ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
כאשר רוצים להציב חזון למדינת ישראל מוכרחים להתייחס תחילה למצוות תלמוד תורה. מפני שהחזון המיוחד של עם ישראל מתגלה בתורה, וככל שנרחיב ונעמיק בלימוד התורה כך נבין יותר את התפקיד המיוחד שלנו כעם ושל כל אחד מאיתנו כיחיד, כבן משפחה וכחבר בקהילה.
מצווה זו גדולה כל כך עד שאמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות. "וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד, נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב). שתי משמעויות למסקנת חכמים: ראשית, שהתלמוד גדול. שנית, שהוא מביא לידי מעשה. הרי שאם התלמוד אינו מביא לידי מעשה, אינו גדול. ובכך למדנו גם את חשיבותו של המעשה כשהוא נובע מהתורה.
שלוש הרמות
הלימוד בישראל חייב להתקיים בשלוש רמות: א. לימוד שמכוון להעמדת תלמידי חכמים גדולים שילבנו סוגיות לתועלת הכלל, ומהם גם מורי הוראה, רבני קהילות, דיינים ור"מים בישיבות גבוהות. ב. לימוד שמכוון להכשרת רבנים שעוסקים בחינוך וייעוץ: מורים, מחנכים, מגשרים, יועצים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. ג. לימוד תורה של כל יהודי, כדי שידע את יסודות התורה, כלליה ופרטיה, ויוכל לנהל את חייו לאורה. לשם כך צריך להקדיש בגיל הנעורים זמן רב ללימוד, ולאחר מכן לאורך כל השנים לקבוע עיתים לתורה.
רביבים (807)
הרב אליעזר מלמד
419 - מעשר לתורה
420 - לימוד תורה
421 - נישואין כהלכה ושותפות זוגית
טען עוד
תלמוד תורה להצמחת תלמידי חכמים
הרמה הראשונה היא לימודם של תלמידי חכמים שמעמיקים בתורה כדי לעמוד על יסודותיה וטעמיה ולגלות את אורה לכלל, למשפחה וליחיד. לברר את הלכותיה והדרכתה, המותר והאסור, המצווה והרשות, שבתות וחגים, סדרי משפט, פתרון סכסוכים אישיים וציבוריים, קביעת סדרי עבודה הגונים, תכנון ארוך טווח לחיי רוח, חברה וכלכלה תקינים. תלמידי חכמים אלו גם ינהיגו את הקהילות, ילמדו בישיבות וישמשו כשופטים בבתי הדין.
מתוך כך אפשר יהיה להשפיע טובה וברכה לכל העולם. שכן המדע המתפתח והעוצמה הנתונה בידי בני האדם, זקוקים היום באופן נואש להדרכה ערכית. ישנם כיום בידי בני האדם פצצות שיכולות להחריב כמה עולמות. ישנם עמים שחיים כיום בשפע שלא היה כדוגמתו מעולם, אבל חייהם הפכו למשמימים וחסרי תוחלת עד כדי סיכון קיומי לעתידם. לצדם חיים עמים שרבים מבניהם הם עניים מרודים ומתוסכלים, סובלים מרעב ומחלות, בעוד מקצת מאחיהם הם עשירים שמחזיקים בידיהם כלי נשק מתוחכמים ואת כל פלאי הטכנולוגיה.
תפקידו של עם ישראל להפיץ אור של תורה ומוסר חיים בעולם. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
לשם כך יש לפתח תלמידי חכמים שיתמסרו לתלמודם תוך הכרת האחריות המוטלת עליהם, להאיר ולהדריך את החיים המעשיים של היחיד והחברה.
תלמוד תורה להכשרת מחנכים
הרמה השנייה קשורה להכשרת תלמידי חכמים שיעסקו בחינוך, הוראה, ייעוץ וטיפול. על מלאכת החינוך וחשיבותה אין צורך להרחיב, אבל צריך לומר שככל שהמורים והמורות ידעו יותר תורה, לרוחב ולעומק, כך יוכלו ללמד ולחנך באיכות טובה יותר.
