ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מהי החשיבות המיוחדת לכך שהעבודה תיעשה אל מול פני אהל מועד?
הסביר מו"ר הרצי"ה, שההטהרות מטומאת מת חייבת להיעשות על ידי עקירת שורש הטומאה. וזאת על ידי חיבור האדם הטמא, הנמצא לפי שעה, מחוץ למחנה הטהרה, לקדושה הנובעת מקודש הקדשים. "לא הערוד ממית, אלא החטא ממית", וטהרה מטומאת מת באה דווקא מתוך קישור לקדושה, ומתוך כך נעקר החטא. אין כאן רק פעולה של תיקון אחר מצב של טומאה, אלא עקירת הטומאה מן השורש.
יותר מכך, על-ידי חיבור כל ישראל, הטמא והטהור, כאשר כל העם ואף הנמצא מחוץ למחנה פונים אל אוהל מועד, באה הטהרה מטומאת מת. בזכות כלל ישראל שהנטמא מתקשר אליו, זוכה הוא להיטהר ולהתקדש מטומאת מת ששרוי בה. כי מיתה שייכת רק ביחיד, אך בציבור אין מיתה, הציבור חי וקיים תמיד.
ויש לדבר אף נפקא-מינה הלכתית: הגמרא אומרת שישנן חמש חטאות המתות. כגון חטאת שנתכפרו בעליה, וכן חטאת שמתו בעליה, שאין בהן עוד צורך. אך בחטאות הציבור, אומרת הגמרא, אין מושג של חטאת המתה משום שמתו בעליה, ואף אם כל הציבור יתחלף, אין הדבר נקרא שמת הציבור, כיון שאין מושג של מיתה בציבור. יש לטומאת מת אחיזה באדם הפרטי, אך בכלל, בציבור, אין לכך שייכות, ולכן מתוך הקישור לכלל ישראל נטהרים.
תפילת הציבור לעומת תפילת היחיד
ידועה המחלוקת בגמרא, אימתי אדם נידון? ישנה דיעה האומרת שבכל רגע האדם נידון, שכתוב: "לרגעים תבחננו". אנו מסיקים, כידוע, כי האדם נידון בראש השנה בלבד. שואלים על כך התוספות, אם כן מדוע אנו מתפללים בכל יום? ומשיבים, שכאשר אדם מצרף תפילתו בתפילת הציבור - "רפאנו", "ברך עלינו" וכד', הרי שתפילתו הינה תפילת הציבור, ותפילת הציבור נענית תמיד, ככתוב: "בכל קוראינו אליו".רק היחיד נידון פעם בשנה, אך לציבור כל רגע וכל שעה מתאימים לתפילה. כי כאמור, הציבור הוא מעל המיתה ומעל כל צמצום של זמן, ולכן כדי להיטהר מן הצמצום, מטומאת מת, יש להתקשר בכלל ישראל.
למקום שמאחד את כלל ישראל יש ערך מיוחד, יותר מכל תורה פרטית, מצומצמת, שאינה באה מתוך קישור לכלל ישראל. השראת השכינה ונתינת התורה לישראל באה, רק מתוך ההתאחדות של העם, מתוך ביטול הצמצומים הפרטיים. ודאי וברור שתלמיד-חכם המקושר בכלל ישראל, תורתו שונה מת"ח שאין לו מעלה זו, ויש לו מדרגה נפרדת. אף אם יאמרו: "הרי תלמיד חכם פלוני אינו מקושר לכלל ישראל, ובכל זאת הוא מפלפל בתורה ומחדש חידושים", צריך להבין שעניינים עמוקים לא תמיד נראים בעין בשר. יתכן שתלמיד חכם יפלפל ויפלפל, אך לא יהיה זה אלא חיצוני, קטן, לא אמיתי. תורה אמיתית בגדלות אפשר להשיג רק ע"י התקשרות בכלל ישראל. רק מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים", בא על גבי זה "ונתן לנו את תורתו".
בהקדמה ל"שבת הארץ", מאריך מרן הרב זצ"ל בעניין זה ואומר שתלמיד חכם המקושר בכלל ישראל, יש לו כח לחדש חידושים מכח כלל ישראל. יש חידושים והבנות בתורה שלא מספיק בשבילם כח של תלמיד- חכם פרטי כדי לגלותם. מעומק כלליותם יש צורך בכח של כלל ישראל, ורק צדיקים תלמידי-חכמים המקושרים בכלל ישראל, זוכים להבין ולחדש חידושים אלו.
וכמובן, שכל זה ענינינו, להגדיל את לימוד התורה דווקא מתוך איחוד הגוונים השונים בעם והראיה הכוללת המקשרת הכל בכלל ישראל.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















