ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- מאגר פסקי דין רבניים
- אומנים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עובד ומעביד
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בפני הדיינים:
הרב אריאל בראלי
התובע: א, בעל תזמורת
הנתבע: ב, עמותה משדרות
עובדות וטענות
לקראת יום העצמאות היה סיכום בעל פה בין עמותה משדרות לנציג תזמורת מקומית על הופעה בליל יום העצמאות. בעקבות כך ביטל בעל התזמורת הופעה בעיר אחרת, השיקול שלו היה פרסום מקומי. התזמורת לא מספיק מוכרת בשדרות ואירוע המוני על פי רוב גורר הזמנות חדשות.
שבוע לפני יום העצמאות התקשרו לעמותה והודיעו להם שמוסד חינוכי מירושלים יגיע לשדרות לחגוג יחד את יום העצמאות. מדובר במוסד חשוב בעל יכולת כלכלית, לכן ישנו עניין גדול לעמותה לעבוד עמו בשיתוף. התברר שיחד עם תלמידי המוסד מגיעה תזמורת יוקרתית. העמותה התקשרה לבעל התזמורת המקומית והודיע לו שההסכם מבוטל. נציג התזמורת ביקש להופיע אפילו רק חלק מהזמן אולם לא היה מספיק זמן לאפשר זאת.
בעל התזמורת תובע את השכר המלא שסוכם על סך 5000 ₪ ועוד פיצוי כספי על הפסד הפרסום.
נציג העמותה טוען שהוא הודיע שבוע לפני האירוע וכן סיבת הביטול לא תלויה בו - אין צורך בשתי תזמורות באותו אירוע. הוא מוכן לפצות את התובע בסכום של 1500 ₪ בלבד.
האם היה מותר לעמותה לחזור בה מהזמנת התזמורת?
ראשית, יש לברר האם היה היתר לעמותה לחזור בה מהסיכום ולאחר מכן נדון על המשמעות הכספית של החזרה. מוכר החוזר בו מההסכמה שהייתה בעל פה בינו לבין הלוקח נקרא מחוסר אמנה [שו"ע סימן רד סעיף יא].
נחלקו הדעות כאשר הוא חוזר בו מחמת עליית מחירים:
"אף על פי שבדברים בלא מעות יכול לחזור בו וא"צ לקבל עליו מי שפרע, מ"מ ראוי לאדם לעמוד בדיבורו אע"פ שלא עשה שום קנין, רק דברים בעלמא, וכל החוזר בו, בין לוקח בין מוכר אין רוח חכמים נוחה הימנו. והני מילי בחד תרעא, אבל בתרי תרעי אין זה ממחוסרי אמנה. וי"א דאפילו בתרי תרעי אסור לחזור, ואם חזר בו יש בו משום מחוסר אמנה וכן נראה עיקר" [שולחן ערוך חושן משפט סימן רד סעיף יא].
הסמ"ע כתב שאותה מחלוקת קיימת גם בשכירות פועלים. ובשו"ת חתם סופר [סימן קב] דן על מקרה שבו הקונה זוכה בירושה ומחמת כן הוא רוצה לבטל את העסקה ומסקנתו שיש להקל. אם כן כאן שהגיע תזמורת ממקור לא צפוי הדבר דומה לירושה שהגיע פתאום, ולהכרעת החת"ס מותר לחזור בו 1 .
המשמעות הכספית של החזרה
לכאורה במקרה שלנו לא היה קנין אלא דיבור בעלמא אין אפשרות לתבוע שכר כאשר לא היה קנין בין הצדדים. החזרה מסיכום כשלעצמה, אינה סיבה לתשלום!
אולם כאשר נגרם נזק פועל אז הוא יכול לתבוע את כיסוי הנזק מדין גרמי [תוספות בבא מציעא עו: ד"ה אין]:
"אם היו נשכרים אמש, ועכשיו אינם נשכרים כלל, (ג) הרי [ג] זה כדבר האבוד להם, ונותן להם שכרם כפועל בטל". [שולחן ערוך חושן משפט סימן שלג סעיף ב]
החזרה מהסיכום הייתה מאוחרת מדי ובזמן כזה אין אפשרות למצוא מקום חדש. לכן יש לחייב את הנתבע במקרה שלנו הייתה לתזמורת הצעה אחרת והיא ביטלה אותה אם כן ודאי יש פה הפסד. ההודעה על ביטול לשלם את ההפסד.