תלמוד תורה להכשרת מטפלים לסוגיהם
האתגר הנוסף הוא שגם המטפלים והמייעצים לסוגיהם יהיו תלמידי חכמים. מן הראוי היה שבתוך מסגרות תורניות, ישיבות ומכללות, יחד עם לימודים תורניים רציניים, התלמידים המתאימים לכך ילמדו גם את כל החוכמה האנושית שהצטברה בדורות האחרונים. דבר ממה שלומדים העובדים הסוציאליים או הפסיכולוגים באוניברסיטה לא יחסר, אלא שהכול יהיה לאורה של תורה ומכוון לתיקון ולהתעלות רוחנית. נדמה שבני תורה אמיתיים שיהיו מוכנים לשרת בנאמנות את הציבור כפסיכולוגים ועובדים סוציאליים יוכלו להביא בשורה גדולה למקצועות החשובים הללו.
במצב הקיים יש נתק בין התחומים. הנתק עמוק ונובע מצורת החשיבה האקדמית שמחלקת את התחומים למחלקות נפרדות. וכך פעמים שישנו ילד שסובל מליקויי למידה ומבעיות נפשיות, ובנוסף לכך גם להוריו ישנן בעיות בתחום הזוגיות, וגם התנהלותם הכספית לקויה. גם כאשר הם זוכים לטיפול מיטבי, הרי שהוא מתבצע על ידי ארבעה אנשים שונים, שבדרך כלל אינם מתואמים ביניהם, ולעיתים גם סולם הערכים שלהם שונה. לכן כל כך הרבה בעיות מגיעות לשולחנם של הרבנים, שנאלצים לעסוק באין ספור תחומים שלעיתים רחוקים מעולמם והתמחותם, ורק מפני שיש להם מסירות לבני קהילתם הם מקדישים מזמנם לכך. ובזכות החוכמה, הניסיון והאינטואיציה, תוך סיוע של מומחים שונים, הם מצליחים בעזרת ה' להועיל בדרך כלל יותר מאלו שזו עבודתם.
אם בני תורה יעסקו בתחומים אלו במקצועיות הנדרשת, הרי שגישתם תהיה כוללת ומגמתם תיקון שלם. גם אם יצטרכו לפצל את הטיפול לאנשים שונים, לכולם תהיה מטרה אחת - להיטיב את מצבו של המטופל, כאשר סולם הערכים התורני משמש להם ולמטופל מניע רב עוצמה לתיקון ותשתית ערכית משותפת.
התיקון העצום שבזה
לפי החזון, אותם האנשים שמוקדשים על ידי החברה לטיפול בבעיות אישיות וחברתיות (פסיכולוגים ועובדים סוציאליים), יהיו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה תדיר ומוסרים שיעורים למבוגרים ולנוער בקהילותיהם, תוך נכונות להיענות לצרכים השונים שבסביבתם. אם לא יפנו אליהם, הרי שהם ימשיכו להעמיק בתורה ובחוכמה, תוך הדגשה של התחום שבו הם עוסקים. כך כל פנייה תיענה באופן המיטבי, ורמתם של המטפלים תעלה באופן מתמיד, ומצבנו החברתי יהיה טוב לאין שיעור.
תלמוד תורה לכול
הרמה השלישית שייכת למצוות הלימוד המוטלת על כל אדם מישראל, שצריך להקיף את כל יסודות התורה, בהלכה, במוסר ובמחשבה. בזה שונה לימוד התורה מלימוד המדע ושאר תחומי הרוח, שנקראים ככלל 'חוכמות חיצוניות' לעומת חוכמת התורה שהיא החוכמה הפנימית, המרכזית.
לגבי החוכמות החיצוניות, אין הכרח שכל אדם יעסוק בלימודן. אפשר להסתפק בכך שקבוצת אנשים מוכשרים יתמסרו ללימודן ויפתחו את כל הנצרך מהן לחברה, ושאר הציבור יפיק תועלת מעבודתם. אולם תורה צריך כל אדם מישראל ללמוד, משום שלימוד התורה מגלה את הנשמה, מתקן את המידות ומביא את האדם למעשים טובים. בלא זאת לא ניתן לחיות כראוי.
