ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
החידות נכתבו ע"י הרב זאב וייטמן שליט"א בהיותו רב קיבוץ כפר עציון, בשנת ה'תשד"מ.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
התשובות נכתבו ע"י צוות אתר ישיבה.
א. למי רומזים ומתכוונים
המשפטים הבאים:
א- דרכם יוצא עשן בימינו,
ובעדם יורד הגשם בפרשתנו.
ב- לא אוסיף לקלל את האדם
נאמר למקלל את בנו הקטן.
ג- גדול השלום בדור הפלגה
ושנואה המחלוקת בדור ההשחתה (רש"י).
ד- מילה הנקראת הפוך בספור העורב
רומזת לנביא שאף לו סיפור עם עורב.
ה- בטוב לשני החלה הרעה
הנמשכת שנה ועוד עשרה.
ב. כתב חידה:
על בניית עיר גדולה מסופר בפרשה,
אליה כעבור שנים רבות,
נביא נשלח, אך נמלט.
עונשו במים, ולאחר הצלתו
נשלח שנית והולך למשימתו.
אף בפרשתנו לאחר הצלה ממים,
נשלח מי ששמו כשם הנביא,
אך גם הוא שב – פעמיים,
ורק בשלישית נשלח והולך… ולא שב.
מי הנשלחים לאחר הצלתם,
לאן, ומה בדיוק משימתם?
ג. אחד משבעת המינים מוזכר בפרשה,
על מטע ממין נוסף מסופר בהרחבה.
השלישי ברש"י נזכר ועל שמו תקופה,
והרביעי אף הוא ברש"י, בעונה סמוכה.
ד. שני אחים נשאו שתי אחיות.
לבן מהזוג הראשון תאומים
מנכדתו של הזוג השני.
מי האחים ומי התאומים?
כדי למצוא את התשובה
יעויין בפרשת וירא בסופה,
וברש"י אצלנו בסוף הפרשה.
ה. שתי בניות בפרשתנו:
האחת - בנייה לעלות לשמיים,
ורעותה - להעלות לשמיים.
שתי הבניות לתגובת ה' זוכות:
האחת - גורמת לפזור ותפוצה לדורות,
ורעותה מבטיחה סדר ששוב לא ישבות.
ו. כאדם כן גם נח באכילתו הוגבל,
אך מגוון תפריטו הורחב והוגדל.
האם גלוי לך וידוע
מה הותר לנח ומדוע?
ז. בפרשתנו – ציפוי בעל ריח רע
המסייע להצלה ממוות בטביעה.
בשאר התורה
אין ריחו רע,
אך בפרשות משפטים ובכי-תשא
שוב בכוחו להציל ממיתה ומגפה קשה.
אך לא תמיד מתקבל הוא כהצלה.
זאת פעמיים בפרשת מסעי התגלה.
ח. הקב"ה מעניש לא רק בני אדם חוטאים,
אלא גם בעלי חיים הינם בני עונשין.
כבר למדנו זאת בפרשה שעברה,
והדבר חוזר ומודגש אצלנו בסדרה.
על מה ולמה החיות נענשות?
ברש"י (בסוף פרשת בראשית) שתי גישות.
ועוד במפורש מצינו אזהרה,
שלבעלי חיים בתוקף נאמרה.
על פגיעה חמורה ידרשו ויתבעו,
ובמלוא חומר הדין ענוש יענשו.
ובכן מהם החטאים,
שעליהם אף בעלי-חיים נענשים?
אגב, האם גם הדגים
הינם בין הנכחדים?
תשובות
א. א- 'נבקעו על מעינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו'.
ב- ה' הבטיח שלא יקלל שוב את האדם (ט', כ"א), נח קילל את בנו הקטן חם.
ג- 'וכי אין זו קשה של דור המבול או של דור הפלגה, אלו לא פשטו יד בעיקר ואלו פשטו יד בעיקר להלחם בו, ואלו נשטפו ואלו לא נאבדו מן העולם? אלא שבדור המבול היו גזלנים והייתה מריבה ביניהם לכך נאבדו, ואלו (-דור הפלגה) היו נוהגים אהבה ורעות ביניהם... למדת ששנאוי המחלוקת וגדול השלום' (רש"י י"א, ט').
ד- 'עד יבשת המים מעל הארץ' – "יבשת" אותיות "תשבי", רמז לאליהו הנביא שהעורבים הביאו לו לחם ובשר (מלכים א' י"ז). ע"פ פירוש בעל הטורים.
ה- המבול התחיל בי"ז (גימטריה טו"ב) לחודש השני, ונסתיים לאחר שנה ביבושת הארץ בכ"ז לחודש השני.
ב. 'מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את נינוה... היא העיר הגדולה' (י', י"א-י"ב). יונה הנביא נשלח להחזיר את אנשי נינוה בתשובה, אך בורח משליחותו ונבלע ע"י דג, לאחר מכן הולך לנינוה וקורא לאנשי העיר לשוב בתשובה. לאחר המבול נח שולח את היונה 'לראות הקלו המים'.
ג. 'והנה עלה זית טרף בפיה', 'ויחל נח איש האדמה ויטע כרם', 'חורף- עת זרע שעורים... קיץ- הוא זמן לקיטת תאנים...' (רש"י ט', כ"ב).
ד. אברהם ואחיו נחור התחתנו עם שרה (יסכה) ומלכה, בנותיו של אחיהם הרן. יצחק בנו של אברהם התחתן עם רבקה בת בתואל בן הרן, ולהם נולדו תאומים- יעקב ועשיו.
ה. 'ויבן נח מזבח לה'', 'הבה נבנה לנו עיר'.
ו. לאדם וחוה הותר לאכול רק מן הצומח ולא מן החי (ב', כ"ט). לנח הותר לאכול גם מן החי ונאסר אבר מן החי (ט', ג'-ד').
ז. 'וכפרת אותה מבית ומחוץ בכופר'.
בפרשת משפטים נאמר- 'ואם כופר יושת עליו ונתן פדיון נפשו' (שמות כ"א, ל'), ובפרשת כי תשא נאמר- 'ונתנו איש כופר נפשו לה' בפקוד אותם' (ל', י"ב). בפרשת מסעי נאמר- 'ולא תקחו כופר לנפש רוצח... ולא תקחו כופר לנוס אל עיר מקלטו' (במדבר ל"ו, ל"א-ל"ב).
ח. בעלי החיים מתו במבול. רש"י- 'אף הם השחיתו את דרכם, דבר אחר- הכל נברא שביל האדם וכיון שהוא כלה מה צורך באלו'. החיות הוזהרו שלא להרוג בני אדם 'ואך את דמכם לנפשותיכם אדרוש, מיד כל חיה אדרשנו' (ט', ה'). הדגים לא מתו במבול (רש"י ח', כ"ב).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.














