ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם צוקרמן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
עם רגשי הנחיתות הללו עלה החלוץ הדתי מאירופה לארץ ישראל, וגם כאן ניסה להוכיח שאינו נופל מעמיתו החילוני, עד שלקח את סדר היום החילוני כבסיס לחיי האדם הדתי. וכך במרכז החיים הדתיים הוקם הקיבוץ הדתי, ששלט בכיפה בחינוך של תנועת הנוער בני עקיבא. צורת הפעילות שלה הייתה דומה לזו של תנועת הנוער החילונית - חברה מעורבת, ריקודים מעורבים, הליכה לנח"ל וחיזוק קיבוצים קיימים.
על הרקע הזה הוקמה הישיבה בכפר הרא"ה על ידי רבותינו הרב נריה והרב צוקרמן, כדי להביא מהפך בהשקפת עולמו של הצעיר הדתי, לשחרר אותו מהמוסכמות הרווחות ברחוב הדתי בכלל ובתנועת הנוער הדתית בפרט. התהליך הזה, שחולל את המהפך, לא היה קל. כדי להביאו לידי מימוש השקיע רבי אברהם שלנו את תמצית חייו מבוקר עד ערב. לא שנה או שנתיים, אלא למעלה משבעים שנה, כשהוא מתייחס אישית לכל תלמיד, ומכיר כל אחד ואחד במיוחד שבו. ולמרות שבתחילה המצטרפים היו מעטים - לא משך ידיו, ובאמונה ובביטחון התמיד בדרך אל המטרה. מאפס ישיבות בני עקיבא בתחילת הדרך נתקיימה ברכה במעשה ידיו, והארץ כולה מקריית שמונה ועד אילת מרושתת בישיבות, אולפנות, מכללות ומכינות שראשיהן הם תלמידיו ותלמידי תלמידיו. ונתקיים בו "והיה ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאוד".
זכיתי להיות בישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה במסגרת שבט איתנים (בשנים תשי"א-תשי"ג). במסגרת זו הקמנו את הגחל"ת (גרעין חלוצי לומד תורה), שחוללה בהמשך מהפכה תורנית בציונות הדתית, ייסדה את ישיבת כרם ביבנה וחידושה של ישיבת מרכז הרב ועוד מפעלים רבים. וכל אלו גם מכוחו וכוח כוחו של מורנו ורבנו רבי אברהם צוקרמן זצ"ל. הוא ליווה אותנו בכל שלבי ההתפתחות שלנו.
למורנו ורבנו רבי אברהם היה הכוח והעוצמה להרים מאשפות את הנוער הדתי ולהצעידו על מסלול של תורה ואמונה, ועל כך חייבים לו תודה אלפי נערים שעיצבו את עולמם הרוחני מכוח תורתו ונועם הליכותיו. תרמה לכך גם הדוגמה האישית שהאיש הקרין בנועם הליכותיו, וה' הצליח דרכו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
