ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
דריש ר' עקיבא, איש ואשה, זכו שכינה ביניהן, לא זכו אש אוכלתן. פירש רש"י, שכינה ביניהן, שהרי חלק את שמו ושיכנו ביניהן, יוד באיש והי באשה. לא זכו אש אוכלתן שהקדוש ברוך הוא מסלק שמו מביניהן ונמצאו אש ואש.
וצריך להבין מה משמעות שכינה ביניהן. ואכן גם במצוות הקמת המקדש נאמר (שמות כה, ח), ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם. שלא נאמר ושכנתי בתוכו, אלא בתוכם דהיינו, שעל ידי המשכן והמקדש הקדוש ברוך הוא כביכול שוכן בתוכו של כל אחד ואחד מישראל. וכן נאמר על מקדש שלמה (מלכים א, ו, יג), ושכנתי בתוך בני ישראל ולא אעזוב את עמי ישראל.
והנה כתב ספורנו (בשמות שם) וזה לשונו:
"אשכון ביניהם לקבל תפלתם ועבודתם. וכו'. כלומר, המשמעות של השראת השכינה, שהתפלה מתקבלת יותר טוב לפני בורא עולם. ושתי משמעויות יש לכך. האחת, שהתפילה היא בקשת צרכי ישראל באופן כללי ובקשת צרכי הפרט. והשניה, שהתפילה הנכונה היא הכנעה לפני בורא עולם והתלות בו, שהמתפלל צריך לכופף את עצמו לפני הקדוש ברוך הוא ולהכיר שאין לאדם כוח להשיג לעצמו כלשהו בלא שהקדוש ברוך הוא ייתן לו. בעצם ההבנה והאמונה שזו אכן המציאות, מתקבלת תפילת הפונה לבורא והוא זוכה למילוי משאלתו. זה שאמר הכתוב (תהילים י, יז), תכין לבם תקשיב אוזנך כאשר אתה מכין לבך להתכוון בתפילתך הקדוש ברוך הוא גם מקשיב ונענה למתפלל.
נוסף לכך אומר הספורנו שמתקבלת עבודתם. אין כוונתו לעבודת הקרבנות דווקא, אלא לכל עבודת ה' בכלל, שהיא קיום המצוות כולן. נמצאנו למדים שעבודת ה' כאשר המקדש עומד על תלו מעולה יותר ומתקבלת לפני הקדוש ברוך הוא יותר מאשר כשאין בית מקדש. וזאת כי המצוות כאשר הן נעשות על ידי ישראל, משמעותן גדולה יותר מבחינה רוחנית מאשר גוי שעושה את המצווה וכל שכן שאין לה ערך כלל כאשר היא נעשית על ידי קוף. וזו הכוונה בברכה שמברכים לפני עשיית מצווה אשר קדשנו במצוותיו וציונו, כלומר, עם ישראל שנתקדש על ידי בורא עולם, כאשר הוא עושה מצווה, היא פועלת על האדם ועל כל העולמות. משאין כן כאשר מי שלא נתקדש ואינו מותאם להיות אדם רוחני, אין המצוות שהוא עושה פועלות בעולמות הרוחניים ואפילו על עצמו הן אינן משפיעות כל כך. למה הדבר דומה, לאדם שאוכל אוכל שמתאים לאדם, שהוא חי מכך ומבריא את גופו, אך בעלי חיים שיאכלו אוכל זה שאינו מתאים להם, יקלקלו את מערכת העיכול שלהם ויגרמו להם נזקים בכל הגוף.
קיום המצוות שהם החיות לאדם הרוחני אינן משפיעות על מי שכל הווייתו היא גשמית. כאשר המקדש בנוי והקדוש ברוך הוא יותר קרוב אלינו יש לכל אחד מישראל יותר התעלות רוחנית, שממילא גורמת שהמצוות שהוא מקיים נעשות יותר בשלמות ויותר קרבה לבורא עולם, והן מביאות את האדם לקדושה יותר עליונה ועמו כל העולמות העליונים יותר מתקנים. לעומת זמן שאין המקדש קיים, ונפרסת מחיצה בין ישראל והקדוש ברוך הוא, שכמובן האדם יותר מרוחק מבורא עולם ולכן גם המצוות שהוא מקיים שלמותן פחותה, וממילא מושפעים מכך כל העולמות.
זו שדרש ר' עקיבא, איש ואישה שזכו, שכינה ביניהן, הם זוכים לשלמות רוחנית גדולה יותר מהיותם נפרדים, וממילא כל עבודת ה' שלהם, הן בתפלה והן בעבודת קיום המצוות, נעשות יותר בשלמות ולכן בין איש ובין אישה שְׁמָם מורכב מהמילה אש שהוא הכוח המניע בעולם, מצורף לאש שם הוויה, שמספרו חמשה עשר, המציין את חמש עשרה הדרגות בהן יורד השפע האלהי מלמעלה עד אשר הוא מגיע לארץ, (כפי שביאר רבנו בחיי, בתחילת פרשת תרומה). לומר, שכוח הפעולה הארצי מחובר עם העולם הרוחני העליון, דבר המשפיע על כל הוויית החיים, הגשמית והרוחנית, ומאפשר לשני בני הזוג להתקרב לבורא העולם ולקיים מצוותיו ביתר שאת וביתר שלמות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
