ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- הקדמת הרמב"ם לפרק חלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' רענן אשר בן רחל ז"ל
וְהַכַּת הַשְּׁנִיָּה – הֵם רַבִּים גַּם כֵּן. וְהֵם אוֹתָם שֶׁרָאוּ דִּבְרֵי הַחֲכָמִים, אוֹ שְׁמָעוּם וְהֵבִינוּ אוֹתָם עַל פְּשׁוּטָם; וְחָשְׁבוּ שֶׁלֹּא כִוְּנוּ חֲכָמִים בּוֹ – זוּלָתִי• מַה שֶּׁמּוֹרֶה עָלָיו פְּשַׁט הַדָּבָר. וְהֵם בָּאִים לְסַכֵּל אוֹתָם• וּלְגַנּוֹתָם, וּמוֹצִיאִים דִּבָּה עַל מַה שֶּׁאֵין בּוֹ דִבָּה וְיַלְעִיגוּ עַל דִּבְרֵי חֲכָמִים לִרְגָעִים. וְסוֹבְרִים שֶׁהֵם נְבוֹנִים יוֹתֵר וְשֶׁשִּׂכְלָם יוֹתֵר זַךְ מֵהֶם; וְשֶׁהֵם עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, נִפְתִּים•, גְּרוּעֵי הַשֵּׂכֶל, סְכָלִים בִּכְלַל הַמְּצִיאוּת• – עַד שֶׁלֹּא הָיוּ מַשִּׂיגִים דְּבַר חָכְמָה בְּשׁוּם פָּנִים. וְרֹב הַנִּכְשָׁלִים בְּזֶה הַשִּׁבּוּשׁ – הַמִּתְיַחֲסִים• לְחָכְמַת הָרְפוּאָה וּמַהְבִּילִים• בִּגְזֵרַת הַכּוֹכָבִים•; לְפִי שֶׁהֵם בְּמַחֲשַׁבְתָּם נְבוֹנִים, וַחֲכָמִים בְּעֵינֵיהֶם, וּמְחֻדַּדִים וּפִילוֹסוֹפִים.
ארירות הכת השנייה
וְכַמָּה הֵם רְחוֹקִים מִן הָאֱנוֹשׁוּת• אֵצֶל אוֹתָם שֶׁהֵם חֲכָמִים וּפִילוֹסוֹפִים עַל הָאֱמֶת! אֲבָל הֵם סְכָלִים יוֹתֵר מִן הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה וְהַרְבֵּה מֵהֶם פְּתַיּוּת•. וְהִיא כַּת אֲרוּרָה – לְפִי שֶׁהֵם מְשִׁיבִים• עַל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּנְשִׂיאִים אֲשֶׁר נִתְבָּרְרָה חָכְמָתָם לַחֲכָמִים. וְאֵלֶּה הַפְּתָאִים, אִלּוּ הָיוּ עֲמֵלִים בַּחָכְמוֹת עַד שֶׁהָיוּ יוֹדְעִים הֵיאַךְ רָאוּי לְסַדֵּר וְלִכְתֹּב הַדְּבָרִים בְּחָכְמַת הָאֱלֹהוּת וְהַדּוֹמֶה לָהֶם מִן הַדְּבָרִים, אֵצֶל הֶהָמוֹן וְאֵצֶל הַחֲכָמִים; וְיָבִינוּ הַחֵלֶק הַמַּעֲשִׂיִּי מִן הַפִּילוֹסוֹפְיָא, אָז הָיוּ מְבִינִים אִם הַחֲכָמִים, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה – חֲכָמִים, אִם לֹא; וְהָיָה מִתְבָּאֵר לָהֶם עִנְיַן דִּבְרֵיהֶם.
___________________________________
זוּלָתִי – רק, בלבד. לְסַכֵּל אוֹתָם – לעשות סכלים, בלי דעת. נִפְתִּים – קל לפתות אותם ולהוציאם מדעת האמת. סְכָלִים בִּכְלַל הַמְּצִיאוּת - בלא דעת בענייני העולם. הַמִּתְיַחֲסִים – השייכים או המחשיבים את חכמת הרפואה. מַהְבִּילִים – מזלזלים. בִּגְזֵרַת הַכּוֹכָבִים – אסטרולוגיה. רְחוֹקִים מִן הָאֱנוֹשׁוּת – רחוקים מלהיחשב אנשים חכמים מול החכמים האמיתיים. פְּתַיּוּת – שטות. מְשִׁיבִים – מדברים ומקשים.
