ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כולן פעלים.
הראשונה - עבר,
עתיד – האחרונה.
רצופות המילים שלושתן,
אזן, פה ורגל - רמז וסימן.
ב. שש פעמים בפרשה נזכרתי:
עשייתי, פשיטתי ולקיחתי,
טבילתי, שליחותי והכרתי.
מצא ע"י מי נעשות
כל אחת מהפעולות הנזכרות.
ג. אחותי בשמואל ב' נזכרת,
לבת מלך אנכי לתפארת.
בפרשה שם תגלה ותלמד,
מה משמעותי כסמל למעמד.
(שם בת המלך – מצוי גם בפרשה.
האם בין השתיים – קשרי משפחה?)
ד. בפרשתנו –
שעיר עזים שנשחט,
וגדי עזים שנשלח.
ובפרשות שעברו,
עוד שני גדיי עזים נזכרו.
ואולי לא במקרה ולא בכדי,
גם כאן וגם שם מדובר בגדי?
ה. אמירת "הכר נא" –
בפרשתנו פעמיים נאמרה.
מי ולמי אמרה,
ומה בכל פעם היתה התגובה?
*
ואם עוסקים בהכר,
מי הוא שמכיר אך מתנכר,
למי שאותו לא מכירים,
אך אליו בעבר היו צרים ומתנכרים?
ו. בפרשתנו שני בורות,
בשני מקומות – שתי ארצות.
לראשון מושלכים לבטל חלומות,
ולשני כעונש, ושם פתרון חלומות.
מי ומדוע זאת מעוללים,
ומי המושיעים שמהבור מעלים?
ז. בגדים רבים בפרשה:
יש שהופשטו ונטלו, ויש שהוסרו.
ופעמיים מסופר שנקרעו,
ופעם שעל מתניים הושמו.
*
בגד נוסף נזכר בסדרה,
ופעם נוספת – יחידה – בחיי שרה.
כדי לסייע נרמוז כי בשני המקומות
מטרות השימוש בבגד זהות.
ועוד בגד שלאחר ניתן, ברש"י מוזכר.
התוכל למצוא במה בדיוק מדובר?
ח. שלוש פעמים בפרשתנו דיבה מוציאים:
בראשונה - נזכרת העובדה,
אך לא תוכן הדיבה.
ורש"י גדול הפרשנים
מביא שלוש דעות מחכמים.
בשניה – ידוע תוכנה של הדיבה,
אם כי נעלם שם מגידה.
למי נאמרה – ג"כ נתפרש,
והתוצאה כמעט השלכה לאש.
בשלישית - ג"כ ידוע תוכן האמירה,
למי, ע"י מי ומדוע זו נאמרה.
והפעם, לא קרובה הייתה הישועה,
והשלכה לבית סוהר הייתה התוצאה.
ט. מילים רבות – משמעותן סתומה,
ועיון באונקלוס פותר התעלומה.
אין מדובר רק בתרגום מילולי
אלא גם בפרוש מאוד לא שולי.
למשל, רשימת המילים הבאות,
בתרגום (בלשון ארמית) נזכרות,
וסתומות מבארות:
ערבים, הורגים (תליינים).
כתבי חשבונות, טבעת, שוק, מישור.
ובן חכם (וברש"י - שתי אפשרויות פרוש נוספות).
תשובות
א. 'ויאמר האיש נסעו מזה כי שמעתי אומרים נלכה דותינה'.
ב. כתונת פסים. 'ועשה לו כתונת פסים', 'ויפשיטו את יוסף את כותנתו', 'ויקחו את כתונת יוסף... ויטבלו את הכתונת בדם', 'וישלחו את כתונת הפסים... ויכירה ויאמר כתונת בני'.
ג. בסיפור אמנון ותמר (שמואל ב' י"ג) נאמר שתמר לבשה כתונת פסים 'כי כן תלבשנה בנות המלך הבתולות מעילים'. תמר היתה ביתו של דוד המלך, צאצאו של פרץ בן יהודה ותמר.
ד. שעיר העזים שנשחט במכירת יוסף והגדי שנשלח על ידי יהודה לתמר. לפני ברכת יצחק ליעקב, רבקה מבקשת מיעקב שיביא שני גדיי עזים כדי שתעשה אותם מטעמים ליצחק.
ה. השבטים אומרים ליעקב 'הכר נא הכתונת בנך היא אם לא'. תמר אומרת ליהודה 'הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה'. 'וירא יוסף את אחיו ויכירם ויתנכר אליהם... והם לא הכירוהו' (מ"ב, ז'-ח').
ו. האחים משליכים את יוסף לבור בדותן. יוסף מושלח לבית הסוהר במצרים ע"י פוטיפר 'כי גנב גונבתי מארץ העברים וגם פה לא עשיתי מאומה כי שמו אותי בבור'.
ז. כתונת יוסף הופשטה מעליו. תמר הסירה בגדי אלמנותה. ראובן קרע את בגדיו כשראה שיוסף לא בבור. כששמע יעקב על טריפת יוסף קרע את שמלותיו ושם שק במותניו. תמר התכסתה בצעיף, וכן רבקה התכסתה בצעיף בראותה את יצחק. יהודה נותן לתמר את החותם, הפתילים והמטה לערבון. רש"י ע"פ אונקלוס מבאר שפתילים הם השמלה שמתכסה בה.
ח. 'ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם'. 'ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך'. דברי אשת פוטיפר לפוטיפר.
ט. 'והנה ארחת ישמעאלים- והא שיירת ערבאי', 'שר הטבחים- רב קטוליא', 'ויבוא הביתה לעשות מלאכתו- למבדק בכתבי חשבנה', 'חותמך ופתילך- עזקתך ושושפך (רש"י מבאר- טבעתך ושמלתך), 'וינס ויצא החוצה- וערק ונפק לשוקא', 'וישלחהו מעמק חברון- ממישר חברון', 'בן זקונים- בר חכים'.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך ללמוד אמונה?
איך המזוזה שומרת עלינו?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך מותר להכין קפה בשבת?
מהדורות החדשות במצרים שדיברו על ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
