ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- שמונה פרקים לרמב"ם
וְאֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַנְהָגָתוֹ כֻּלָּהּ לְפִי הַמּוֹעִיל, כְּמוֹ שֶׁזָּכַרְנוּ, אֲבָל יָשִׂים תַּכְלִיתוֹ - בְּרִיאוּת גּוּפוֹ וּשְׁמִירָתוֹ מִן הֶחֳלָיִים בִּלְבָד. וְאֵין זֶה אִישׁ מַעֲלָה. כִּי כְּמוֹ שֶׁבָּחַר זֶה הֲנָאַת הַבְּרִיאוּת - בָּחַר הַהוּא הֲנָאַת הָאֲכִילָה אוֹ הֲנָאַת הַבְּעִילָה, וְכֻלָּם אֵין תַּכְלִית אֲמִתִּית לִפְעֻלּוֹתֵיהֶם. וְאָמְנָם הַנָּכוֹן, שֶׁיָּשִׂים תַּכְלִית כֹּל הַנְהָגוֹתָיו - בְּרִיאוּת גּוּפוֹ וְהֶמְשֵׁך מְצִיאוּתוֹ עַל הַשְּׁלֵמוּת, כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ כְּלֵי כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר הֵם אֵיבְרֵי הַגּוּף, שְׁלֵמִים, וְתִתְעַסֵּק נַפְשׁוֹ מִבְּלִי מוֹנֵעַ בְּמַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת וּבַמַּעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת.
לימוד החכמות לשם ה'
וְכֵן כֹּל מַה שֶּׁיִּלְמְדֵהוּ מִן הַחָכְמוֹת וְהַיְדִיעוֹת, אֵלֶּה מֵהֶן שֶׁהֵן דֶּרֶך לַתַּכְלִית הַהִיא• - אֵין מַה לְּדַבֵּר בָּהֶן; וּמַה שֶּׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת לַתַּכְלִית הַהִיא, כְּמוֹ שְׁאֵלוֹת הָאַלְגֶּבְּרָה, וְסֵפֶר חֲתָכֵי הֶחָרוּט, וְהַתַּחְבּוּלוֹת, וְהָרִבּוּי בִּשְׁאֵלוֹת הַהַנְדָּסָה, וּמְשִׁיכַת הַמִּשְׁקָלִים•, וְהַרְבֵּה כַּיּוֹצֵא בָּזֶה - תִּהְיֶה הַכַּוָּנָה בּוֹ חִדּוּד הַשֵּׂכֶל, וְהַרְגֵּל הַכֹּחַ הַשִּׂכְלִי בְּדַרְכֵי הַמּוֹפֵת•, עַד שֶׁיֻּשַּׂג לָאָדָם קִנְיַן יְדִיעַת הַהֶקֵּשׁ הַמּוֹפְתִי מִזּוּלָתוֹ•, וְיִהְיֶה לוֹ זֶה דֶּרֶך לְהַגִּיעַ בָּהּ אֶל יְדִיעַת אֲמִתַּת מְצִיאוּתוֹ יִתְעַלֶּה.
שמונה פרקים לרמב"ם (50)
בשביל הנשמה
32 - פרק ה'
33 - פרק ה' חלק ב
34 - פרק ה חלק ג
טען עוד
וְכֵן דִּבּוּרֵי הָאָדָם כֻּלָּם, אֵין צָרִיך שֶׁיְּדַבֵּר אֶלָּא בְּמַה שֶּׁיָּבִיא בּוֹ תּוֹעֶלֶת לְנַפְשׁוֹ, אוֹ יִדְחֶה הֶזֵּק מִנַּפְשׁוֹ אוֹ מִגּוּפוֹ, אוֹ בְּחָכְמָה, אוֹ בְּמַעֲלָה, אוֹ בְּשֶׁבַח מַעֲלָה אוֹ מְעֻלֶּה•, אוֹ בִּגְנוּת פְּחִיתוּת אוֹ פָּחוּת. כִּי גִּדּוּף בַּעֲלֵי הַחֶסְרוֹנוֹת וְגִנּוּי זִכְרָם, אִם הָיְתָה הַכַּוָּנָה בּוֹ לְחַסְּרָם אֵצֶל בְּנֵי אָדָם, כְּדֵי שֶׁיִּוָּסְרוּ מֵהֶם• וְלֹא יַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם - הֲרֵי זֶה נִצְרָך, וְהִיא מַעֲלָה. הֲלֹא תִּרְאֶה אָמְרוֹ יִתְעַלֶּה: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם... וּכְמַעֲשֵׂה אֶרֶץ כְּנַעַן" (ויקרא יח, ג), וְסִפּוּר הַסְּדוֹמִיִּים. וְכֹל מַה שֶּׁבָּא בַּמִּקְרָא בִּגְנוּת הָאֲנָשִׁים בַּעֲלֵי הַחֶסְרוֹנוֹת וְגִנּוּי זִכְרָם, וְשֶׁבַח הַטּוֹבִים וְהַגְדָּלָתָם, אָמְנָם הַכַּוָּנָה בּוֹ מַה שֶּׁזָּכַרְתִּי לְךָ, כְּדֵי שֶׁיֵּלְכוּ בְּנֵי אָדָם בְּדֶרֶך אֵלּוּ, וְיִתְרַחֲקוּ מִדֶּרֶך הָהֵם.
