ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- התבוננות אמונית
כאשר רוצים להציב חזון למדינת ישראל מוכרחים להתייחס תחילה למצוות תלמוד תורה. מפני שהחזון המיוחד של עם ישראל מתגלה בתורה, וככל שנרחיב ונעמיק בלימוד התורה כך נבין יותר את התפקיד המיוחד שלנו כעם ושל כל אחד מאיתנו כיחיד, כבן משפחה וכחבר בקהילה.
מצווה זו גדולה כל כך עד שאמרו חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות. "וכבר היה רבי טרפון וזקנים מסובין בעליית בית נתזה בלוד, נשאלה שאלה זו בפניהם: תלמוד גדול או מעשה גדול? נענה רבי טרפון ואמר: מעשה גדול, נענה רבי עקיבא ואמר: תלמוד גדול. נענו כולם ואמרו: תלמוד גדול, שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב). שתי משמעויות למסקנת חכמים: ראשית, שהתלמוד גדול. שנית, שהוא מביא לידי מעשה. הרי שאם התלמוד אינו מביא לידי מעשה, אינו גדול. ובכך למדנו גם את חשיבותו של המעשה כשהוא נובע מהתורה.
שלוש הרמות
הלימוד בישראל חייב להתקיים בשלוש רמות: א. לימוד שמכוון להעמדת תלמידי חכמים גדולים שילבנו סוגיות לתועלת הכלל, ומהם גם מורי הוראה, רבני קהילות, דיינים ור"מים בישיבות גבוהות. ב. לימוד שמכוון להכשרת רבנים שעוסקים בחינוך וייעוץ: מורים, מחנכים, מגשרים, יועצים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים. ג. לימוד תורה של כל יהודי, כדי שידע את יסודות התורה, כלליה ופרטיה, ויוכל לנהל את חייו לאורה. לשם כך צריך להקדיש בגיל הנעורים זמן רב ללימוד, ולאחר מכן לאורך כל השנים לקבוע עיתים לתורה.

רביבים (819)
הרב אליעזר מלמד
419 - מעשר לתורה
420 - לימוד תורה
421 - נישואין כהלכה ושותפות זוגית
טען עוד
תלמוד תורה להצמחת תלמידי חכמים
הרמה הראשונה היא לימודם של תלמידי חכמים שמעמיקים בתורה כדי לעמוד על יסודותיה וטעמיה ולגלות את אורה לכלל, למשפחה וליחיד. לברר את הלכותיה והדרכתה, המותר והאסור, המצווה והרשות, שבתות וחגים, סדרי משפט, פתרון סכסוכים אישיים וציבוריים, קביעת סדרי עבודה הגונים, תכנון ארוך טווח לחיי רוח, חברה וכלכלה תקינים. תלמידי חכמים אלו גם ינהיגו את הקהילות, ילמדו בישיבות וישמשו כשופטים בבתי הדין.
מתוך כך אפשר יהיה להשפיע טובה וברכה לכל העולם. שכן המדע המתפתח והעוצמה הנתונה בידי בני האדם, זקוקים היום באופן נואש להדרכה ערכית. ישנם כיום בידי בני האדם פצצות שיכולות להחריב כמה עולמות. ישנם עמים שחיים כיום בשפע שלא היה כדוגמתו מעולם, אבל חייהם הפכו למשמימים וחסרי תוחלת עד כדי סיכון קיומי לעתידם. לצדם חיים עמים שרבים מבניהם הם עניים מרודים ומתוסכלים, סובלים מרעב ומחלות, בעוד מקצת מאחיהם הם עשירים שמחזיקים בידיהם כלי נשק מתוחכמים ואת כל פלאי הטכנולוגיה.
תפקידו של עם ישראל להפיץ אור של תורה ומוסר חיים בעולם. כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים.
לשם כך יש לפתח תלמידי חכמים שיתמסרו לתלמודם תוך הכרת האחריות המוטלת עליהם, להאיר ולהדריך את החיים המעשיים של היחיד והחברה.
תלמוד תורה להכשרת מחנכים
הרמה השנייה קשורה להכשרת תלמידי חכמים שיעסקו בחינוך, הוראה, ייעוץ וטיפול. על מלאכת החינוך וחשיבותה אין צורך להרחיב, אבל צריך לומר שככל שהמורים והמורות ידעו יותר תורה, לרוחב ולעומק, כך יוכלו ללמד ולחנך באיכות טובה יותר.