ביאורים
הרמב"ם התחיל לעסוק בקבוצות השונות המתייחסות לאגדות חז"ל באופן רחוק מן המציאות. בסעיף הקודם עסק באלה המבינים את אגדות חז"ל כולן כפשוטן וחושבים שזו האמת, ובסעיף זה עוסק בקבוצה השנייה – אלה שמבינים את דברי חז"ל כפשוטן, אך בגלל זה מזלזלים בדברי חז"ל ומפקפקים באמיתותם .
הרמב"ם מגנה את הקבוצה הזו בחריפות רבה. הקבוצה הראשונה לוקה בחוסר חכמה בלבד, ואילו הקבוצה הזו מזלזלת בדברי חכמינו הגדולים ודוחה אותם. הזלזול שלהם אינו נובע מהבנה עמוקה בענייני אלוהות, אלא מחוסר ידיעה והבנה. בדרך כלל, על קבוצה זו נמנים אנשים שעיקר עיסוקם בדברים הנראים לעין, ופחות בחכמות העוסקות בעניינים שכליים, ולכן ההבנה שלהם בעניינים אלו מוגבלת מאד. הרמב"ם נוגע כאן בתופעה מצויה שאנו נפגשים איתה פעמים רבות גם מעבר לעניין זה של אגדות חז"ל. לפעמים לאדם ישנן קושיות על ריבונו של עולם או על חכמי התורה, וקושיותיו אינן נובעות מבעייתיות שיש בהנהגת ה' או בדברי החכמים אלא מחוסר ההבנה של האדם.
מעבר לזה, כל הגישה של קבוצה זאת לחכמים היא מתנשאת ומזלזלת. במקום לראות בחכמים אנשי מעלה ולקבל את דבריהם בענווה ובהכנעה, הם בוחרים ללעוג להם ולבטל את דבריהם.
הבנה זו חשובה מאוד כהקדמה לעיסוק באותן הבטחות הקשורות לעולם הזה, כדי להתרחק מפירוש מסולף לדברי חז"ל בעניין ההבטחות העתידיות, העלול לגרום ליחס שטחי לדברים או לחילופין לזלזול בהם.
הרחבות
היחס לשתי הכתות
אֲבָל הֵם סְכָלִים יוֹתֵר מִן הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה וְהַרְבֵּה מֵהֶם פְּתַיּוּת. הרב שילת עומד על ההבדל ביחסו של הרמב"ם לשתי הכתות. על הראשונה הוא מקונן, ואת השנייה הוא מגנה בחריפות רבה. וכך כותב הרב שילת: "הרמב"ם מלמד כאן לימוד גדול: 'אמונת חכמים' שאין עימה דעת – נעשית לרועץ, ומשיגה תוצאות הפוכות ממטרתה... לעומת זאת, היהירות והזלזול של הכת השנייה כלפי גדולי הדורות – הן תכונותיה של 'כת ארורה' ומזיקה, ובסופו של חשבון אנשיה הם גם 'יותר סכלים מן הכת הראשונה ויותר פתיים'"[מהדורת שילת עמ' קנד].
הביסוס השכלי ל'אמונת חכמים'
לְפִי שֶׁהֵם מְשִׁיבִים עַל אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים וּנְשִׂיאִים אֲשֶׁר נִתְבָּרְרָה חָכְמָתָם לַחֲכָמִים. הרמב"ם תוקף את הלועגים לאגדות חז"ל בהציגו טענה שכלית – כיוון שהתבררה חכמתם של חז"ל, בהכרח גם דברי האגדה שלהם נאמרו בחכמה. בדרך הזו הולך גם ריה"ל : "ומן הדין שנסמוך עליהם, מאחר שנתאמתה חכמתם ויראתם והשתדלותם, וקהלם הגדול אשר לא תִתכן בו קנוניה. ולא נחשוד במאמרם, אלא נחשוד בהבנתנו" ['כוזרי' מאמר שלישי פסקה עג]. אולם ריה"ל אינו מבסס את אמיתות דברי החכמים רק על חכמתם, אלא גם על רמתם הרוחנית ועל הציבור הגדול שקיבל את דבריהם.
שאלות לדיון
"אֲבָל הֵם סְכָלִים יוֹתֵר מִן הַכַּת הָרִאשׁוֹנָה וְהַרְבֵּה מֵהֶם פְּתַיּוּת". מדוע?
האם גם היום קיימת תופעה של אנשים 'חכמים' בעיניהם המזלזלים בחז"ל? מהו היקף התופעה ומהם נזקיה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