רוגע הנפש
וְכַאֲשֶׁר יָשִׂים הָאָדָם כַּוָּנָתוֹ מֵעִנְיָן זֶה, יִתְבַּטֵּל מִפְּעֻלּוֹתָיו וְיֵחָסֵר מִדִּבּוּרָיו הַרְבֵּה מְאֹד. כִּי מִי שֶׁיִּדְבַּק בְּזֹאת הַכַּוָּנָה, לֹא יִתְעוֹרֵר לְפַתֵּחַ הַכְּתָלִים בְּזָהָב, אוֹ לַעֲשׂוֹת רִקּוּם זָהָב בְּבֶגֶד; אֶלָּא אִם כֵּן יְכַוֵּן בָּזֶה לְהַרְחִיב נַפְשׁוֹ, כְּדֵי שֶׁתַּבְרִיא, וִיגֹרַשׁ חָלְיָהּ מִמֶּנָּה, עַד שֶׁתִּהְיֶה בְּהִירָה וְזַכָּה לְקַבֵּל הַחָכְמוֹת, כְּדֶרֶך שֶׁאָמְרוּ: "דִּירָה נָאָה וְאִשָּׁה נָאָה וּמִטָּה מֻצַּעַת לְתַלְמִידֵי חֲכָמִים" (עיין שבת כה ע"ב וברכות נז ע"ב). כִּי הַנֶּפֶשׁ תִּלְאֶה• וְהַמַּחְשָׁבָה תֵּעָכֵר בְּהַתְמָדַת הָעִיּוּן בַּדְּבָרִים הַקָּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁיִּתְעַיֵּף הַגּוּף בְּהִתְעַסְּקוֹ בַּמְּלָאכוֹת הַמְיַגְּעוֹת, עַד שֶׁיָּנוּחַ וְיִשְׁקֹט, וְאָז יַחְזֹר לְשִׁוּוּיוֹ. כֵּן תִּצְטָרֵך הַנֶּפֶשׁ גַּם כֵּן לְהֵרָגַע, וְלַעֲסֹק בִּמְנוּחַת חוּשִׁים, כְּמוֹ הַהִסְתַּכְּלוּת בַּצִּיּוּרִים וּבַדְּבָרִים הַנָּאִים, עַד שֶׁתָּסוּר מִמֶּנָּה הַלֵּאוּת, כְּמוֹ שֶׁיֹּאמְרוּ: "כִּי חָלְשֵׁי רַבָּנָן מִגִּרְסָא" (עיין ברכות כח ע"א). וְקָרוֹב הַדָּבָר שֶׁעַל זֶה הָאֹפֶן לֹא יִהְיוּ אֵלּוּ רָעוֹת, וְלֹא פְּעֻלּוֹת הֶבֶל, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַהִתְעוֹרְרוּת לַעֲשִׂיַּת הַפִּתּוּחִים וְהַקִּשּׁוּטִים בַּבִּנְיָנִים וּבַכֵּלִים וּבַבְּגָדִים.
___________________________________
לַתַּכְלִית הַהִיא – המביאים לידיעת ה' באופן ישיר. מְשִׁיכַת הַמִּשְׁקָלִים – מכניקה. דַרְכֵי הַמּוֹפֵת – לוגיקה, כללי הגיון. הַהֶקֵּשׁ הַמּוֹפְתִי מִזּוּלָתוֹ – להוכיח דבר מתוך דבר. מַעֲלָה אוֹ מְעֻלֶּה – מידה טובה או אדם בעל מעלה המצטיין במידותיו. שֶׁיִּוָּסְרוּ מֵהֶם – יסורו ויתרחקו מהרשעים. תִּלְאֶה – תתעייף.