תלמוד תורה להכשרת מטפלים לסוגיהם
האתגר הנוסף הוא שגם המטפלים והמייעצים לסוגיהם יהיו תלמידי חכמים. מן הראוי היה שבתוך מסגרות תורניות, ישיבות ומכללות, יחד עם לימודים תורניים רציניים, התלמידים המתאימים לכך ילמדו גם את כל החוכמה האנושית שהצטברה בדורות האחרונים. דבר ממה שלומדים העובדים הסוציאליים או הפסיכולוגים באוניברסיטה לא יחסר, אלא שהכול יהיה לאורה של תורה ומכוון לתיקון ולהתעלות רוחנית. נדמה שבני תורה אמיתיים שיהיו מוכנים לשרת בנאמנות את הציבור כפסיכולוגים ועובדים סוציאליים יוכלו להביא בשורה גדולה למקצועות החשובים הללו.
במצב הקיים יש נתק בין התחומים. הנתק עמוק ונובע מצורת החשיבה האקדמית שמחלקת את התחומים למחלקות נפרדות. וכך פעמים שישנו ילד שסובל מליקויי למידה ומבעיות נפשיות, ובנוסף לכך גם להוריו ישנן בעיות בתחום הזוגיות, וגם התנהלותם הכספית לקויה. גם כאשר הם זוכים לטיפול מיטבי, הרי שהוא מתבצע על ידי ארבעה אנשים שונים, שבדרך כלל אינם מתואמים ביניהם, ולעיתים גם סולם הערכים שלהם שונה. לכן כל כך הרבה בעיות מגיעות לשולחנם של הרבנים, שנאלצים לעסוק באין ספור תחומים שלעיתים רחוקים מעולמם והתמחותם, ורק מפני שיש להם מסירות לבני קהילתם הם מקדישים מזמנם לכך. ובזכות החוכמה, הניסיון והאינטואיציה, תוך סיוע של מומחים שונים, הם מצליחים בעזרת ה' להועיל בדרך כלל יותר מאלו שזו עבודתם.
אם בני תורה יעסקו בתחומים אלו במקצועיות הנדרשת, הרי שגישתם תהיה כוללת ומגמתם תיקון שלם. גם אם יצטרכו לפצל את הטיפול לאנשים שונים, לכולם תהיה מטרה אחת - להיטיב את מצבו של המטופל, כאשר סולם הערכים התורני משמש להם ולמטופל מניע רב עוצמה לתיקון ותשתית ערכית משותפת.
התיקון העצום שבזה
לפי החזון, אותם האנשים שמוקדשים על ידי החברה לטיפול בבעיות אישיות וחברתיות (פסיכולוגים ועובדים סוציאליים), יהיו תלמידי חכמים שעוסקים בתורה תדיר ומוסרים שיעורים למבוגרים ולנוער בקהילותיהם, תוך נכונות להיענות לצרכים השונים שבסביבתם. אם לא יפנו אליהם, הרי שהם ימשיכו להעמיק בתורה ובחוכמה, תוך הדגשה של התחום שבו הם עוסקים. כך כל פנייה תיענה באופן המיטבי, ורמתם של המטפלים תעלה באופן מתמיד, ומצבנו החברתי יהיה טוב לאין שיעור.
תלמוד תורה לכול
הרמה השלישית שייכת למצוות הלימוד המוטלת על כל אדם מישראל, שצריך להקיף את כל יסודות התורה, בהלכה, במוסר ובמחשבה. בזה שונה לימוד התורה מלימוד המדע ושאר תחומי הרוח, שנקראים ככלל 'חוכמות חיצוניות' לעומת חוכמת התורה שהיא החוכמה הפנימית, המרכזית.
לגבי החוכמות החיצוניות, אין הכרח שכל אדם יעסוק בלימודן. אפשר להסתפק בכך שקבוצת אנשים מוכשרים יתמסרו ללימודן ויפתחו את כל הנצרך מהן לחברה, ושאר הציבור יפיק תועלת מעבודתם. אולם תורה צריך כל אדם מישראל ללמוד, משום שלימוד התורה מגלה את הנשמה, מתקן את המידות ומביא את האדם למעשים טובים. בלא זאת לא ניתן לחיות כראוי.