וזהו שכתב הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורים, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה"(הלכות תלמוד תורה א, ח).
הלימוד של כל יחיד מועיל לבשורת הכלל
יתר על כן, התועלת שבלימוד של כל יחיד אינה רק להדרכת חייו האישיים, אלא היא קשורה בקשר ישיר לחזון הגדול של תיקון עולם. ראשית, מפני שלא ניתן ליצור חברה טובה בלא שכל חבריה יהיו שותפים מלאים לחזון שלה. על ידי הלימוד האישי של כל יחיד, כל המעגלים שבהם האדם חי הולכים ומתמלאים בתוכן, ונמצאים בתהליך מתמיד של השתבחות. כך בחיי המשפחה והחברה שלו וכך בעיסוקו בעבודתו.
מעבר לכך, הואיל ואין אדם שדומה לחברו, נמצא שכל יהודי שלומד תורה מגלה ניצוץ מיוחד בתורה, ומגלה נקודה טובה שמיוחדת לו. וכיוון שחלק מהלימוד נעשה בחבורה, הרי שהתובנות של כל אחד עולות כשאלות או תשובות, נכללות בלימוד הכללי, מעמיקות את ההבנה ומשתתפות בגילוי השלם של התורה.
לצערנו במסגרת החינוך הדתי, כולל הישיבות התיכוניות ואולי גם במה שמעבר לכך, לא מספיקים ללמוד את כל מה שנצרך כדי להדריך את החיים מבחינה תורנית. ויש לשקוד על שכלול תוכנית הלימוד ופיתוח מסגרות של מבוגרים לקביעות עיתים לתורה.
גברים ונשים
כאן צריך להתעכב מעט על ההבדל שבין חובת הגברים והנשים בלימוד תורה. הנשים חייבות בלימוד יסודות האמונה והמוסר וכל ההלכות הנצרכות להדרכת החיים, אולם מעבר לכך - אין להן חובה ללמוד תורה. ואילו הגברים, גם אם למדו את כל הנצרך להדרכת חייהם על פי התורה, חייבים לפי יכולתם להמשיך לחזור ולהעמיק בדברי התורה ללא גבול. ונשים החפצות בכך יש להן מצווה, וככל שנתקדם ונתעלה, כך יתרבו הנשים שיחפצו ללמוד ולהעמיק יותר (יעויין ברמב"ם יסודי התורה ד, יד).
בכל אופן כיום, שהחיים הפכו להיות מורכבים ומסובכים ואין תחום שאינו מצריך לימוד רציני מעל ומעבר למה שהיה מקובל בעבר, גם לימוד התורה שבו נשים חייבות גדול כל כך, עד שלצערנו גם רוב הגברים הדתיים אינם מספיקים להקיפו. שכן יש צורך ללמוד את כל ההלכות המעשיות, וכדי לקיימן כראוי, צריך להבין היטב את טעמיהן ויסודותיהן. בנוסף לכך, צריך ללמוד ברצינות ובעמקות את יסודות האמונה והמוסר, ואת התפקיד המיוחד לכל יחיד ויחיד ולעם ישראל ככלל (יעוין פניני הלכה תפילת נשים ז, ב, 1).
וגם מי שהספיקה ללמוד את הכול, צריכה להמשיך לקבוע עיתים לתורה, כדי לרענן את ידיעותיה שימשיכו להאיר ולהדריך את חייה. וכל זה עוד בלי להתנדב ללמוד מעבר למה שנשים חייבות.
בכלל הלימודים התורניים הנצרכים היום לנשים כלולים בעיקרון גם התכנים הקשורים להכשרת מורים ומטפלים, אלא שרצוי שנשים שבחרו לעסוק בתחומים אלו יוסיפו ויעמיקו במה שקשור בעבודתן.
חוק יסוד
כדי לעגן ערך לאומי עליון זה בחיינו הציבוריים, ראוי לחוקק חוק יסוד לימוד התורה, לפיו "מדינת ישראל מחויבת לעודד ולתקצב את לימוד התורה בישראל", תוך פירוט שלושת מסגרות הלימוד שנזכרו.
מתוך העיתון בשבע
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