ביאורים
אין חולק על כך ששמירת הבריאות היא ערך חשוב ומשמעותי. המודעות בדורנו לאכילה נכונה, שמירה על כושר גופני והתרחקות ממזונות מזיקים עלתה מאד ומאפשרת איכות חיים טובה יותר. אלא שיש תכלית גבוהה יותר, התכלית אליה שואף 'איש המעלה'. אפשר לומר שזוהי הקומה הבסיסית, זהו הארגון הראשוני של החיים על פי עיקרון הערך ולא חיפוש ההנאה המיידית. על בסיס הקומה הזאת מבקש האדם לתקן את עצמו, לשפר את מידותיו, לכוון את המחשבות והמעשים כולם על פי רצון ה'. היעד העליון הזה שאליו אנו מכוונים את חיינו, הופך גם את קומות הארגון הבסיסיות ביותר לשייכות אל היעד העליון הזה. כלומר, כאשר אנחנו בוחרים למשל לאכול משהו בריא אנחנו לא רק דואגים לפעילות תקינה של מערכות הגוף, אנחנו גם מאפשרים על ידי הפעילות התקינה הזאת לעסוק בתיקון הצד העליון שבנו – הנפש. כאשר האדם בריא בגופו הוא יכול ביתר קלות להתפנות לעסוק בתיקון הנפש. לאור העיקרון הזה מלמד אותנו הרמב"ם כיצד גם לימודים כלליים כמו מתמטיקה, מכניקה, פיזיקה וגיאומטריה, הופכים להיות חלק מעבודת ה' כאשר מגמתם להרגיל את האדם לחשיבה נכונה. בנוסף לכך, הוא מלמד מהי הדרך הנכונה שבה יש להשתמש בכוח הדיבור – בשבח המעשים הטובים וגנות המעשים השליליים. גם החוש האסתטי וההומור מוצאים את מקומם ותפקידם כאשר המגמה היא לחדש כוחות ולחזק את הנפש מעייפותה. לסיכום, היעד העליון מכוון ומנתב את השימוש בכוחות האדם כולם לאורה של התכלית.
הרחבות
יש מצוה להיות בריא?
בְּרִיאוּת גּוּפוֹ וְהֶמְשֵׁך מְצִיאוּתוֹ עַל הַשְּׁלֵמוּת, הגמרא [ברכות לב:] מציינת שני פסוקים שנחשבים כציווי על זהירות מסכנה גופנית , למרות שההקשר המקורי שלהם עוסק בזהירות מסכנה רוחנית : " רַק הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ מְאֹד - פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר רָאוּ עֵינֶיךָ... יוֹם אֲשֶׁר עָמַדְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב... וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם – כִּי לֹא רְאִיתֶם כָּל תְּמוּנָה בְּיוֹם דִּבֶּר ה' אֲלֵיכֶם" [דברים ד, ט-טז]. וכן פוסק הרמב"ם להלכה: "כל מכשול שיש בו סכנת נפשות, מצות עשה להסירו ולהשמר ממנו ולהזהר בדבר יפה יפה, שנאמר 'השמר לך ושמור נפשך'" [הלכות רוצח ושמירת הנפש יא, ד]. הפסוקים הללו מלמדים על הקשר ההדוק שמדגיש הרמב"ם בין בריאות הגוף לעבודת ה'.
האם צריך לעשות תשובה על פגיעה בבריאות?
שֶׁיִּשָּׁאֲרוּ כְּלֵי כֹּחוֹת הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר הֵם אֵיבְרֵי הַגּוּף, שְׁלֵמִים. התשובה הבסיסית ביותר לפי הרב קוק היא "תשובה טבעית גופנית, שסובבת את כל העבירות נגד חוקי הטבע, המוסר והתורה, המקושרים עם חוקי הטבע. שסוף כל הנהגה רעה הוא להביא מחלות ומכאובים, והרבה סובל מזה האדם הפרטי והכללי. ואחרי הבירור שמתברר אצלו הדבר, שהוא בעצמו בהנהגתו הרעה אשם הוא בכל אותו דלדול החיים שבא לו, הרי הוא שם לב לתקן את המצב. לשוב לחוקי החיים, לשמור את חוקי הטבע, המוסר והתורה, למען ישוב ויחיה, וישובו אליו החיים בכל רעננותם ... וכפי הנראה מקצוע של תשובה זו תלוי הוא בקשר חזק ביתר חלקי התשובה ..." [אורות התשובה א].
שאלות לדיון
האם גישת הרמב"ם יכולה להשתלב עם המושג של 'תרבות הפנאי'?
האם בשמיעת שירים וטיולים יש ערך לכל אדם או רק למי שלקה ב'מרה שחורה' (דיכאון)?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
פריחת הגאולה!
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
אנחנו קודש למענך
האם מותר לפנות למקובלים?
מיהו האדם הקרוב ביותר אל המלך?
איך לקשור את הסכך?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
