ז). ע"פ פירוש בעל הטורים.
ה- המבול התחיל בי"ז (גימטריה טו"ב) לחודש השני, ונסתיים לאחר שנה ביבושת הארץ בכ"ז לחודש השני.
ב. 'מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה... היא העיר הגדולה' (י', י"א-י"ב). יונה הנביא נשלח להחזיר את אנשי נינוה בתשובה, אך בורח משליחותו ונבלע ע"י דג, לאחר מכן הולך לנינוה וקורא לאנשי העיר לשוב בתשובה. לאחר המבול נח שולח את היונה 'לראות הקלו המים'.
ג. 'והנה עלה זית טרף בפיה', 'ויחל נח איש האדמה ויטע כרם', 'חורף- עת זרע שעורים... קיץ- הוא זמן לקיטת תאנים...' (רש"י ט', כ"ב).
ד. אברהם ואחיו נחור התחתנו עם שרה (יסכה) ומלכה, בנותיו של אחיהם הרן. יצחק בנו של אברהם התחתן עם רבקה בת בתואל בן הרן, ולהם נולדו תאומים- יעקב ועשיו.
ה. 'ויבן נח מזבח לה'', 'הבה נבנה לנו עיר'.
ו. לאדם וחוה הותר לאכול רק מן הצומח ולא מן החי (ב', כ"ט). לנח הותר לאכול גם מן החי ונאסר אבר מן החי (ט', ג'-ד').
ז. 'וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר'.
בפרשת משפטים נאמר- 'ואם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו' (שמות כ"א, ל'), ובפרשת כי תשא נאמר- 'ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם' (ל', י"ב). בפרשת מסעי נאמר- 'ולא תקחו כופר לנפש רוצח... ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו' (במדבר ל"ו, ל"א-ל"ב).
ח. בעלי החיים מתו במבול. רש"י- 'אף הם השחיתו את דרכם, דבר אחר- הכל נברא שביל האדם וכיון שהוא כלה מה צורך באלו'. החיות הוזהרו שלא להרוג בני אדם 'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו' (ט', ה'). הדגים לא מתו במבול (רש"י ח', כ"ב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