אין לטעון שהעמותה אנוסה וממילא היא פטורה משלום כמבואר בסימן של"ג. ההחלטה לבטל את הזמנת התזמורת נובעת מנקודת מוצא של טובת העמותה אבל מצד המציאות ניתן להמשיך בהסכם ולא לקבל את התזמורת החדשה. בשולחן ערוך מוזכר כי במקרה כזה שכר הפועל אינו משולם באופן מלא אלא נותן לו שכר כפועל בטל.
נראה שאין הדבר נכון כלפי המקרה שלנו. ישנה דוגמא אשר בה חייב בעל הבית לשלם את כל שכר הפועלים. מי שהזמין סבלים וחזר בו והם לא מוצאים כרגע עבודה, צריך לשלם להם שכר מלא [בבא מציעא עז עמוד א].
שכר של פועל בטל בנוי על כך שהפועל מוכן להפחית משכרו על מנת לשבת בטל ולא לעבוד. אם שכרו הוא 1000 ₪ מסתבר שיסכים לקבל 500 ₪ ולהישאר בבית. הסבלים צריכים לשמור על יכולת גבוהה של משא. כאשר הם לא עובדים אז הם מאבדים את הכושר שלהם, לכן הם תמיד מעדיפים לעבוד ולא לקבל שכר בטלה.
האם ניתן ללמוד מהתקדים של הסבלים לכל מקרה פרטי שבו הפועל מעדיף לעבוד ולא לשבת בטל? אם הפועל צריך מאוד את הכסף וברור לנו שהוא היה מעדיף לעבוד,האם יקבל את על שכרו?
הרב שפיץ בספרו [מנחת צבי חלק א] פסק שאכן יש להתחשב במצבו הכלכלי 2 של הפועל ובמקום שברור לנו שהוא לא היה מוותר על עבודתו, אם המעביד חזר בו צריך לשלם לו את כל שכרו. אם כן במקרה שלנו ברור שהתזמורת הייתה מופיעה ולא תסכים ליטול שכר בטלה משום הפרסום.
לגבי התביעה לפיצוי על אובדן פרסום - אין בסיס לתביעה היות והמעביד לא התחייב לפרסם אותם אלא דרך אגב הם היו מתפרסמים לכן אין לו אחריות על כך. ובכל מקרה זה מניעת הרוח שאינו אלא גרמא בעלמא ופטור.
מסקנה:
על העמותה לשלם לתזמורת את כל השכר שסוכם איתה בסך 5000 ₪.
^ 1. ישנה תרעומת של הפועל כלפי המעסיק היות ויש לו טירחא למצוא עבודה אחרת [בבא מציעא עה:].
נציג התזמורת מעלה טענה שיש לו עניין בהופעה לשם פרסום. ניתן לומר שכלפיו זה דבר האבד ואז אין רשות לבעל הבית לחזור. נראה שכאן אין זה דבר האבד היות ומדובר על מניעת הרוח ולא על הפסד ישיר. מצאנו דבר האבד בפועלים שלא העלו את הפשתן מתוך החומצה שהוא שרוי בה, או תזמורת החוזרת בה מהופעה בחתונה כאשר אי אפשר למצוא תזמורת אחרת, אז האירוע יתקיים בצורה חסרה. לא מצאנו דבר האבד כלפי רווח עתידי.
^ 2. הרב אשר וייס שליט"א הגדיר אחרת. לדעתו סיבה כלכלית אינה שיקול שהרי חז"ל ידעו שישנם פועלים שאם הדבר תלוי בהם יעדיפו לעבוד ולא להשתכר דמי בטלה, אף על פי כן חז"ל לא חילקו. רק במקרה ויש סיבה חיצונית כמו בסבלים ניתן לדבר על שכר מושלם. לדעתו שיקול של פרסום כן דומה לסבלים לכן שכרם יהיה שלם.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך מוסרים את הנפש בימינו?
איך עושים קידוש?
כיצד מתחזקים באהבת ישראל?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
למה ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
זמן הדלקת נרות חנוכה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
