ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם צוקרמן
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם צוקרמן זצ"ל
לימודי החול אך זה מכבר נכנסו לישיבה. הם התקיימו במרחק מה, בבית הספר של כפר הרא"ה, כנראה כדי שיהיה ברור שאינם חלק מסדר הלימוד בישיבה. היה זה במרחק מה מן הישיבה, והיו שנשרו בדרך. בכלל חשבנו שעתידנו בקיבוץ, ומה לנו וללימודי התיכון. הלכתי לצד חבריי, אלכס צפרירי, היום פרופסור מוערך בביולוגיה, ונשאתי נאום נלהב אודות המיותרות של לימודי החול. לפתע שמענו קול מתוך החשכה שמאחורינו: "אל תביעו תדברו גבוהה גבוהה, יצא עתק מפיכם". אתה יודע היכן זה כתוב, הוא שאל בחלפו על פנינו. את הסומק שהעלינו הסתירה החשכה.
שנים רבות חלפו, מפעל הישיבות המריא, והוא המשיך לסייע לישיבות החדשות: בעצה, בהדרכה ולעיתים בעול עצם הניהול. ולאורך השנים הללו הוא פעיל בבני עקיבא ממש. היכן מצינו שאדם בן שישים, שבעים, שמונים ותשעים, עדיין מוצא קשר לצעירים ולמדריכיהם, והכול מבקשים לשמוע את עצתו השקולה?! הוא היה בעיניי לסמל של "דור לדור ישבח מעשיך". גם בדיונים על תקציבים ועל בינוי היה מתמצא כבקי ורגיל.
הוא נזף בי על שיצאתי לגמלאות. רב אינו יוצא לפנסיה, אמר.
כצעירים, לא יכולנו לעמוד על גדולתם התורנית של הרב נריה זצ"ל ושלו, אבל על ידיעותיו בתנ"ך למדנו מיכולתו להתאים פסוק לכל מצב.
הישיבה ראתה עצמה כרפובליקה של תורה המתנהלת בדרך דמוקרטית. היה ועד חברים שדן אפילו בסדרים ובמשמעת. הוא היה יושב איתנו, חברי הוועד, מאזין לדברינו כשווים ומעיר את הערותיו. על פי דרישתו קראנו לו אברהם. גם לרב נריה היו שקראו נריה, כשמו בתנועת הנוער.
לא היו שבתות חופשיות בישיבה. מי שביקש לנסוע לשבת בין חנוכה לפסח היה צריך לבקש רשות. סיפרו כי פעם ניגש אליו תלמיד שנה ראשונה ברעדה, כדי לבקש רשות. "הרב מר צוקרמן", הוא אמר, "אינני רב ואשתי לא רבנית, ואם אני מר - אינני צוקר", השיב.
בהיותנו בשישית הגדשנו את הסאה בהכנות לפורים במקום כל דבר אחר. עקב כך הוחלט שלא לקיים את מסיבת פורים. נכנסנו למשבר. הלוא את כל נפשנו השקענו בכך. החלטנו ללכת לביתו באישון לילה. האמיץ שבנו הקיש בדלתו בשלוש לפנות בוקר. חשבנו שיצא ויתפרץ עלינו. אך הוא יצא החוצה בבגד שינה, השעין בניחותא את ראשו על עמוד הפתח ושאל לאיטו: "כן בחורים, מה אתם רוצים?" ואנו נאלמנו דום. נזיפתה של הרבנית רבקה תלח"א, תרמה למבוכתנו. אזרנו עוז וניהלנו משא ומתן כעלים נידפים. את שלנו השגנו, אבל את לקח האיפוק לא שכחנו.
אחד מן הסופדים בהלווייתו העלה על נס את השותפות המופלאה בינו לבין הרב נריה. הוא המשיל את הראשון לקברניט ואת השני למסיק שבבטן האונייה. ארשה לעצמי דימוי נוסף. הרב נריה השיב את רוח הציונות המאמינה, והרב צוקרמן שימר את מפרשיה וניווט אותם בתוך משב רוח זה. אשרי חלקו שהיה ממזכי הרבים.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
