ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- פרה
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- אחדות ומחלוקות
מהי החשיבות המיוחדת לכך שהעבודה תיעשה אל מול פני אהל מועד?
הסביר מו"ר הרצי"ה, שההטהרות מטומאת מת חייבת להיעשות על ידי עקירת שורש הטומאה. וזאת על ידי חיבור האדם הטמא, הנמצא לפי שעה, מחוץ למחנה הטהרה, לקדושה הנובעת מקודש הקדשים. "לא הערוד ממית, אלא החטא ממית", וטהרה מטומאת מת באה דווקא מתוך קישור לקדושה, ומתוך כך נעקר החטא. אין כאן רק פעולה של תיקון אחר מצב של טומאה, אלא עקירת הטומאה מן השורש.
יותר מכך, על-ידי חיבור כל ישראל, הטמא והטהור, כאשר כל העם ואף הנמצא מחוץ למחנה פונים אל אוהל מועד, באה הטהרה מטומאת מת. בזכות כלל ישראל שהנטמא מתקשר אליו, זוכה הוא להיטהר ולהתקדש מטומאת מת ששרוי בה. כי מיתה שייכת רק ביחיד, אך בציבור אין מיתה, הציבור חי וקיים תמיד.
ויש לדבר אף נפקא-מינה הלכתית: הגמרא אומרת שישנן חמש חטאות המתות. כגון חטאת שנתכפרו בעליה, וכן חטאת שמתו בעליה, שאין בהן עוד צורך. אך בחטאות הציבור, אומרת הגמרא, אין מושג של חטאת המתה משום שמתו בעליה, ואף אם כל הציבור יתחלף, אין הדבר נקרא שמת הציבור, כיון שאין מושג של מיתה בציבור. יש לטומאת מת אחיזה באדם הפרטי, אך בכלל, בציבור, אין לכך שייכות, ולכן מתוך הקישור לכלל ישראל נטהרים.
תפילת הציבור לעומת תפילת היחיד
ידועה המחלוקת בגמרא, אימתי אדם נידון? ישנה דיעה האומרת שבכל רגע האדם נידון, שכתוב: "לרגעים תבחננו". אנו מסיקים, כידוע, כי האדם נידון בראש השנה בלבד. שואלים על כך התוספות, אם כן מדוע אנו מתפללים בכל יום? ומשיבים, שכאשר אדם מצרף תפילתו בתפילת הציבור - "רפאנו", "ברך עלינו" וכד', הרי שתפילתו הינה תפילת הציבור, ותפילת הציבור נענית תמיד, ככתוב: "בכל קוראינו אליו".רק היחיד נידון פעם בשנה, אך לציבור כל רגע וכל שעה מתאימים לתפילה. כי כאמור, הציבור הוא מעל המיתה ומעל כל צמצום של זמן, ולכן כדי להיטהר מן הצמצום, מטומאת מת, יש להתקשר בכלל ישראל.
למקום שמאחד את כלל ישראל יש ערך מיוחד, יותר מכל תורה פרטית, מצומצמת, שאינה באה מתוך קישור לכלל ישראל. השראת השכינה ונתינת התורה לישראל באה, רק מתוך ההתאחדות של העם, מתוך ביטול הצמצומים הפרטיים. ודאי וברור שתלמיד-חכם המקושר בכלל ישראל, תורתו שונה מת"ח שאין לו מעלה זו, ויש לו מדרגה נפרדת. אף אם יאמרו: "הרי תלמיד חכם פלוני אינו מקושר לכלל ישראל, ובכל זאת הוא מפלפל בתורה ומחדש חידושים", צריך להבין שעניינים עמוקים לא תמיד נראים בעין בשר. יתכן שתלמיד חכם יפלפל ויפלפל, אך לא יהיה זה אלא חיצוני, קטן, לא אמיתי. תורה אמיתית בגדלות אפשר להשיג רק ע"י התקשרות בכלל ישראל. רק מתוך "אשר בחר בנו מכל העמים", בא על גבי זה "ונתן לנו את תורתו".
בהקדמה ל"שבת הארץ", מאריך מרן הרב זצ"ל בעניין זה ואומר שתלמיד חכם המקושר בכלל ישראל, יש לו כח לחדש חידושים מכח כלל ישראל. יש חידושים והבנות בתורה שלא מספיק בשבילם כח של תלמיד- חכם פרטי כדי לגלותם. מעומק כלליותם יש צורך בכח של כלל ישראל, ורק צדיקים תלמידי-חכמים המקושרים בכלל ישראל, זוכים להבין ולחדש חידושים אלו.
וכמובן, שכל זה ענינינו, להגדיל את לימוד התורה דווקא מתוך איחוד הגוונים השונים בעם והראיה הכוללת המקשרת הכל בכלל ישראל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
פסח שני- החיבור של תורה וישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הלכות שטיפת כלים בשבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך עושים קידוש?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
