ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
הבטחה זו שבפרשת בחוקותי שונה מהבטחות אחרות בתורה. בפעמים אחרות התורה מדברת על היחיד, אם תשמע, ואספת דגנך, אני ד' רופאך וכדו'. ואולם בפרשת בחוקותי התורה מדברת על כל העם כולו, וזה שונה לחלוטין, כי אעפ"י שגם הברכות ליחיד הם נס, כי אין זה מדרך הטבע שכאשר אדם שומר מצות ד' הוא ניצל ממחלות וצרות, אלא שזה נס נסתר. כאשר ד' מסיר מחלה וממלא ימיהם של צדיקים יחידים אין זה נס גלוי, כי יקרה זה גם בקצת רשעים. אבל אם בארץ שלמה ועם שלם תמיד הגשמים יורדים בעיתם ויש שובע ושלוה ושלום ובריאות באופן שאין כמוהו בעולם, זה כבר נס גלוי. בזה רואים כי ד' עושה זאת.
על כן נאמר, וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך ויראו ממך. וכן להפך, בקללות נאמר ונתתי שמיכם כברזל וארצכם כנחושה וחולאים רבים ונאמנים, והדבר נמשך תמיד, ולכולם, - בזה אינו מקרה הוא אלא יד ד' היא.
על כן כתוב, ואמר הדור האחרון, בניכם אשר יקומו מאחריכם, והנכרי אשר יבוא מארץ רחוקה, על מה עשה ד' ככה לארץ הזאת. כי כולם יראו כי יד ד' עשתה זאת, ויאמרו, על אשר עזבו את ברית ד' אלקי אבותם. הוי אומר, התורה מבטיחה שכאשר עם ישראל יתנהג על פי התורה והמצווה, הקב"ה ינהיג אותו בהנהגה ניסית שלא כדרך הטבע, ויברך לחמם ומימם ויסיר מחלה מקרבם שלא יצטרכו לרופא, כמו שאמר, כי אני ד' רופאך.
וכך היו הצדיקים עושים בזמן הנבואה, כי אם יקרה שחטאו וחלו, לא היו הולכים לשאול ברופאים אלא היו שואלים בנביא, כפי שעשה חזקיהו בחוליו. ולעומת זה נאמר על אסא "גם בחוליו לא דרש את ד' כי ברופאים". משמע שלא היו רגילים לשאול ברופאים, כי אם היה זה נהוג לשאול ברופאים, אין בזה אשמה ששאל ברופאים, אלא רק שלא דרש את ד' בנביא. אלא שהדורש את ד' בנביא לא נזקק לרופאים, כי אין צורך בהם לעושי רצונו, אחר שהבטיח ד': וברך את לחמך ואת מימך והסירותי מחלה מקרבך. וכי יחלה אדם בעבור חטאו, יתרפא כשישוב אל ד'.
כאשר ישראל שלמים במעשיהם, לא יתנהג עניינם על-פי הטבע כלל. כל זה במצב השלם של כלל ישראל. אבל אלו אשר נוהגים בדרך הטבע ודורשים ברופאים, התורה נתנה רשות לרופא לרפא ואפילו חייבה את החובל לשלם לנחבל דמי ריפוי, כי התורה לא תסמוך דיניה על ניסים. אבל ברצות ד' דרכי איש אין לו עסק ברופאים. אלו דברי הרמב"ן הנפלאים בפרשת בחוקותי.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