וזהו שכתב הרמב"ם: "כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני בין עשיר, בין שלם בגופו בין בעל ייסורים, בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כוחו, אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים, ואפילו בעל אישה ובנים, חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה, שנאמר והגית בו יומם ולילה"(הלכות תלמוד תורה א, ח).
הלימוד של כל יחיד מועיל לבשורת הכלל
יתר על כן, התועלת שבלימוד של כל יחיד אינה רק להדרכת חייו האישיים, אלא היא קשורה בקשר ישיר לחזון הגדול של תיקון עולם. ראשית, מפני שלא ניתן ליצור חברה טובה בלא שכל חבריה יהיו שותפים מלאים לחזון שלה. על ידי הלימוד האישי של כל יחיד, כל המעגלים שבהם האדם חי הולכים ומתמלאים בתוכן, ונמצאים בתהליך מתמיד של השתבחות. כך בחיי המשפחה והחברה שלו וכך בעיסוקו בעבודתו.
מעבר לכך, הואיל ואין אדם שדומה לחברו, נמצא שכל יהודי שלומד תורה מגלה ניצוץ מיוחד בתורה, ומגלה נקודה טובה שמיוחדת לו. וכיוון שחלק מהלימוד נעשה בחבורה, הרי שהתובנות של כל אחד עולות כשאלות או תשובות, נכללות בלימוד הכללי, מעמיקות את ההבנה ומשתתפות בגילוי השלם של התורה.
לצערנו במסגרת החינוך הדתי, כולל הישיבות התיכוניות ואולי גם במה שמעבר לכך, לא מספיקים ללמוד את כל מה שנצרך כדי להדריך את החיים מבחינה תורנית. ויש לשקוד על שכלול תוכנית הלימוד ופיתוח מסגרות של מבוגרים לקביעות עיתים לתורה.
גברים ונשים
כאן צריך להתעכב מעט על ההבדל שבין חובת הגברים והנשים בלימוד תורה. הנשים חייבות בלימוד יסודות האמונה והמוסר וכל ההלכות הנצרכות להדרכת החיים, אולם מעבר לכך - אין להן חובה ללמוד תורה. ואילו הגברים, גם אם למדו את כל הנצרך להדרכת חייהם על פי התורה, חייבים לפי יכולתם להמשיך לחזור ולהעמיק בדברי התורה ללא גבול. ונשים החפצות בכך יש להן מצווה, וככל שנתקדם ונתעלה, כך יתרבו הנשים שיחפצו ללמוד ולהעמיק יותר (יעויין ברמב"ם יסודי התורה ד, יד).
בכל אופן כיום, שהחיים הפכו להיות מורכבים ומסובכים ואין תחום שאינו מצריך לימוד רציני מעל ומעבר למה שהיה מקובל בעבר, גם לימוד התורה שבו נשים חייבות גדול כל כך, עד שלצערנו גם רוב הגברים הדתיים אינם מספיקים להקיפו. שכן יש צורך ללמוד את כל ההלכות המעשיות, וכדי לקיימן כראוי, צריך להבין היטב את טעמיהן ויסודותיהן. בנוסף לכך, צריך ללמוד ברצינות ובעמקות את יסודות האמונה והמוסר, ואת התפקיד המיוחד לכל יחיד ויחיד ולעם ישראל ככלל (יעוין פניני הלכה תפילת נשים ז, ב, 1).
וגם מי שהספיקה ללמוד את הכול, צריכה להמשיך לקבוע עיתים לתורה, כדי לרענן את ידיעותיה שימשיכו להאיר ולהדריך את חייה. וכל זה עוד בלי להתנדב ללמוד מעבר למה שנשים חייבות.
בכלל הלימודים התורניים הנצרכים היום לנשים כלולים בעיקרון גם התכנים הקשורים להכשרת מורים ומטפלים, אלא שרצוי שנשים שבחרו לעסוק בתחומים אלו יוסיפו ויעמיקו במה שקשור בעבודתן.
חוק יסוד
כדי לעגן ערך לאומי עליון זה בחיינו הציבוריים, ראוי לחוקק חוק יסוד לימוד התורה, לפיו "מדינת ישראל מחויבת לעודד ולתקצב את לימוד התורה בישראל", תוך פירוט שלושת מסגרות הלימוד שנזכרו.
מתוך העיתון בשבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".














